שי צברי בא הביתה

אם יש משהו שנטמע עמוק וחזק בשורשי המוזיקה הישראלית, זה הז'אנר המזרחי. המוזיקה שהייתה פעם בשוליים ואף מחתרתית בקום המדינה, בעקבות כור ההיתוך של העדות והתרבויות השונות, היא הפכה לחלק בלתי נפרד מהניחוחות של יום שישי, מהשמחות בחגים ובחתונות, מהמפגשים עם המשפחה והחברים ובמיוחד כשהז'אנר הפופ-מזרחי נכנס עמוק למיינסטרים הישראלי.

אך יש מישהו שבחר בדרך מיוחדת להנציח את הז'אנר הזה. זמר נשמה כמו שי צברי, הלך עם הלב שלו אל המוזיקה המזרחית השורשית עליה גדל מהבית וספג אותה עמוק עד כדי כך, שהוא ראה בזה שליחות להביא את הטעם של פעם לחיך הישראלי, להחזיר עטרה ליושנה ולהיות נושא הלפיד של הזמרים האגדיים כמו דקלון, זוהר ארגוב ובמיוחד של אהובה עוזרי ז"ל, שהייתה עבורו השראה ענקית ומורה רוחנית.

לא היה קל לקבל את ברכת הדרך שלה, אך העבודה הקשה והנחישות של צברי, עשתה את שלה. הוא לא רק כבש את ליבה של עוזרי, אלא גם של האומנים המובילים במוזיקה הישראלית (ברי סחרוף היה מנטור לצברי ואף לקח אותו להיות כזמר מלווה בהופעות שלו) ובמיוחד של הקהל הישראלי.

אמש, הוא חגג בזאפה אמפי שוני את השקת אלבומו החדש "בוא הביתה" ובלייב, כמו באלבום, זה היה חאפלה בטעם של פעם, שהקפיצה את הקהל ואת אמות הסיפים של האמפי.

השיר הראשון שנתן את הסיפתח, היה "רק הלילה!" מהאלבום החדש, כשבזמן הפתיח, עלה שי צברי בהופעתו הראשונה בזאפה אמפי שוני, כולו מחייך ומתרגש עם "ערב טוב לכם! איזה כיף להיות פה הלילה!".

הריף (המלודיה העיקרית) נותן את הגרוב וכבר משמיעה ראשונה, מגיעה פה הייחודיות במוזיקה של שי צברי. הוא לקח את המזרחית של פעם והוסיף לזה טאץ' מודרני ולטעם של פעם, הוא הוסיף תבלינים: קצת גרוב אלקטרוני, קצת רוק, קצת כינור קלאסי וקצת פרקשנים, כשהשילוב של הכל יצר שמחה גדולה הלילה.

בזמן שהלהקה מנגנת את הסיפתח ל"בוא הביתה", שיר הנושא של האלבום החדש, שי צברי מספר בהתרגשות מה זה בית בשבילו:

"אני מאוד מתרגש להיות פה בפעם הראשונה.

ב-10 השנים האחרונות הבמה הזו והאנשים האלה (הלהקה),

הם הדבר הכי קרוב לבית שהיה בשבילי, המוזיקה היא הבית בשבילי,

אני כ"כ שמח על הרגע הזה. יאללה!!!"

השיר אותו הלחין צברי עם תמיר מוסקט מ"בלקן ביט בוקס", משלב את המקצב התימני עם רוק-פופ ישראלי וגרם לקהל לא לשבת במקום ולרקוד באזור הרחבה ליד הבמה.

ואכן הקהל היה מאוד מגוון, מכל בני ישראל והעדות, ורגע לפני שביצע את ה"מלך" מאלבום הבכורה "שחרית" הוא נתן נאום קצר עם מסר אופטימי לחיים – "אם הייתם בהופעה שלנו, התנועה הזו (של נפנוף ידיים באוויר לעשות שמח) זו הדרך היחידה לאחד בין ימין ושמאל במדינה המשוגעת שלנו, להביא קצת הרמוניה לחיים שלנו, להביא קצת אחדות ושמחה פשוטה שלווה תמימה טובה כמו שמגיעה לנו באמת. אם הייתם בהופעה שלנו אז אתם יודעים שאתם מוזמנים לרקוד לשיר גם אם אתם לא מכירים את המילים. לצעוק, לשרוק ויאלללה!".

ה"מלך" מביא בדיוק את הרוח התימנית של פעם, והמקצבים הללו בדיוק מזכירים לי את הניחוחות של שישי, בסגנון של מה ששומעים כשהיינו יורדים לשוק לקניות לקראת שבת, או עוברים ליד דוכן הקסטות עם הלהיטים של המי ומי או במסיבות קריוקי של השכנים, כשלא היה ציוד קריוקי ובבית שליד היו למעשה זמרים וזמרות שלא התגלו ב"כוכב נולד".

ונראה שהאיחוד בין ימין ושמאל הצליח לזמן קצר, כשהקהל ברחבה חזר אחרי שי צברי במילות השיר: "המלך תביאני חדריך". ובצעד וחצי תימני ממשיכים עם "אבוא בגבורות אדיר", פיוט הסליחות מתוך הסידור של הרב סעדיה גאון.

הלחן של שי צברי, בדיוק החזיר אותי בבת אחת אחורה לתקופה שהייתי ילד בו שמעתי לראשונה את זוהר ארגוב, עפרה חזה ואהובה עוזרי זכרם לברכה, שהלכו עם הלב והמוזיקה התימנית האסלית, שהצליחה להקפיץ גם את הכי יעבשים, כמו שאמרו פעם. צברי עושה פה מצווה גדולה בענווה ובמחווה שהוא נותן לגדולי הזמר המזרחי, ועל הדרך מעביר את המוזיקה שלהם עם משהו Fresh-י, מוזיקה מזרחית עם טאץ' מודרני שמצליח לגרום לקהל רחב להתחבר אליו. בנוסף, הוא מצליח ליישם את האמרה הידועה ש"מוזיקה מאחדת בין אנשים".

השיר הבא, היה לכבודו של הצדיק הגדול, שהגיע לישראל לעלות את המורל של החיילים במלחמת יום כיפור, והכוונה היא לכהן הגדול, ליאונרד כהן. צברי, שגם גדל עליו, עשה מחווה לאחד הלהיטים הכבירים שלו "Lover Lover Lover", עם "אנא אנא אנא" בתרגומו של שלומי שבן ובעיבוד מוזיקה צפון-אפריקאית עם אלקטרונית. כמו כן, הוא דאג להפעיל את המבערים עם הקול הענק שלו והאלתורים שלו הגיעו עד לקומה הכי עליונה בזאפה אמפי שוני.

ואין אין אין השקה, בלי בלי בלי חברותא. צברי סיפר כשלמד בבית ספר רימון, הסתובבה שם בדשא מישהי עם וואחד אפרו וישר התאהב בה. יצא להם לשיר ביחד בכל מיני הזדמנויות ומאז הם נשארו חברים טובים.

והחברה הראשונה שהוא מארח היא מלכת הגרוב, הלא היא קרולינה, שביקשה להשתלט על השיר הבא ושי הסכים בתמורה שתשיר לו אותו. הכוונה היא לשיר "דע" אותו קרולינה ביצעה עם צברי בגרוב המפורסם שלה, כשלמקצב של "דע דע דע" אליו מצטרף הקהל לאורך כל השיר, נשמע מעין סוג של הומאז' לאחד הריפים הגדולים של הרוקנרול, "Smoke on the water".

קרולינה שאלה את שי צברי "מי כתב את השיר הזה?" אז בזמן שהוא מספר שאת המילים כתב אבישי חורי, קרולינה שמה על עצמה את הגיטרה. צברי שם לב לזה ואמר שזה למשוך זמן ושאל "מוכנה?" והיא אמרה "תמיד אני מוכנה" ואז היא ניגנה את הלהיט הענק שלה "So Far" כשהיא וצברי ביצעו אותו בדואט אנפלאגדי ואינטימי עם הקהל.

קרולינה אח"כ הוסיפה קטע ראפ קבוע אותו היא מבצעת קבוע בהופעות שלה, וזה היה כ"כ מהיר, בקושי הספקתי לכתוב את המשפטים הבאים:

"birds are flying inside of my mine"

ו"If it's not for my soul it won't last a bit".

ואז התחיל שיח קצר:

קרולינה: "נעשה דואט?"

צברי: "משהו יותר מזרחי כזה"

קרולינה "אני יודעת צעד תימני רגע…" (כשהיא עושה קפיצות צעד תימני)"

צברי: "אבא שלי אמר, תעשה בכאילו, תעשה עם הידיים, הם יאמינו לך."

ובעוד דואט תימני ואלקטרוני, הם ביצעו את אחד הלהיטים האדירים של זוהר ארגוב ז"ל "בעבר היו זמנים", כשהכימיה המוזיקלית ביניהם, היא כמו סיפור נושן, שצברי סיפר רק כמה דקות קודם.

ולעוד קריאה של שחרית (מאלבום הבכורה), השיר הבא הוא "הניחי לי" שממשיך את המסורת והפעם כיכב פה אומן כלי ההקשה, רוני עברין, שגנב פה את ההצגה ולדעתי אחד מהפרקשניסטים הכי טובים שראיתי אבר (כנ"ל גם לגבי המופע של מארק אליהו שסוקר כאן).

בזמן שהלהקה מכינה את הלהיט הבא, שי צברי סיפר אותנו במשהו אישי – "לפני כמה שנים הייתי במשבר קשה, חזרתי לגור אצל ההורים שלי, בחוץ אוטובוסים התפוצצו, במרפסת של החדר שלי כתבתי שירים כדי לשמח את הנפש שלי, לא הייתה לי עבודה, לא הייתה לי אהבה, לא למדתי שום דבר, אבל היה לי את השיר הזה על בחור שמחפש את האהובה שלו בכל מקום ובסוף הוא מגלה אותה מתחת לבית שלו. לשיר הזה קראו מכור לאהבה".

את המילים ללהיט הזה כתב שי צברי ביחד עם נעם רותם (מייסד "קרח 9" ומחלוצי הרוק האלטרנטיבי בישראל) ועם הלחן בשיתוף איתמר ציגלר, שי צברי הפך לחלוץ של ז'אנר מוזיקלי חדש, פופ-אסלי, שלוקח את המוזיקה התימנית ומשלב אותו עם קצת פופ, רוק ואלקטרוני.

האורח הבא בתור שעלה לבמה, הוא חברו הטוב ומי שהפך לאחד מהאומנים המובילים של ההיפ-הופ הישראלי, רביד פלוטניק, שרק לא מזמן עשה סולד-אאוט מהדהד עם הראפר טונה. ביחד הם ביצעו את "שמש", הלהיט המשותף של הדג נחש עם צברי. אח"כ פלוטניק שיתף את הקהל, שהפעם הראשונה שראה את שי צברי, היה לפני 13 שנה, כשהופיע עם ברי סחרוף ונתן קולות אדירים. הוא גם החמיא לצברי שהוא הוציא אלבום מדהים ושהוא צריך להיות זמר של אצטדיונים.

השיר הבא שהם ביצעו היה הלהיט של פלוטניק "כפרה שלי" כשהעיבוד היה בסגנון בוסה-נובה, והראה עד כמה שי צברי יכול לא רק להקפיץ את הקהל במזרחית אסלית אלא גם להביא את עצמו לכל סגנון באשר הוא.

ואם בזה עסקינן, אז הייתה פה סגירת מעגל אישית של פלוטניק, שאם לפני 13 שנה הוא ראה את ברי וצברי, אז הפעם הייתה לו התגשמות חלום, כששי צברי ביקש מהאיש עם הגיטרה, האדמו"ר שלו, לעלות לבמה ואתם יודעים כבר על מי מדובר. במחווה לצלילי הכרם של דקלון, חיים משה, בן מוש ואהרון ירימי, ביצעו שי, רביד וברי את "חסידה צחורה", כשברי ניגן את הריף האסלי, שי ביצע את החלק של צלילי הכרם ורביד עם החלק שהוסיף לשיר עצמו, כמו באלבומו "ברוכים הבאים לפתח תקווה", בו הוא מספר על החיים האישיים שלו שריגשה את הקהל:

"אז איך נשארתי אותו ילד תמים ופתי

אני ממשיך הלאה, רק את הטוב זוכר

ואני חייב להישאר אופטימי, אין לי פתרון אחר

מה שנשאר זה לעצום עיניים, להתפלל שיושיע

ובעזרת השם ניפגש כשהיום שלי יגיע".

סגירת המעגל היא לא רק עבור רביד פלוטניק אלא גם עבור שי צברי עצמו. אם בתחילת דרכו המוזיקלית, ברי אירח אותו במופעים, אז הפעם שי צברי אירח את ברי במופע הגדול הראשון שלו, כשהוא היה על תקן הגיטריסט המלווה עד הסוף, תרתי משמע, כשהשיר הבא לביצוע היה "לווי אותי".

האווירה החמה והמחשמלת שנוצרה בזאפה אמפי שוני, הביאה רוח מזרחית שלקחה אותנו לעיר של קיץ, אחד מלהיטיו גדולים של ברי סחרוף, שסחפה את האמפי אל מחוזות הסהרה, בעיבוד ים תיכוני עם גיטרת עוד, כינורות, נגיעות אלקטרוניות וכמובן הגיבסון של סחרוף. הרוח המזרחית שהייתה בשוני לקחה אותנו אל מחוזות תימן כששולב שם "יא הזלי" (שירו הידוע של ציון גולן), כששי צברי לקח תוף פח וניגן במקצב מהיר, יחד עם ברי והלהקה, כאילו זו טברנה.

אמרתי טברנה?

שי צברי, לא חשב פעמיים וירד למטה מהבמה לאמצע הרחבה, לחגוג עם כולם מסביב בשירה וריקודים ל"שלום לך דודי" ו"הלילה לילה לילה שמחה גדולה הלילה". מה שהיה שם זה שהקדימו את החאפלה של יום שישי ליום רביעי והיה נראה שצברי לא כ"כ ממהר לחזור לבמה, אבל צריך לחזור כדי לסגור את הערב.

לא לפני שיש הדרן כמקובל בספרי השואו ביזנס, וכשעלה לבמה וישב על השרפרף והודה לחברים, והתרגש מאוד כשהזכיר את אמא שלו, צביה צברי, שהייתה בקהל והודה לה מקרב לב, שכל מה שיש לו בחיים זה בזכותה. היא לימדה אותו על גמילות חסדים, נתינה וציין גם בהומור שהיא לימדה אותו גם על פחמימות ריקות והרבה דברים. הוא הזכיר לה שבהופעה הקודמת שהייתה אצלו, היא פגשה את אהובה עוזרי ז"ל, שהייתה עוד בחיים ולכבוד המעמד הוא הקדיש לאמו את השיר "מעליי דממה" של עוזרי והפעם בביצוע משותף עם קרולינה, רביד פלוטניק וברי סחרוף. דווקא אקורד הסיום הזה, מהווה הגשמת חלום ענקית.

גם קרולינה הצטרפה לזכר מהימים הטובים של "רימון", גם המנטור שלו ברי סחרוף, התארח אצלו, אחרי ששי צברי ליווה את ברי תקופה ארוכה, גם החברות עם רביד פלוטניק, שהחלה בהופעה של ברי, הגיעה בסוף להגשמה על הבמה כשבכל תוך זה, מבצע צברי את אחד משיריה הגדולים של אהובה עוזרי ז"ל, שהייתה המורה הרוחנית הכי משמעותית עבורו.

שי צברי הוא הבשורה החדשה וה-Fresh-ית במוזיקה הישראלית, כשהביא טאץ' רענן למוזיקה המזרחית האסלית, בשילוב פופ ורוק ישראלי, והמופע בשוני, זה רק הסיפתח לעוד הופעות הגדולות אותם יעשה צברי עם כל הנשמה הגדולה שלו. עם המוזיקה השורשית שהוא מביא, בסאונד המודרני של היום, שי צברי הוכיח מעל כל ספק שהוא מאחד בין מזרח ומערב, בין ימין ושמאל או במילים אחרות…הוא צבר שורשי ישראלי.

רגעים של צלילים מתוך המופע