אירועי לילה לבן בתל אביב מציינים עשרים שנה

קהל רבבות חגג במהלך הלילה ברחבי העיר תל אביב את אירועי "לילה לבן" – חגיגת תרבות מגוונת שרובה פתוחה לקהל הרחב ללא תשלום ואשר הפכה למסורת מזה עשרים שנה לציון הכרזת אונסק"ו על העיר הלבנה של תל-אביב בתור אתר מורשת עולמי. עשרות אירועים נערכו במקביל ברחבי העיר, החל משעות הערב המוקדמות ועמוק אל תוך הלילה עד לפנות הבוקר.

בין האירועים הראויים לציון – הופעה של להקת "אבטיפוס" במרכז הקהילתי על שם אריק אינשטיין, הופעות של להקת "איפה הילד" והזמרת קרולינה בגן הפסגה ביפו, הופעות זמר עברי במשכן אומנויות הבמה עם נורית גלרון ואריאל זילבר/

ליל שוטטות שכולו טכנולוגיה וחדשנות ברחבי מוזיאון תל אביב לאומנות עם הופעות של תום יער וליאור סושרד, קברט קרקס לילי ברחבת הבימה, פעילויות לכל המשפחה בספריות העירוניות בניהן ליל מכשפות וקסמים לילדים בבית אריאלה, מיצגי אומנות לאורך שוק התקווה, בתים מארחים, הופעה של להקת "שפתיים" ועוד, שוק וינטג' לילי בכיכר גבעון, פסטיבל אנימציה, קומיקס וקריקטורה בשדרות בן ציון, לילה של רוק ישראל בקאנטרי למד עם הופעות של "נקמת הטרקטור" וגבע אלון, ערב דראג בגן מאיר עם קרב הליפסינג הגדול בישראל ומופע ריינבו צבעוני מלווה ברקדנים ווידיאו ארט, מיטב המוזיקה הערבית הקלאסית במדרון יפו, יוגה בזריחה בנמל תל אביב ועוד שלל אירועים והופעות בחוצות ובמוסדות התרבות.

כמי שמלווה את אירועי "לילה לבן" מתחילתם (מופע להקת ג'ירפות בחוף גאולה בשנת 2003) השנה בחרתי לוותר על האירועים בלב העיר וביפו ובחרתי בסיור בשוק התקווה ובשכונה בעקבות האירועים שהתקיימו שם במסגרת "לילה לבן בשכונת התקווה". בין האירועים ששובצו לאורך השוק פגשנו בהרכב המנגן מוזיקה יוונית, מופע מחווה לזמרת המצרייה אום כולת'ום בכיכובה של הרקדנית והפרפורמרית אלה גרינבאום, אמני ספוקן וראפ, מוזיקה תימנית עם נועה אהרוני ומעגלי ריקודי דעסה בפתח השוק , מופע הסדנה השכונתית עם ביצועי מחווה לשירים מוכרים של זמרים שגדלו בשכונה, מופע של חיים אוליאל מלהקת שפתיים ועמדת הרקדה של אופיר טובול מי שעמד בראש פרויקט "קפה גיברלטר".

אלה גרינבאום, מחווה לאום כולת'ום

נעה אהרוני, מוזיקה תימנית וריקודי דעסה

סדנת השכונה במחווה לאמנים שצמחו במקום

כמה הערות לעניין ההפנינג בשכונה – בעיקרו הרעיון לשבץ את השכונה כחלק מאירועי הלילה הלבן הוא מבורך, אולם פחות מידי שיתוף פעולה עם בעלי הדוכנים שחלק לא מבוטל מהם היה יכול ליטול חלק בהפנינג הלילי אם זה בדוכני המזון – מאפים ולחמים שיכלו להציב עמדות מכירה למזון חם ומהיר כמאפי בצק וכדומה, דוכני הפירות שרק אחד מהם תפס יוזמה והציג מנות של פירות חתוכים בגביעים דוגמת המוכר לנו ממזרח אסיה, ניקיון השוק היה חלקי (למה עדיין ריח שתן חריף במתחם בית הקולנוע הישן שהוסב לעמדת תצוגת וי – ארט?), ומה שהיה חסר במיוחד הינו תאורת רחוב ושילוט המוביל את המבקרים בשכונה לכל אותן פינות ואירועים שנחבאו אל הכלים במעגלים מסביב לשוק, העובדה כי דרך ההגנה מצויה בעיצומו של פרויקט עבודות הרק"ל מה שהופך את הרחוב לתואם עזה די הפריעה, גם הייתה חסרה שותפות עם אוכלוסיית העובדים הזרים מאפריקה שבעליל נראה כי מצבם לא הכי טוב, ילדים קטנים משוטטים על הכבישים, המבוגרים מתגודדים בחנויות למכירת אלכוהול ומשחקי קלפים, היה יותר נחמד לו היו משתפים אותם בפעילות תרבותית בפולקלור ושירה, חבל. גם רחוב אצ"ל המוכר בזכות מסעדות "על האש" הרבות שבו לא קיבל זריקת עידוד לערב הזה ולמעט כמה בתי עסק למכירת מזון מהיר כפלאפל ולאפות לא הייתה בו התנהלות מוכוונת לאירועי הלילה הלבן, חבל על בזבוז פוטנציאל – לעומת זאת מי שביכר להגיע ליפו לגן הפסגה יכל להנות ממגוון המאפיות והמסעדות בכניסה לרחוב יפת הסמוך שפימפם את עצמו מול יפו העתיקה ולצד שוק הפשפשים הפעיל בלאו הכי מידי ערב.

כך זה היה אשתקד, מוזיאון ארץ ישראל, רמת אביב

שובו של הלילה הלבן