רמלה רצה למפעל

בעקבות מסע השקה של אלבום הבכורה "משאלה", להקת רמלה, על מה ולמה, וגם רשמים ממופע לילי באוזן בר בתל אביב, יחד עם שרון קנטור ונעם רותם, בדק, שאל, היה, ראה, שמע, צילם וגם כתב – יובל אראל.

על מה ולמה

 "רמלה" – אחד ההרכבים החדשים המסקרנים ביותר באזור. בניגוד למקובל,  חברי "רמלה" לא מפחדים: לא מגיטרות עם עומק ולא ממילים עם משמעות. הסאונד והאטיטיוד לוקחים אותם לאזורים הנכונים והקשוחים יותר של האייטיז, ומזכירים, מהצד הזה של הים, את "הפליטים" ואת להקה רטורית, ומהצד השני את THE JAM של פול וולר.

"רמלה" הם אורי אדלר בשירה וגיטרות, איסר טננבאום ('רוקפור', 'טרי פויזן') בתופים ושירה, יונתן יידוב ('תעני אסתר', 'ורנר אלרם', 'פיטז') בגיטרה בס ונדב ריבוא – קלידים ושירה. מעת לעת מצטרפת גם שרון קנטור – כ"רמלאית" חיזוק.

חברי ההרכב אשר מתמחים ברוק'נרול מחוספס ובוער ומילים חדות ושנונות המעבירות את רוחה של התקופה, מציעים למאזינים להתחבר לאותה רוח הפרולטריון השחוק והמותש הזועק ורותח על קופסת הקוטג'. קול השפיות המתוסכל מובע במילים ובצלילים של חברי הלהקה אשר מייצגים את רוחו של הרוק'נרול הישראלי.  ההרכב מופיע כבר מזה שנתיים והמבקרים מחמיאים לרוח הסוערת, והמחוספסת בהופעתם.

את ההרכב המפתיע הזה ראיתי לראשונה במסגרת ערב "קוראים לזה תרבות III" שהתקיים באברקסס לפני מספר חודשים, הייתה זו התפרצות אנרגיה טהורה של רוק'נרול ודיסטורשיין מלווה בתמלילים חדים, חריפים ומבקרים, קליפ מתוך המופע מצורף בסוף הפוסט.

המשכתי לעקוב אחרי פעילות ההרכב שנעה בין הופעות במקומות קטנים, סליזיים ואינטימיים משהו, בד בבד עם עבודה מאומצת על הפקת אלבום הבכורה, למעשה אפשר לאמר כי האלבום קיים בשטח קרוב לשנה וכבר מספר חודשים אפילו נמצא למכירה בעותקים בודדים בהופעות.

"משאלה" הנו אלבום שכולו שירי מחאה ומירמור מרבדים שונים בחברה הישראלית. אחרי שנתיים בהן היו הרכב מקומי מדובר ביותר בגזרת רוק מקומית, נראה שדווקא כעת כאשר יש התעוררות המונית כנגד העוולות והמשא על גבו של האזרח.

בהאזנה הולכת וחוזרת לשירי האלבום קשה שלא להבחין בצלילי הגיטרה המייבבת עם מילות השירים כחלק בלתי נפרד מהמסר העובר לאוזני המאזין, שקול הדבר לרצונו של המבצע, אורי אדלר, להמשיך ולחדד את המסר המילולי לצד הצלילים ולא להציג את המוסיקה כעטיפה בלבד לתוכן.

מי שאחראי בין היתר לסאונד המדויק הוא אורי ברק (אהוד בנאי, מינימל קומפקט ועוד ועוד ועוד) שהקליט ומיקסס את האלבום.

באחת ההזדמנויות הצלחתי לדחוף כמה שאלות לאורי אדלר, הכותב ומנהיג הלהקה:

למה "רמלה"?

גם לתת כבוד למקום בו רוק המועדונים הישראלי החל את דרכו ! אדם הורביץ, הבעלים של הטקסידרמי הגדיר אותנו 'הלהקה עם השם הגרעיני'. לדעתי רמלה הוא שם שמעורר אסוציאציות וחשיבה אצל אנשים כמו שהשירים מנסים לעשות.

גלגולים…ההרכב הנוכחי, שהנו אמנם ההרכב ש"עשה" את האלבום, איננו הראשון, ספר קצת על גלגולי החברים עד להחלטה שאלו הם האנשים שירוצו אתך לאורך העשייה המוסיקלית הזו.

ברמלה בגרסתה הראשונית היו שירים שהגיעו לאלבום, זה היה אני (אורי) עם עודד צ'רני ודן סלע. בשלב מסוים הגיע רגע לעוף רחוק יותר. החבר'ה הצעירים שניגנתי איתם עפו רחוק לטייל בעולם ואני בחרתי לעוף עם שני מוסיקאים גדולים- איסר ויונתן. משהו בחיבור של השלישייה יצר חוויה חזקה מתחילתו, והיה ברור שכך נקליט את האלבום ונרוץ ככל שנוכל.

קנטור, מה עם קנטור? ממשיכים לנגן במסגרת ההרכב או שהחוויה אצל יוד קוטנר הייתה חד פעמית?

אנחנו מאד נהנים לנגן עם שרון שהתאימה לנו מהרגע הראשון. החלק של שרון אינו מוגדר עד סופו לעת עתה, והיא משמשת כ'רמלאית חיזוק' בהופעות. אנחנו יותר מנשמח אם בסופו של דבר תהפוך לחלק אינטגראלי מהלהקה.

מחאה…המלל בשירים שלכם נוטה למחאה, כנגד פה וכנגד שם, למה מחאה, למה לא אהבה, חופש, חיים, האם המחאה היא הגרעין בלב המוסיקה או שזו אפיזודה חולפת?

אפשר להסתכל על השירים כמחאה ואפשר להסתכל עליהם גם כחוויות ומחשבות אישיות. אני חושב שמי שמקשיב למילים יזהה בהם גם אמירות של חופש, חיים, אהבה, ניחומים ומה לא.

ובתוך כך, איך אתם רואים את ההרכב מול או ליד גל המחאה החברתית הגדולה?

אנחנו בפנים כמובן. כמו אקט של לצאת להפגין (חוויה שרבים מאיתנו חוו לאחרונה) כך גם כשאמן עולה לבמה, יש לו תקווה לעורר מחשבה.

מועדוני דקדנס קטנים וצפופים, הקהל שומע את המוסיקה מעבר להשקת כוסות בירה ואלכוהול, בין שוק בשר לילי להחלפת חוויות, לא מפריע לכם כהרכב המבקש להעביר מסר מילולי, הסצנה הפחות מקשיבה? הייתם מבקשים מופע האזנה (על כסאות או מול מחסומי אבטחה דוגמת רוק אצטדיונים)

זה דווקא נשמע לנו מתאים ללהקה כמו רמלה להופיע גם במקומות כאלה שיש בהם משהו חי ומחוספס. זה מתאים לאופי המוזיקה.

עברה שנה מאז צאת האלבום הראשון "משאלה", האם בלבכם קיימת משאלה לאלבום נוסף? האם אתם עובדים על  מנגינות וטקסטים חדשים?

לפני שנה יצא האלבום בהפצה עצמאית. עכשיו אנחנו מפיצים אותו לחנויות ולמדיה באופן רשמי דרך היי פידליטי. כמובן שיש משאלה גדולה לאלבום שני. קיימים כבר שירים חדשים בשלבים שונים של כתיבה ועיבוד, חלקם אנחנו כבר מנגנים בהופעות.

אמש, הצלחתי סוף סוף להגיע למופע של הלהקה, הם הופיעו באוזן בר בתל אביב, בפני קהל שמנה כמה עשרות צופים ומעריצים,  יחד עם שרון קנטור אך ללא נדב ריבוא הקלידן, אורח המופע היה הרוקר המבטיח נעם רותם שלפני מספר חודשים השיק אף הוא אלבום – "ברזל ואבנים".

אורי בחר לפתוח את המופע בשיר "זוהמה",  שיר חדש שלא נמצא באלבום, כשאורי נכנס לקטע של נגינת הגיטרה הוא יודע להפיק צלילים רועשים ולתת אווירה של מופע גראנג', חבריו להרכב שמרו על המסגרת והקצב, בעוד אורי החל גם לשיר. המופע קלח וזרם, רוק'נ'רול.

בהמשך ההופעה הצטרפה שרון קנטור, הלו היא הצלע הנשית של ההרכב, אף היא מלווה בגיטרה חשמלית, והצטרפה בדואט לאורי בשיר "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון" הפרשנות של שרון מוסיפה נופך נוסף להרכב הגברי, הם המשיכו בביצוע לשיר "משאלה", שיר הנושא מהאלבום והדי מוכר לאוזניים.

בחלקו השני של המופע התחלפה הנכוחות על הבמה, שרון ירדה ובמקומה מצטרף להרכב נעם רותם, אורח, הם מתחילים בשיר הנושא מאלבומו "ברזל ואבנים" בהמשך הם מבצעים את השיר המוכר יותר מאלבומה של רמלה – "המפעל".

המופע בו מובילים שני גיטריסטים היה מעניין ומרתק, חלוקת הקשב והתפקידים עם הגיטרות לצד חטיבת הקצב המנוסה שיוו גוון שונה קצת מהצליל המוכר מתוך האזנה לאלבום עצמו.

לדעתי חברי להקת רמלה, צריכים להתחיל לעבוד על חומרים נוספים, אין ספק שהכתיבה שלהם משקפת ראיה מיוחדת על החיים, המוסיקה טובה, הם בדרך הנכונה.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מההופעה

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150405435059654.375770.721654653&type=1

רמלה באוזן בר

רמלה עם שרון קנטור

רמלה עם נעם רותם

רמלה – המפעל, מופע באברקסס