כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

חדשות בינלאומיותחדשות הסצנה
כולל וידאו

שוגרמן הלך לעולמו

המוזיקאי סיקסטו דיאז רודריגז עליו הופק הסרט Searching for Sugar Man הלך לעולמו בגיל 81

סיקסטו דיאז רודריגז או בכינויו חזוס רודריגז היה זמר-יוצר פולק אמריקאי. הקריירה המוזיקלית קצרת הימים שלו במולדתו כללה הוצאת שני אלבומים בשנות ה-70 שלא הצליחו במכירות, ובעקבות זאת הוא פוטר מחברת התקליטים שלו, והתחיל לעבוד בשיפוצים ועבודות בניין שונות.

רודריגז נולד בדטרויט, מישיגן. הוא נקרא סיקסטו משום שהיה הילד השישי במשפחתו. הוריו היו מהגרים ממקסיקו, אנשי מעמד הפועלים, שהגיעו לארצות הברית בשנות ה-20. ברבים משיריו הוא מביע עמדות פוליטיות לגבי האכזריות בפניה עומדים העניים דיירי שכונות העוני שבמרכזי הערים.

רודריגז המשיך להופיע עם החומרים הקודמים שלו בהזדמנויות שונות, במקביל לעבודתו בשיפוצים. עם זאת, מבלי שהיה מודע לכך, יצירתו זכתה להצלחה מפתיעה ולהשפעה רבה בדרום אפריקה שם תקליטיו נמכרו בהיקף רחב, מבלי שחברת התקליטים הקודמת שלו, שעברה פשיטת רגל בשנת 1975, תעדכן אותו או תעביר לו תמלוגים עבור המכירות הגבוהות.

בעקבות חוסר המידע שהיה בדרום אפריקה על גורלו של רודריגז והסיבה שבגינה הוא לא המשיך לפרסם אלבומים, נפוצה שם שמועה מוטעית כי התאבד או נהרג בשריפה.

בשנות ה-90 הצליחו מעריצים דרום-אפריקאים נחושים לאתרו וליצור עמו קשר, והובילו בכך להתחדשות בלתי צפויה של הקריירה המוזיקלית שלו. מעשה זה מתועד בסרט הדוקומנטרי זוכה האוסקר משנת 2012: מחפשים את שוגרמן ("Searching for Sugar Man"). הסרט הוביל להכרה ותהילה חדשה עבור רודריגז במולדתו, ארצות הברית, ולתחילתה של קריירה מוזיקלית מאוחרת. בעקבות ההתעניינות הרבה בו ובסיפורו ושיריו, התחיל רודריגז להופיע עם חומריו ברחבי העולם.

רודריגז חזר לפעילות מוזיקלית בהיקף מלא, פרש מעבודתו הקודמת והתחיל להופיע ברחבי העולם. הזכויות עבור האלבומים שלו חזרו אליו, והוא מוכר אותם ישירות באתר שלו ודרך חברת תקליטים, אשר הוסיפה כיתוב שמבהיר למעריציו שהתמלוגים עבור האלבום עוברים ישירות לרודריגז (בניגוד לתמלוגים שנמנעו ממנו מחברת התקליטים הישנה שלו, שלא הודיעה לו על המכירות הרבות של אלבומיו, כפי הנראה למעלה מחצי מיליון עותקים, בדרום אפריקה בלבד).

כאמור אמש הלך רודריגז לעולמו בגיל 81.

דבר מותו פורסם לראשונה באמצעות חשבון הטוויטר (X) הרשמי שלו על ידי אנשי הצוות שלו

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא