מה עם להקת שעיר לעזאזל?
אלבום בכורה ללהקת מטאל ישראלית הוא אחד מפרויקטי הגמר של תלמידי מוסררה – בית הספר לאמנות וחברה בירושלים, סיור בתערוכה.
לא באמת אלבום, מדובר בפרויקט גמר במגמת התקשורת החזותית שיצר בוגר בית הספר ניר פנחס קליינמן – אלבום ללהקת מטאל ישראלית בשם "שעיר לעזאזל" הכולל על גבי עטיפתו, חוברת מילות השירים ופוסטר נלווה מוטיבים מתחום היהדות המכילים טאצ' התואם לאופנה הוויזואלית המותאמת לעולם מוזיקת המטאל, החלק היחידי שחסר כדי להשלים את התמונה הם תקליט הויניל או המדיות המקבילות עם השירים עצמם, בשלב זה הפרויקט הוא בבחינת הצעה למוזיקאים…
תערוכת הגמר השנתית של בוגרי ביה"ס מוסררה לאמנות ולחברה ע"ש נגר לשנת 2020 המתקיימת ברחבי האולמות והבניינים בהם מתפרש בית הספר הירושלמי מציגה שלל עבודות גמר בתחומי הוויז'ואל והסאונד אשר נחקרו כעבודת מחקר מקצועית לכל דבר אחת אחת, את תשומת ליבי תפסו מן הסתם כל העבודות אשר היו קשורות לצלילים וסאונד.
אחת העבודות שעשתה ניסוי כלים אמיתי הייתה כלי מיתר התלויים בחלל החדר ועליהם מותקן מכיר המייצר ויברציות בתדרים שונים אל תוך תיבת התהודה, המבקר בתערוכה מוזמן להניח את שיניו על קצר צוואר כלי הנגינה ולתת לתדרים הללו לחדור אל מוחו ולחוש אותם באמצעות חוש השמיעה.
פרויקט סאונד נוסף מאתגר שנצפה ונשמע בתערוכה היה משחקי אקורדים המלווים בסרטונים ויזואלים תוך משחק על טבלת זמן עם האקורד החוזר על עצמו אך בדרך הוא משנה את נקודת הדגש (מבחינתי מזכיר את העבודות המוזיקליות מהמאה שעברה של המוזיקאי מייק אולדפילד באלבומיו Tubular Bells ו- Ommadawn).
עבודות נוספות עסקו בחקר תוך פירוק ליסודות של צלילים באור או בחשיכה והצגתם להאזנה באמצעות כלים שונים, שלא תטעו לחשוב – אין מדובר ביצירה מוזיקלית כמות שהקהל הרחב מכיר, החומרים יכולים להשתלב טוב יותר בז'אנרים מוזיקלים כגון אינדסטריאל או להיוותר כמחקר נטו. מדובר בדרך התבוננות ופרשנות אחרת למונח סאונד.
לצד אלו הוצגו בתערוכה עבודות בתחום הויז'ואל, התקשורת החזותית, צילום, מדיה חדשה, גם באלו תפסו את תשומת ליבי כמה עבודות די מרתקות, הן בתחום הצילום ועיבודו, אולם העבודה שחתמה את התערוכה שהייתה שילוב של מדיה מוחשית לצד וידאו הייתה הכי תופסת את תשומת הלב ומזעזעת את הנוכחים – מדובר בעבודותיו של בוגר בית הספר תום מאור שמעבד חומר פיסולי בחלל ומסגרות קרטון, לעתים הקרטון הוא המדיום, רובן של העבודות מזכירות מודלים מיניאטורים של זירות רצח או חדרים עם דמויות פיגורטיביות או מופשטות באורח גרוטסקי ביותר, שיאה של העבודה במודל פוסט מורטום העשוי מחיתוכי קרטון וצבע אדום לצד סרטון הממחיש את תהליך הנתיחה.
