כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

קליפים חדשים

דניאל אדמון – אתה ואני

שיר חדש לדניאל אדמון לקראת אלבום בכורה, צפו בקליפ

בדרך לאלבום הבכורה משיק דניאל אדמון את השיר "אתה ואני" אותו הוא כתב, הלחין, הפיק ומבצע. דניאל עוסק בשאלות מערכות היחסים המורכבות בין אדם לחברו, לאלוהיו ולעצמו. את הנרטיב האמונתי הזה הוא מעטר עם נגינת בוזוקי המוסיפה קורטוב ימתיכוני קליל. דניאל עבר תהליך חזרה בתשובה לפני כשבע שנים ומעגל החיים הזה משפיע ישירות על יצירתו, הוא מתגורר בעשרים השנים האחרונות בלונדון, עובדה שאינה מפריעה ליצור ב"ישראליות יהודית".

כך דניאל (באריכות, כמנהג המאמינים) על השיר החדש – "בס"ד, שלום וברכה צדיקים וצדיקות, שנים שניסיתי לנגן כמו נגן מזרחי למהדרין עם כל פיתולי האצבעות והמניירות של הסילסולים. אני רואה את שחר קאופמן וחבריו מפלפלים ומסלסלים עם האצבעות על הכלים שלהם בקלות מרגיזה ובמהירות פושעת!! ראיתי יוטיובים של נגני הטרף של המוזיקה הישראלית עושים מאווהלים על כלי הנגינה שלהם. שעות של אימונים הביאו אותי לסף שבירת הכלים (הבנתם?!?! שבירת כלים?!?!… לא חשוב) ולבסוף נכנעתי! אני כנראה לא אנגן עם עומר אדם ושות'. אז יום אחד נכנסתי לאולפן של שחר עם רעיון לשיר שיש בו כזה סולו עם סילסולים בידיעה גמורה שאני לא יכול לנגן את הסולו הזה. אז שחר אמר לי להיכנס לאולפן עם הגיטרה ולנגן לו את הסולו הזה. סיימתי לנגן והלכתי להכין קפה. חזרתי לאולפן ואני שומע אחלה סולו עם כל הסילסולים ואמרתי לשחר: "איך ניגנת את זה כל כך מהר?!?! כולה הלכתי להכין קפה!!" אז שחר אומר לי: " זה לא אני מנגן… זה אתה!" שחר עשה את הקטע שלו עם הכפתורים והחלונות הקופצים על המחשב והראה לי איך הוא הפך את הגיטרה שלי לבוזוקי. בקיצור…. איפה שולחים קורות חיים כדי לנגן עם עומר אדם. השיר נקרא "אתה ואני" וספרו לי אם הסולו סילסולים שלי נשמע כמו שצריך באהבת ישראל 😍"

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא