כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

חדשות בינלאומיות

דיפ פרפל – Whoosh!

אלבומה החדש של להקת דיפ פרפל - Whoosh! יצא הבוקר בהפצה עולמית, האזינו

Whoosh! הוא אלבום האולפן העשרים ואחד של להקת הרוק הבריטית Deep Purple, האלבום היה אמור לצאת בתאריך 12 ביוני אולם בשל מגפת נגיף הקורונה הוחלט לשחררו הבוקר, 7 באוגוסט.

אמנם ההרכב הנוכחי אינו כולל את המייסד המיתולוגי, ג'ון לורד המנוח, אולם אין צל של ספק שרוחו המוזיקלית שורה על ההרכב שהספיק לעבור כברת דרך ארוכה ומורכבת הן מבחינת ההתפתחות המוזיקלית והן כמותג בינלאומי לרוק כבד קלאסי של כל הזמנים.

בהרכב הלהקה הנוכחי רק המתופף יאן פייס נותר מהלהקה המקורית שהוקמה בשנת 1968 והייתה בכיוון אוונגרדי עד להחלטה המצויינת בזמנו להפוך להרכב היוצר ומבצע מוזיקת רוק כבד, הסולן יאן גילן שהספיק במהלך השנים לפרוש ולצאת לקריירה עצמאית שב להוביל את ההרכב. למעשה הדמויות ה"צעירות" יותר בהרכב, הגיטריסט סטיב מורס שתפס את מקומו של ריצ'י בלקמור שהולך בימינו על מוסיקת פולק בריטית וכמובן הקלידן דון איירי שנכנס עם המון רספקט לנעליו הענקיות של ג'ון לורד המנוח. רוג'ר גלובר, איש חטיבת הקצב ונגן הבס הוא סוס עבודה מצויין נותן את הנפח והביט הנכון למלודיות של ההרכב מאז ומתמיד.

באלבום החדש אותו הפיק הקלידן והמפיק הקנדי בוב אזרין ( Lou Reed, Alice Cooper, Kiss, Pink Floyd, Peter Gabriel Andrea Bocelli) לצד תריסר שירים חדשים מתוכם הספקנו לסקר את השיר הפותח Throw My Bones שובץ גם הקטע האינסטרומנטלי – And the Address אשר הופיע באלבום הבכורה Shades of Deep Purple משנת 1968 ונכתב בידי ג'ון לורד וריצ'י בלקמור עוד לפני שהלהקה הוקמה, שיבוצו באלבום הנוכחי בהקלטה מחודשת בה השתתף גם הפעם המתופף יאן פייס היא בעצם מחווה של כבוד לאבות המייסדים ולמורשת הארוכה של ההרכב. בבחינת "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל"…(יגאל אלון ז"ל, 1978)

בשירי האלבום החדש מקדישים חברי ההרכב מהמקום בו הם נמצאים כעת זוית מרתקת וחוקרת שאלות גורליות בעתיד האנושות ומעבר למלודיות והמקצבים ראוי להקשיב בתשומת לב לטקסטים שיאן גילאן שר.

במקביל ליציאתו של האלבום החדש קבעה הלהקה סבב הופעות בינלאומי שיתחיל במאי 2021 באיסטנבול ואמור להסתיים באוקטובר 2021 בלוקסמבורג. האם הם יגיעו גם לישראל?…

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא