כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

פס קול שבועי

שבע נשים בשבת

שבע נשים שהן זמרות יוצרות המבצעות את שיריהן, יש כאן לרוב סיפורי חיים וחוויות די מטלטלות, נצא למסע דרך שורשים, נתמודד עם אתגרים ונקנח בעתיד...האזינו.

מעת לעת אני מניח בצד שירים שאני אוהב יותר, כאלו שנכתבו והולחנו בידי המבצעים עצמם, אצלי זו הקדימות הכי נכונה, לחלקם אני מ וצא קו מתאר משותף, עם רגש, עם אמת, עם הקטע הזה שלשמו אנחנו מאזינים למוזיקה שהיא בעצם העברת מידע וחוייה בצלילים ומילים, כך אני מתייחס לאסופה הזו, שבו ותאזינו.  

שחר פלדברג – שווה לרוץ

שיר הבכורה של הזמרת היוצרת שחר פלדברג בת ה- 19 מנס ציונה – "שווה לרוץ", אשר נכתב והולחן על ידה בהפקתו המוזיקלית המצויינת של מאור אלוש, עוסק בחשש מהחשיפה. האמת ששחר לא ממש חוששת מחשיפה, בדקתי, בגיל 16 כבר ניצבה ביום השואה הבינלאומי בפני תלמידי בית הספר בו היא למדה בנס ציונה ובצעה מספר שירים, שנה מאוחר יותר כבר השתתפה בתחרות ביצוע קאברים לשיריו של הזמר אליעד נחום. אז אולי היא בעצם חושפת את מה שנסתר מעינינו ואלו צפונות ליבה כי למרות האומץ להופיע היא עדיין חוששת וטוב שכך. השיר והלחן מציגים דמות של יוצרת די בשלה עם אמירה איכותית וקול מצויין. שחר, שווה לרוץ רחוק, תאמיני בעצמך.

 

רון פרץ – זה הבית שלי

את רון פרץ פגשנו לראשונה לפני שנתיים כאשר נטלה חלק בתכנית הריאליטי המוזיקלית "הכוכב הבא", בהמשך היא כבר שחררה שירים ואלבום בו התמזגו להם המסורת, השורשים והביט הנוכחי. כעת, אחרי זכייה בפרס ע"ש יצחק נבון ליוצרים צעירים היא עושה את דרכה להשקת אלבום חדש, שני במספר. השיר – "זה הבית שלי", אשר נכתב והולחן על ידה בהפקתו המוזיקלית של רועי אבני מבקש לקחת את המאזינים אל הבית בו רון גדלה, אל שכונת ילדותה, הסביבה שבה היא גדלה, אל זיכרונות הילדות. את הנוסטלגיה האישית שלה מניחה רון על גבי מצב של ביט היפ הופע עדכני עם פלואו שהופך את הטקסט למעין חלום זיכרון ישן מרפרף אל ההווה.

כך רון על השיר החדש – "כמה קל לכתוב על הבית שבו אנחנו גדלים ועל החוויות שהפכו אותנו למי שאנחנו היום וכמה קשה זה לחבר בין הילד שהיית לאדם שאתה גדל להיות. לכולנו יש את המקום הזה שכשאתה נכנס אליו הכל חוזר אליך כי הזכרונות חקוקים חזק בראש. רחוב הגפן זה הרבה יותר מכתובת, זה המקום שאהבתי חלמתי ובניתי לי בו זהות. "זה הבית שלי", השיר הראשון מתוך האלבום השני שלי יספר לכם על משפחה, אהבה ועל סביבה שהייתה ותמיד תהיה אצלי בלב. הפקת האלבום התאפשרה בסיוע הקרן לקידום היוצר והיצירה הישראלית של אקו"ם ובתמיכת  משרד התרבות והספורט. בתאריך 9.3.22 חוגגים את השקת האלבום בלבונטין 7 תל אביב. תבואו לשמוח"

 

אדר ביטון – שיר

אדר ביטון, מוזיקאית ומורה לפיתוח קול בוגרת בית הספר רימון שהחלה את מסלולה המוזיקלי עוד כילדה במקהלת מורן עומדת להשיק את אלבום הבכורה שלה שיצא בתצורת אי.פי. הסנונית הראשונה מתוכו הוא השיר – "שיר" אשר נכתב והולחן על ידי אדר בהפקתו המוזיקלית של מאור שוורצברג. השיר "שיר" עוסק למעשה בהיותו יתד ועוגן חזק הקושר את אדר להווייתה, לחייה וליצירתה, במילותיה נסמכת אדר על השיר שיחבוק את כל עולמה אך ייתן את החופש להתפתח ולהתקדם, רעיון מעניין ומרתק כשלעצמו.

כך שיר עם יציאתו של השיר – "דמיינו את מצולות הים. כאלה שיכולים להיות אפורים וריקים ואת אלה המלאים בצבעוניות וקסם. ככה גם בחיים כאן בשבילי. אני פוגשת לפעמים הרבה עצב שמגיע ככה סתם בלי סיבה. משתדלת לשמור עליי מהעומק של הדבר הלא פשוט הזה, אך לא תמיד זה קל. "שיר" נכתב כבקשה אישית לעצמי, לחוות ולהיות עם שלל הרגשות שקיימים בי. לשאוף לשמחה אך לא לפעול בקיצוניות כשאני לא מגיעה משם ולקבל זאת. בהפקתו הרגישה והכה יפה של מאור שוורצברג – איש שכל כולו לב וכשרון! שהביא אל השיר את הצבעים והצלילים שלוקחים אותי בדיוק לעומקיו של הים ולאן שהלב דמיין. 💜 אני נרגשת לשחרר אליכם את הסינגל הראשון מהE.P !!"

 

ענבר מיליקובסקי – גירוד

את המוזיקאית היוצרת ענבר פגשנו לפני כשנה וחצי כאשר השיקה את השיר – "כמה עולה חבר" שגילם בחובו סיפור יוצא דופן על ילדה שסבלה בצעירותה מחרם חברתי בבית הספר וכעת היא חוזרת אל מסדרונותיו בגאווה. כעת שבה ענבר ומפתיעה את המאזינים בשיר נוסף היוצא דופן בנרטיב והסיפור העומד מאחוריו – "גירוד" אשר נכתב והולחן על ידה בהפקה מוזיקלית משותפת עם אלמוג יצחק מביא סיפור על תופעת גירודים בכל חלקי הגוף שהרופאים לא ידעו ממש איך לטפל ולגשת לכך עד שבמהלך הבדיקות התגלה גידול ממאיר בריאותיה. כשהיא נכנסת למשטר של טיפולים כימותרפיים לא קלים עם סיכוי מאוד גבוה להחלמה, ממשיכה ענבר ליצור ולוקחת את החוייה המזעזעת הזו בנשמתה ובגופה כחומר הגלם ליצירת שיר חדש, את כל הסיפור והתחושות היא עוטפת באווירת הז'אנר המוזיקלי בו היא פועלת – ראפ על גבי ביט מצויין, יוצרת מהמציאות שיר.

כך ענבר על השיר החדש, מגוללת את כל הסיפור בלשונה ועם תובנות חיוביות – "בבת אחת התחיל אצלי גירוד בלתי נשלט בכל הגוף. כתוצאה מכך התחילו פריחות ופצעתי את עצמי. חשבתי שאולי זו אלרגיה. הלכתי לרופא עור והוא אמר שזה סקביאס. התחלתי טיפול תואם וזה לא עבר, הלכתי לרופאת עור אחרת שהמליצה על אותו טיפול וזה לא עזר. חזרתי אליה והיא אמרה שזה פסיכוסומטי, ואולי אם אשיר זה יפסיק לגרד. אבל זה לא הפסיק.

בסוף הגעתי לרופא מומחה שהפנה אותי למרפאת עור בבילינסון, שם יצאתי שלילית לסקביאס. המשכתי בסדרת בדיקות שיצאו תקינות ובמקביל אשפזו אותי. בשלב כלשהו רופאת העור החליטה לשלוח אותי לצילום חזה ושם ראו גוש בריאה. בהמשך עשו לי ביופסיה ואז קיבלתי את האבחנה שיש לי לימפומה.

אלו ימים שרציתי למות. רציתי שזה יפסיק כבר והגעתי למצב של תסכול גדול מהרפואה, ובעיקר מהרופאה שאמרה שזה פסיכוסומטי וכביכול זלזלה בזה שאמרתי שזה משהו היסטרי. בן אדם לא מתחיל סתם להתגרד ככה. התחלתי כימותרפיה. יש 90 אחוז הצלחה בטיפולים של לימפומה שאלו אחוזים גבוהים, ואני מרגישה סוג של הקלה.

למרות שאחוזי החלמה הם מאד גבוהים, הטיפולים מאד קשים ורק בזכות המשפחה המדהימה שלי שמטפלת בי ומרימה אותי ברגעים שנראה שאי אפשר יותר והאנשים המדהימים שמסביבי עוזרים ותומכים, אני מצליחה לעבור את זה. יש לי מזל שהם איתי. והשיר שכתבתי גם, במיוחד בכדי להעביר את המסר הלאה, קודם כל – אם אתם מרגישים שמשהו לא בסדר אתכם, אל תוותרו עד שימצאו את הסיבה!  ושבתוך הסיוט הכי גדול – גם אפשר לצחוק."

 

שירה מרגלית – קולנוע

המוזיקאית והזמרת שירה מרגלית משיקה שיר חדש – "קולנוע" אשר נכתב והולחן על ידה בהפקתו המוזיקלית של סתיו נחמיאס. השיר החדש, המגיע כשנתיים לאחר "מגיע לי יותר" אותו היא כתבה כתרגיל תראפויתי בעקבות פרידה מבן זוגה, ממשיך למעשה את אותן תחושות של הנטישה. בשיר הנוכחי לוקחת שירה את הטקסט מתוך התכתבויות וואטסאפ עם האדם עימו היא ניהלה זוגיות ארוכה ועזב אותה. תוך כדי שהיא מקריאה לחברה את ההודעות, הרגישה שהיא צריכה להוציא את הכעס החוצה וכך נולד "קולנוע", מתוך הודעות הווטסאפ שלה. שירה הופכת את הטקסטים לאמירות עוצמתיות ומעצימות.

כך אמרה שירה עם יציאתו של השיר – "אתמול היה יום האהבה. אין כמו אהבה, אין כמו ההרגשה המטורפת הזו שאף אחד בשום שיר לא הצליח להסביר רבע ממנה. אבל היא יכולה גם להכאיב ולהרוס אותנו באותה מידה. מכירים את זה שנשבר לכם הלב , חזק כזה, שלרגע נדמה לכם שאף פעם לא תחזרו לאהוב שוב ואחרי מאבקים אין סופיים עם עצמכם אתם מצליחים להתאהב בעולם ובעצמכם מחדש ואז האדם שכל כך רציתם שיחזור על ארבע עד לא מזמן ויגיד שעשה טעות כשוויתר עליכם חוזר בדיוק כשאתם כבר לא שם ודורש מכם משהו שאתם כבר לא יכולים לתת. אז על זה נכתב קולנוע. רוב השיר נכתב מתוך הודעות וואטסאפ משיחה מאוד קשה שסגרה פרק יפה ומכוער בחיים שלי. מאחלת לכולנו לדעת להציב גבולות גם כשאנחנו אוהבים, ולשמור על הלב שלנו🖤 אני אוהבת אתכם עד מאדים."

 

נונו – גוליית

את נעמי אהרוני גל אקא נונו פגשנו כסוג של כוכבת פופ מדליקה וצבעונית, היא יוצרת די מלוטשת, בתיכון היא למדה במגמת ג'אז, במהלך שירותה הצבאי הוגדרה כמוזיקאית מצטיינת והופיעה בבתי אבות. היא גם הספיקה ללמוד בבית ספר רימון ולשחרר כבר שלושה להיטי פופ צבעוניים ומרקידים. אך מסתבר שמתחת למעטפת העולצת מסתתרים להם סיפורים עגומים קמעה, פרידה, נטישה, אכזבה. את אלו לוקחת נונו והופכת ללימונדה תוססת ומתוקה. הסיפור מאחורי השיר החדש "גוליית" אשר נכתב והולחן על ידה בהפקה מוזיקלית משותפת עם עילי אשדות המלווה את שיריה, קיים סיפור הפרידה שלה  מבן זוגה. נונו מבינה בין הצלילים הזורמים והמתקתקים נונו מבינה שהפעם היא הפסידה בסיפור הזה ומציירת את עצמה כענק המובס מול האהוב שנטש – גוליית זו מטאפורה.

נונו מתכוונת להשיק את אלבומה במופע שיתקיים  בתאריך 21 במרץ במועדון בארבי. כך היא מסכמת את השיר החדש – "שיר שכתבתי בלילה עם שאיפה ליום, שיר על נושא, שיר מסור"

 

מיכל דר – Vending Machines

מיכל דר מגדירה את עצמה כמשוררת, מוזיקאית ואמנית, היא נטלה חלק כזמרת בהרכב האינדי הירושלמית OX4 שנע על הקו בין המזקקה בג'רוז לבין הצימר בדרום תל אביב. כעת היא מבקשת לפרוץ את דרכה כזמרת עצמאית והיא משיקה שיר חדש – Vending Machines אשר נכתב והולחן על ידה וימצא את מקומו באלבום "Endless Forms Most Beautiful", בהפקתה של לירון "FLORA" משולם. השיר האניגמטי עוסק במפגש בין האדם והמכונה, בתוך אווירה אפופת תחושת זרות ועצבות. זהו הקו המוזיקלי הנרטיבי שמוביל באלבום – ניכר, אהבה, אבדן, מציאות כאוטית. מיכל תשיק את האלבום במופע שיתקיים בתאריך  2 במרץ במועדון לבונטין 7 בת"א.

כך מיכל על השיר והקליפ המלווה את יציאתו – "מה קורה כשמצלמים את אותו קליפ שלוש פעמים, משלוש זוויות שונות?  מה קורה כשקול של רובוט פוגש לב של אדם? אתם מוזמנים בפעם השנייה להיות חברים שלי לכמה דקות, ולהאזין לשיר על מכונות אוטומטיות למכירת ממתקים. זה שיר על ייאוש ועצב, אבל גם על תקווה וכמיהה לקשר. הפעם הדרך שנצא אליה קצת יותר סוערת, קצת יותר שבורה.  סינגל שני מתוך אלבום הבכורה שלי בשם 'צורות אינסוף הכי יפות' שיצא ממש עוד מעט, בפברואר, ויושק במרץ בלבונטין 7. הוא נולד מתוך רגע קטן שבו מכונת שתייה אמרה לי בפעם המי-יודע-כמה 'תודה'. היה משהו מכמיר לב בניסיון שלה להיות אנושית, ניסיון הו-כה-לא-מוצלח. שלושה שוטים, פנס אחד, מצלמה אחת, עין ולב, שתי שחקניות. ושיחי בוגנוויליה ענקיים.  לירון פלורה משולם הגאונה הפיקה מוזיקלית, הקולנוען המוכשר כשד יהונתן עפרת הגה וביים את הקליפ המיוחד, מאי עבאדי גרבלר צילמה ברגישות וחן ובתאל דותן הנפלאה שיחקה והאירה. מקווה שתאהבו ותתעניינו! אם אהבתם תכתבו לי בתגובות ותצטרפו למסע."

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא