כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות
כולל וידאו

הכל יהיה בסדר…

המופע האקוסטי של אורן ברזילי בפיאנו בר של יפעת תעשה, היינו שם

מבחינתי אמש זו הייתה נחיתה נוספת בפיאנו בר של תעשה למופע שאמור להיות פנינה תרבותית אמיתית ולא התאכזבתי.

שעה קלה לפני שעלה על הבימה הקטנה בפיאנו בר של יפעת תעשה במתחם האמנים שברחוב היסוד בדרומה של תל אביב המתין המוזיקאי והיוצר, מי שמהווה בימים רגילים סולנה של להקת הרוק משנות התשעים "מופע הארנבות של דר' קספר" אורן ברזילי בחדר האמנים ששכן בסדנא לתיקון כלי נגינה של פרי אטיה הסמוכה במתחם.

ניצלתי את ההזדמנות לתפוס אותו לשיחה קלה על מה שקורה ובכלל. שוחחנו קצת על הקספרים ועל אלבומיו האישיים, ההופעות שהיו וכמובן על המצב הנוכחי.

אורן סיפר לי כי לאורך כל התקופה מאז אותה שבת שחורה הוא נמנע מלהופיע בכלל והעדיף להתנדב לפעילויות אחרות, לדבריו הוא לא חש שזה הזמן לקום לתפוס גיטרה ולשיר. עד שפנה אליו חברו אייל לוי המנהל את הפיאנו בר של יפעת תעשה ובן זוגה והזמינו להופיע במקום. לדבריו הוא הסכים והתנה את המופע בכך שכל ההכנסות יופנו לטובת הקרן למען משפחות החטופים.

אלבומי הסולו של אורן

אלבום להקתו הניו יורקית בין לבין

מבחר מאלבומי הארנבות

אז מה היה לנו אמש?

קצת אחרי השעה תשע בערב, כאשר הפיאנו בר היה מלא עד אפס מקום בקהל עלה אורן ברזילי לבמת המועדון כשהוא מצוייד בצמד גיטרות, האחת גיטרת נפח חשמלית והשנייה גיטרה אקוסטית, הקיר מאחוריו המשובץ בצנצנות גדולות שלדעתי ולדעת רבים מכילות חייזרים מעולמות שונים הואר באור אדום חמים שתאם את חולצתו הצבעונית כשני, סוג של אווירה אינטימית לעיניים.

אורן ברזילי בטסה. צילום יובל אראל
אורן ברזילי בטסה. צילום יובל אראל
אורן ברזילי בטסה. צילום יובל אראל
אורן ברזילי בטסה. צילום יובל אראל

אורן פתח את המופע בסיפורים, האמת שרובו של המופע היה שיחה חד מסלולית של אורן, מעין ערב סיפורים אינטימי במסגרתו הוא שיתף את הקהל בחוויותיו האישיות החל מהימים בתיכון (לעבריינים כדבריו) בחולון, דרך ההכרות עם שי להב וההצטרפות להרכב שנקרא לאחר מכן "מופע הארנבות של דר' קספר", הצלחת האלבום הראשון שלהם כשהוא עדיין תלמיד בית ספר, הכשלון בהמשך של שני האלבומים הבאים ושלל הרפתקאותיו במסלול חייו כשהוא מספר בגילוי לב על פגישות עם פסיכולוגית בלב תל אביב, מפגשים שנקטעו לדבריו כאשר באחת הפעמים בשנת 1996 היה עד פיזית לפיגוע התאבדות ליד דיזנגוף סנטר, על ההסתגרות בחדר בבית הוריו, על הנסיעות מעבר לים, לגירוש מאנגליה 24 שעות לאחר נחיתתו, להגירה לניו יורק, לחיים שם בתפוח הגדול, לחיבורים עם האדמו"ר שהלך לעולמו עשרות שנים בטרם הוא עצמו נולד ובכלל הרפתקאות אקזוטיות של החיים. את כל אלו הוא שיבץ ביד אמונה בין ביצוע שיר כזה או אחר, לאו דווקא הלהיטים הגדולים (בלי שמלה אדומה ובלי שתי צמות…). כשהוא סוחף את הקהל למסע מרתק.

אורן ברזילי בטסה. צילום יובל אראל
אורן ברזילי בטסה. צילום יובל אראל

כשהוא, אורן חותם את המופע כשעה וקצת לאחר שהחל בביצוע אקוסטי לשיר "הכל יהיה בסדר" שהוא כתב והלחין במסגרת הארנבות הקהל ואני בתוכו ספגנו שעה תמימה של אינטימיות עם אחד האמנים המיוחדים והמוכשרים שמצויים בינינו.

אורן ברזילי, יובל צוק, אייל לוי, תודה על הערב המרגש והאינטימי. בואו נאמין באמת שהכל יהיה בסדר, אמן!!

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא