כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

הופעות בינלאומיותסיקור הופעות

זה רק רוקנ'רול, אבל אני אוהב אותו…

מופע להקת הרולינג סטונס בפארק הירקון, שבועות, 04.06.2014, נכח, נהנה, התרשם ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"מגפון" עיתון ישראי עצמאי, "בילוי נעים" אתר התרבות החדש, ו"בילויים".

הרולינג סטונס בפארק. צילום: גיא פריבס
הרולינג סטונס בפארק. צילום: גיא פריבס

אל מול קהל שמנה קרוב ל 50 אלף איש ואשה מגיל 17 ועד 71 (בעצם היה אחד בן מאה) בחום מעיק של שרב תחילת הקיץ ולאחר מופע חימום של רמי פורטיס שחש את גדולת הרגע וגמר את ההלל על ארבעת הנערים שעלו בשעה תשע ורבע כמובטח והרימו את פארק הירקון באוויר. בכנות, הייתי בפארק הזה בתשעים ותשעה אחוזים ממופעי הרוק שהתקיימו בו, מתחילת שנות השמונים עם הדייר סטרייטס ועד עתה, אוכל לאמר בגדול כי אמנם הרולינג סטונס דיי גרידי בתמחור שלהם אבל הקהל קיבל תמורה מלאה לכספו בנוסף לידיעה כי היה זה אירוע היסטורי חד פעמי.

אז מה היה לנו?

בשעה שמונה וחמישה (איחור קל של עשרים דקות…) רמי פורטיס ולהקתו עולים לבמה, פורטיס פותח בהצהרה "אני רוצה לאמר תודה ללהקה הגדולה הזו שנתנה לי את הכבוד להופיע לפניהם כאן. תודה". 35 דקות תמימות הגיש פורטיס עם חבריו את המיטב מלהיטיו, האיש שבשנה החולפת כיכב במיינסטרים הטלוויזיוני כשופט התרוצץ נרגש מתמיד על הבמה העצומה כשהוא מבצע את השירים – רד מעל מסך הטלוויזיה שלי, אין קשר, שועל במנוסה, חלליות, אמריקה, על המשמרת, תלוי על הצלב, נעליים. הוא מספיק להשחיל עוד מחווה קטנה לרולינג סטונס ומציין כי עוד מעט יעופו חשמליים מעל תל אביב, חבל שמסכי הענק לא העבירו את הנעשה על הבמה עם פורטיס, למעט וידאו ארט מבית פלפלד, אבל עם הכבוד, ההפקה הזרה הייתה יכולה לשחרר את הצוות שלה גם עבור החימום!! רגע לפני סיום מופע החימום  פונה רמי פורטיס לקהל ואומר "יש כאן איש אחד בן מאה אבל הוא כמו ילד, רודי ברטא שהגיע במיוחד לחגוג יום הולדת, זה בשבילך, תודה רבה לרולינג סטונס" פורטיס מקנח עם אין קץ לילדות, מחווה מרגשת ומשאיר את הקהל להמתין חצי שעה על כר הדשא בעוד הברחשים והשרב עושים בו שמות…

פורטיס מחמם, וידאו באדיבות מאקו מיוזיק.

שוקי וויס עולה לבמה ובטון האבהי המוכר שלו חוזר ומדגיש בפני הקהל נוהלי בטיחות ואיכות חיים, להקפיד לשתות, לכבד את הנוכחים ולא לפלוש למתחם והמרווח האישי, להיזהר ביציאה עם הדו גלגלי על הולכי הרגל, ואז הוא משחיל אנקדוטה היסטורית "כשהייתי בן 12 רכשתי את התקליט "פיינט איט בלק", כבר אז ידעתי מה אני רוצה כשאהיה גדול, לראות את הקהל וכולם יחדיו נהיה חלק מיום מיוחד בישראל, חג לתרבות בישראל".

אז או.קי. שוקי, עשית זאת, אתה המפיק היחידי בארץ שהלך על כל הקופה והחליט לצרף את ההרכב הזה, הקיים כבר 52 שנים בחזית הרוקנ'רול לקורות החיים המקצועיים שלך, אמנם לנו זה עלה לא מעט אבל אני לא יודע כמה בשורה האחרונה ישאר לך לעומת ההשקעה, מה שנקרה רווח מול השקעה.

רון ווד והפנדר, פארק הירקון. צילום: מוטי קמחי
רון ווד והפנדר, פארק הירקון. צילום: מוטי קמחי

בשעה תשע ורבע בול זה מתחיל, הצגת הרוקנ'רול הכי טובה בעיר, תצוגת אורות אדומים והלמות תופים ובסים מרעידה את הפארק ביצירת מתח לקראת, ואז זה מתחיל עם סטארט מי אפ הקהל עף באוויר. שאגות. אני עומד על הדשא, קצת מרוחק מהתכלעס, אבל מה לא עושים כדי לחוות את המופע במשפחתיות מלאה, מעיף מבט לעבר הבמה בעין אחת ואת השניה שולח למסך לצידי המתהדר בוידאו חי באיכות HD או MK4 העיקר שזה חד, צלול וצבעוני, מביט על מיק ג'אגר, גבר בן 72 נראה כמו רוקר בן 27 מזיז את האגן, מקפץ על הבמה מצד לצד ויש שמה מטראז' לא מבוטל. וואו! מיק מוריד את הז'קט מסט הבגדים הראשון, ומפעיל את כל הפארק בכפיים עם השיר יו גוט מי רוקינג, מיק בכפיים, כל הפארק בכפיים, והנה קית ריצרדס יוצא לקט ווק על הלשונית הארוכה הנשלחת מהבמה לתוככי הגולדן רינג, איזה כיף להם, עלה הרבה אבל שווה..

מיק ג'אגר והבסיסט של הדד דייזיס... צילום: אורית פניני
מיק ג'אגר והבסיסט של הדד דייזיס… צילום: אורית פניני

ואז מיק לוקח פסק זמן וקורא בקול בעברית אנגליזית (כפי שנכתב לו בטלפרומטור המונח לרגליו) "ערב טוב תל אביב חג שבועות שמח יזראל". הרולינג יוצאים לשיר הבא – איטס אונלי רוקנ'רול אנד אי לייק איט". האמת, מי טו, גם כל הקהל הענקי הזה, כפיים באוויר, רוקדים, סמארטפונים נשלפים וים תכלכל מכסה את הראשים. ממשיך עם טמבלינג דיסק המלווה כעת בחצי וידאו ארט מלא בקובית מזל ולשונות הלוגו על המסכים, מותיר רק מסך אחד המקרין את הנעשה על הבמה, מיק חוזר לשוחח עם הנתינים – "תנק' יו, אנחנו האבנים המתגלגלות בייבי", הוא רץ לרוחב הבמה (ארוכה מאוד אמרתי?) מוחא כף לקהל בשני הקצוות.

ואז הוא מפיל אותנו לקרשים, ביצוע מעולה לבלדה של המלודיה שעליה גדלתי ביסודי – אנגי!! שוב נשלפים הסמארטפונים וכל הפארק מצטרף לשירה בציבור.

במעבר חד לאלבום האחרון – גרררררררררר! עם השיר דום אנד גלום, איזו תפנית רוק'נרול לפנים עצבני . ג'אגר כעת עם גיטרת ליווי חשמלית, עובר לשיר הבא, זה שנבחר על ידי הקהל באינטרנט בהליך הצבעה שהתקיים בעמוד הפייסבוק של ההרכב. והזוכה הוא – גט אאוט אוף מיי קלאוד, ומיד אחריו פיינט איט בלק.

תשמעו הכל סבבה, מופע מצויין, עשיר בצבע, תנועה וצלילים, הי, אני רוקד, ידיים למעלה, מוחא כפיים, קיבלתי יד חופשית היום, לא צריך לצלם, רק לעשות כייף. והנה נשות השעשועים, הן יודעות לעשות כיף אמיתי, השיר אודות ההאנקי טונק ווימן, מיק ג'אגר תופס לו הזדמנות להתלוצץ עם הנגנים, זורק לרוני ווד הגיטריסט – "יופי קנית הנעלים בשוק"… ומיד עובר לחגוג יומולדת לצ'רלי.. כולם שרים היום יומולדת שמח לצ'רלי המתופף.

מיק נעלם מהבמה, מפנה את החזית לקית ריצ'ארדס שדופק סט קצת תלוש לטעמי עם בלוז ואמריקנה לצלילי גיטרה מתייפחת, פותח ביו גוט דה סילבא וממשיך עם קנט בי סין. התחושה שלי שקצת זזנו על הגלובוס מאנגליה הפוריטנית לאמריקה השחורה, אבל מי זה מצטרף כעת על הבמה?

בחייאתך, זה מיק טיילור, מלך הבלוז, הוא החל את הקריירה עם הבלוז ברייקרס בשנות השישים ועבר לפרונט של הרולינג סטונס בשנות השבעים עד מחציתן. קטע קטע, הוא מצטרף למיק ג'אגר ששולף מפוחית והם נותנים ביצוע מצויין למידנייט רמבלר, אדיר, פשוט אדיר, בלוז כולל דואטים ומלחמות גיטריסטים, ממשיך בסגנון הגוספל. פרייז דה לורד או יה. עשר דקות של בלוז וגיטרות.

קית ריצ'רדס באוויר. צילום: ליאור כתר
קית ריצ'רדס באוויר. צילום: ליאור כתר

טילור הולך וג'אגר ממשיך בליין אפ המוכר – מיס יו!!! הוא שולח את קית ריצ'ארדס ורון ווד לקט ווק הארוך היישר ללב הקהל. ממשיכים עם גימי שלטר כאשר הזמרת שלהם ליסה פישר עולה בטונים וגונבת את ההצגה.

אבל מיק ג'אגר לא מוותר על הקטע של האיש במרכז הבמה, עוד שניה הוא הופך את הפארק ומעורר מתים כאשר ג'ק המקפץ יוצא לדרך!!

תצוגת תכלית מצויינת כאשר הבמה והנגנים הופכים לשאול תחתיות, הגיהינום זה כאן בפארק,תפאורה ותאורה אדומים כדם, ענני עשן סינטטי מתרוממים אל על בעוד ג'אגר עטוי במעיל שעיר סינטטי בצבע השני  מגיש לקהל את הסימפטיה לשטן, גדול, פשוט גדול.

מיק ג'אגר, הילד הנצחי. צילום: ליאור כתר
מיק ג'אגר, הילד הנצחי. צילום: ליאור כתר

בראון שוגר, כינוי החיבה להרואין, הקוק הפרסי בשפתינו, מהווה את החתימה של הערב, וואו שעתיים תמימות שלא נחתי, ידיים באוויר, ריקודים, הגרון שלי כבר צרוד מהשירה (מזל שאפילו אני לא שומע את עצמי כי בטוח זייפתי…)

אבל שום דבר לא נגמר, מקהלת בנות בפינת הבמה פותחת את ההדרן עם ביצוע תזמורתי לשיר יו קנט אולוויז גט וואט יו וונט, אמרו לי שהבנות במקהלה קיבלו בסך הכל 200 שקל כל אחת עבור המופע, אבל לו אני במקומן, הייתי משלם 200 שקלים כדי להיות על הבמה עם הרולינג סטונס!!

צא ולמד, הרולינג סטונס. צילום: ליאור כתר
צא ולמד, הרולינג סטונס. צילום: ליאור כתר

ואז מגיע הפינאלה, במקצב פרוע וריתם סשן שלא רוצה להיפסק, עוד ועוד ועוד, אין לנו סטיספקשיין, אין, אין, אין, רוצים עוד!! אבל זהו, המופע תם, השמיים מתחרפנים, טפטוף קליל לצד משבי רוח חמה, מישהו התחרפן שם בשמיים, בטח התרגש בעצמו מהמופע ההיסטורי.

ולסיכום – או, היה מצויין, אהבתי, או שוקי וויס, אתה גבר גבר, ואו אחרון, רוג'ר ווטרס, לך תחפש מי ינענע אותך, חתיכת היפוקרט אנטישמי, אצלנו, בארץ כנען, המוזיקה נצחה את הפוליטיקה בשקל!!!

ג'אגר, סבא רבה של הרוקנ'רול. צילום: אורית פניני
ג'אגר, סבא רבה של הרוקנ'רול. צילום: אורית פניני

איטס אונלי רוקנ'רול ואני אוהב זאת!

רשימת השירים: START ME UP, YOU GOT ME ROCKING, IT'S ONLY ROCK AND ROLL, TUMBLING DICE, ANGIE, DOOM & GLOOM,GET OFF MY CLOUD, PAINT IT BLACK, HONKY TONK WOMEN, YOU GOT THE SILVER, CAN'T BE SEEN, MIDNIGHT RAMBLER, MISS YOU, GIMME SHELTER, JUMPING JACK FLASH, SYMPATHY, BROWN SUGAR.

הדרן: CAN'T ALWAYS GET, SATISFACTION

לחצו לצפייה בגלריית תמונות שחברים טובים העבירו לבלוג ואפשרו לי לחוות מופע נטו בלי להתעסק בצילום, הקרדיטים בפנים.

וידאו

כך זה נפתח – צילום וידאו כפיר ריפשטוס

כל המופע, כמעט.. צילום וידאו אסף אריכא

קטעי וידאו שצולמו על ידי מאקו מיוזיק

קטעי וידאו שצילם טל ארביסר

סטיספקשן של איוון קודרישוב

סטיספקשן של אורן שנבל

סטיספקשן של dbogo33

הרולינג סטונס של אמיר שרצר

הרולינג סטונס של Alina Shlosberg

הרולינג סטונס של MajorTom2oo1

הרולינג סטונס של אורי ירון

הרולינג סטונס של ziv121213

הרולינג סטונס של dafnaregev

הרולינג סטונס מטיפלי

הרולינג סטונס של Devyn Damore

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא