כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

חדשות הסצנה

רוק במוזיאון

לראשונה מארח מוזיאון תל אביב לאמנות בגלריה את הצ'לנית מאיה בלזיצמן הרוקחת יחד עם המתופף מתן אפרת יצירות ג'אז ורוק ידועות לכדי הופעה אינטימית.

בלזיצמן ואפרת, השבוע במוזיאון. צילום: יח"צ
בלזיצמן ואפרת, השבוע במוזיאון. צילום: יח"צ

אחרי האלבום הכולל את הפרשנות הבלזיצמנית לקטעי רוק המזוהים עם מועדון רוקסן משנות התשעים לצ'לו שהכה גלים עם מופע מדהים בעושר המוסיקלי, אחרי מופע חגיגי במסגרת פסטיבל הג'אז חורף 2013 באילת, יוצאת מאיה בלזיצמן, אחת מאמניות הצ'לו הנחשבות ביותר בסצנת הרוק, עצמאי והמיינסטרימי למסע חדש, מסע אל תוככי המוזיאון.

לא בכל מופע עתידי הבלוג פונה לקוראים בהצעה ללכת להופעה (אלא אם מדובר באמן מחו"ל..) אך אחרי שהבלוג קרא איך התרשם מבקר המוסיקה האולטימטיבי יוסי חרסונסקי מהחיבור בן בלזיצמן ואפרת ובין השירים, הוא מצטרף לקביעה – ללכת, אפילו לרוץ!

"מאיה בלזיצמן אינה מפסיקה להודות על הזמנתה לפסטיבל ג'אז בים האדום. נכון שהיא אינה מוגדרת אמנית ג'אז, אבל לכו תגדירו אותה בתום הערב המיוחד עם המתופף מתן אפרת. רוק, פופ, ג'אז, קלאסי? ואולי קרוסאובר. בלזיצמן לא הציגה אף קטע מקורי, יתכן שיש כאן אכזבה מסוימת, מצד שני – אמנות העיבוד והפרשנות שלה לשירים מוכרים מז'אנרים שונים היא לעיתים יצירה מקורית בפני עצמה. בלזיצמן מפרקת את השירים כדי לבנות אותם מחדש ולהעבירם לחלקתה בעיבודים לקול, צ'לו (בו-זמנית) ותופים. הבחירות שלה מגוונות. האתגר עצום. כל גרסה – לגופה. אם להתחיל מהסוף – הביטלס היו מוחאים לה כף על Help. העיבוד והביצוע יצרו דרמה גדולה, הקימו את השיר לתחייה. על "דברים שרציתי לומר" של פוליקר הייתי מוותר, אבל לא על Perhaps ולא על Nature Boy ועל Paranoid. בלזיצמן נפתחה מאוד כזמרת, במיוחד במנעד הגבוה, אבל לעיתים חסרה לי מידה של עידון בשירה שלה. ההתרגשות היא מהעיבודים לפורמט הזעיר הזה של שני כלים שנשמע לעיתים להקה עשירה מאוד. בשורה תחתונה – ללכת. אפילו לרוץ." (י. חרסונסקי)

המופע החדש של מאיה בלזיצמן ומתן אפרת בגלריה של מוזיאון תל אביב הנו הסנונית הראשונה בדרך להפיכתו לאכסניה קבועה להופעותיהם, מאיה בלזיצמן על הצ'לו ומתן אפרת על התופים יתנו את פרשנותם לשירו הידוע של נאט קינג קול – "Nature Boy", לקראת ההופעה המשותפת של שניהם במוזיאון.

אפשר להגדיר את המופע המתוכנן עם מתן אפרת, כמופע מגוון ואקלקטי עם שירים שקיבלו פרשנות חדשה ומעניינת, בלזיצמן על הצ'לו ואפרת על התופים יצרו מופע מגוון עם ביצועים לשירים ששניהם אוהבים בעיבוד מוזיקלי חדש, בין השאר יבוצעו קלאסיקות רוק ופופ כמו “Help”, “I’m Just A Girl” ו-"Nature Boy",שידוע בביצועו של נאט קינג קול ונחשב לאחד מקטעי הג'אז המוכרים

מאיה החלה את לימודי הצ'לו כשהייתה בת 7 בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה בתל-אביב, ובהמשך במגמת המוסיקה בבית הספר לאמנויות בתל אביב ובתיכון ע"ש תלמה ילין, שם סיימה את לימודי המוסיקה בהצטיינות. בין השנים 2001-2005 זכתה בקרן המלגות אמריקה-ישראל בצ'לו ובמוסיקה קאמרית. את שירותה הצבאי העבירה כמוסיקאית מצטיינת ברביעיית חיל החינוך ולאחר מכן למדה באקדמיה הגבוהה למוסיקה בירושלים. לאורך השנים השתתפה בפסטיבלים רבים של מוסיקה קאמרית ברחבי הארץ והעולם.

בשנים האחרונות החלה לקחת חלק פעיל במיוחד בתחום המוסיקה הפופולארית בארץ. היא מקליטה, מופיעה, מעבדת מוסיקאלית ומשתתפת בהפקות שונות עם אמנים רבים כגון: יוני בלוך, כנסיית השכל, דייויד ברוזה, מוש בן ארי, דני סנדרסון, נורית גלרון, נינט טייב, רוקפור, אפרת גוש, שילה פרבר, מירי מסיקה, ועוד רבים נוספים.

הפעם הבלוג לא יגיע להופעה בשל התחייבויות קודמות, הבלוג חושף את קנאתו בברי המזל שיגיעו ומקווה שאכן מדובר במופע ראשון בסדרה, הנה כמה מילים של מאיה על המופע המתוכנן.

ביום שלישי 29.01.2013 בשעה 21:00 יגיעו מאיה ומתן להופעה בגלריה במוזיאון ת"א. מחיר כרטיס : 80 ₪ לחצו לרכישה מקוונת.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא