פס קול שבועי 14.08.2019
ארבעה שירים שנלכדו במהלך השבוע אצלנו מהסיבה הפשוטה והברורה – הם פשוט טובים, נעימים, קליטים, מלודיים, עשויים נכון, בשפה טובה, בעיבוד מוזיקלי מדוייק, לא בנאליים, לא שגרתיים, מלווים בתצוגת וידאו שאיננה משעממת, שבחלקם היא מצליחה להעביר מסר בפני עצמה, משלימה את המידע, מעשירה את החוויה, בואו ונצא למסע האזנה וצפייה.
מאיה אברהם – פועם בי
מי שמוכרת לכל כזמרת הליווי בפרויקט של עידן רייכל, למרות שכבר מזמן פרצה לדרך עצמאית במסגרתה הספיקה להשיק שני אלבומי סולו עם שירים מוצלחים ומצליחים, משחררת בימים אלו את השיר החדש "פועם בי" אותו כתבה יחד עם לירון דן והלחינה בעצמה בהפקה מוזיקלית משותפת לעדי רותם ואוריאל ויינברגר. הטקסט מכיל נרטיב מעניין, השיח מתחיל כפניה של גבר לאישה ומשם זה מתפתח למילותיה של האשה אל הגבר שהלך וחוזר חלילה, כל זאת רק בקולה של מאיה מבלי נוכחות ווקאלית נוספת, בכלל בזווית ההפקתית הקול של מאיה נישא מעל המלודיה וכלי הנגינה צלול ברור ונקי, עובדה העושה אותו לשיר שאינך יכול להפסיקו. גם הקליפ המלווה את השיר שנוצר בידי שירי עציץ מספק הצצה של המאזין כצופה לתהליך היצירה של השיר בתוך האולפן, בשלבי ההקלטה ומעצים את החוויה השלמה של אוזן עין ואסוציאציה. אהבתי. מאיה תשיק את הסינגל והקליפ החדש בתאריך 23 באוקטובר בתאטרון תמונע תל אביב.
שי גבסו – יהלומים לבנים
כזמר יוצר ומלחין זה די נדיר ששי גבסו יאמץ טקסטים של פזמונאים ומשוררים אחרים, הפעם זה יצא טוב מאוד, הטקסט שטל קסטיאל כתב עבור שי גבסו בשיר "יהלומים לבנים" כאילו ונכתב, על פי דברי גבסו עצמו, בהזמנה – "…תמיד חיכיתי לשיר הנכון, כזה שיגרום לי לקנא וירגש אותי כאילו אני כתבתי אותו. בשנה האחרונה נחשפתי לכישרון של טל דרך הרדיו, אשר השמיע שירים רבים שקסטיאל הפיק ויצר עבור אמנים אחרים. סקרנה אותי היכולת שלו לחבר כתיבה אישית – אינטימית לסאונד עכשווי ומתקדם. ידעתי שאני חייב לבדוק את החיבור בין הקו המוזיקלי שלי לבין הגישה ההפקתית ועולמם של טל קסטיאל ונדב אהרוני (המפיק המוזיקלי בשיר). וכך קרה, תוך פחות משבוע נכנסו לאולפן ואז קיבלתי את המתנה הזו, אשר נקראת יהלומים לבנים, ומרגשת אותי מאוד."
מילות השיר מכילות מעין סיפור והוויית החיים של גבסו כיוצר ומבצע מתוך הבטחה לאשה, כנראה זוגתו בעבר או בעתיד או בכלל, דמיונית מה, להישאר, להיקשר, לא לברוח ולהיעלם בעולם ובמימד. את כל אלו עטף נדב אהרוני בהפקה מוסיקלית מצוינת היודעת מתי להרים למעלה ומתי להישיר מבט. כל שנותר הוא להכיל את הכל בקליפ אותו ביים גל פישר.
גבריאל – מאמי מונאמור
לפני שניגע במי הוא גבריאל כדאי לבדוק את השיר הטרי – אומרים שזהו שיר פופ, אני יכול לומר שמדובר בראפ צרפתי קלאסי שנכתב בשפה העברית עם שאריות פריזאיות, אמנם אין בו את האגרסיות של הראפ הצרפתי אולם הביט הנעוץ בו מלווה מלודיה הנשענת על טקסט אסרטיבי שיודע לקחת את הנושא הכל כך נדוש של אוהב ואהובה, פרידה או לא וליצוק מעין תסריט של מילים שאינו נשמע בנאלי ואפילו נשמע אמין ומחייב. המבנה המוזיקלי יחד עם הטקסט עושים אתה שיר למצליח על הפקתו אחרי אופיר יוגב. כל זה נחתם בעבודה המצויינת של הבמאי רומה נוטנקו. ועכשיו לעניין זהותו של היוצר והזמר גבריאל – הוא לא חדש בסצנה, גבריאל שנולד בבריסל ועלה לארץ כילד כבר הספיק להיחשף בתכנית הריאליטי אקס פאקטור ואף להשיק לפני שלוש שנים שיר בשם "העיר הלבנה", את מונאמור הוא פותח כחלק ממופע פופ צרפתי עליו הוא עובד בימים אלו, בהצלחה. גבריאל ישיק את הסינגל והקליפ החדש בתאריך 22 באוגוסט בלבונטין 7 תל אביב.
עדי אברהמי – מספיק לחשוב
שיר חדש של עדי אברהמי, שחקנית וזמרת יוצרת, המנגנת בפסנתר, מלחינה וכותבת, בוגרת בית צבי המופיעה עם שיריה ברחבי הארץ לצד משחק בהצגות ומחזות זמר בתיאטרון הרפרטוארי. השיר שנכתב והולחן בידי עדי הופק מוזיקלית על ידי המפיק המצויין אריאל טוכמן ומלווה בקליפ עליו אחראי בגדול פראג בנבניסטי המציג באמצעות צילום עצמי (סלפי וידאו) תמונות מצב ורגעים של עדי בהרפתקאות חייה השונות ברחבי העולם, תוסס וחביב, הופך את השיר הקיצי למשהו מהסוג שאני אוהב.
