לקראת יום חנויות התקליטים החל בסוף השבוע יוצאים למסע בעקבות התקליטנים, תל אביב, חמישי לילה, 16.04.2015, לאון פלדמן ויובל אראל משוטטים במקומות הנכונים. בין מזון, אלכוהול ומוזיקה.
מה קורה עם המוזיקאים בערב בו אינם מופיעים? היאך מתפרנסים מוזיקאים כשאין הופעה בשעה הקרובה? מי שומע מה? מי אוכל מה? ומי שותה מה? סיבוב במשולש הוירטואלי אך המאוד מציאותי במרכז העיר העברית הראשונה.
הערב מתחיל בהחלטה לוותר על מופעים, ויש הרבה, אפילו הרבה מאוד, המתוכננים להיערך הערב ברחבי העיר, אנחנו עושים דרכנו להיכן שהכל החל, רחבת הר סיני, אלנבי, ממש מתחת לבית הכנסת הגדול, כאן החלה התופעה שכבשה את העיר ועדיין עושה זאת מידי קיץ שוב ושוב, התקליטנים הם המגנט, תחנת שידור אינטרנטית העטופה במנות טאפס קלילות המתבססות על ירקות גינה בסיסיים והרבה טחינה לצד מבחר אלכוהול, כן, הכוונה לתדר, אמנם בשנים האחרונות הרעיון נדד למתחם בית רומנו אך כאן מתחת לבית הכנסת בדיוק במשכנו הראשון מפעיל היזם העומד מאחורי כל הוויב הזה את פורט סעיד, בר אוכל ואלכוהול שקירו האחד הנו ספריית תקליטי ויניל הגוחנים בין ארגזי הירקות לעבר עמדת הפטיפון המאוישת מידי ערב באושיית מוזיקה אחרת, הערב ניצב ארז טודרס, איש הסקרצ'ינג של הרכבי הFאנקי גרוב התפוחים וקראנץ' 22 על העמדה ומפנק את אזני הקהל הרב המאכלס את השולחנות ברחבה במוזיקה הנכונה, הקו השולט הערב כולל "ענתיקות" משנות השישים והשבעים, הרבה מוזיקה שחורה, הרבה מוזיקה אוריינטלית ימתיכונית לא ארצישראלית עתיקה ונדירה, לאוזן המכוונת מדובר באורגיה של צלילים המבקשים לפלס דרכם בתוך שוק הבשר האנושי ההומה בחוץ….
שני צ'ייסרים ארק ועגבניות שרי מהארגזים שמתחת לשולחן עושים את הביקור לחייכני, ליטוף אחרון לחצילים הסקסיים המונחים בארון לצד הררי פלפלים חריפים והמסע ממשיך הלאה, דרומה, היכן שאלנבי ויודלוי נפגשים, הוסטל 51, הבניין בו נפתחת אכסנייה למטיילים חדשה בקומות שמעל הרחוב מחזיקה במפלס הקרקע האחורי שלו, על חורבות "ג'וס ולוז" הכמעט מיתולוגי את בית המרזח והאוכל החדש של צמד מוזיקאים מהסצנה, אלישע בנאי ואיתמר לוי, חברי ההרכב אלישע וארבעים השודדים החליטו לקחת את עצמם בידיים ומעבר להתנהלות כמוזיקאים להפוך למקצועני חיי לילה, ארוח ומזון, אלישע מביא מצידו את הנדוניה של קריירה לא קצרה כעובד במטבחי כמה מהמקומות החשובים בעיר, מאמצים השניים אל ליבם את הסגנון המינימליסטי ומגישים באמצעות מטבח מאובזר מבחר מנות הנעות בין הטאפס המצוי למטבחים אקלקטיים מאתגרים, פירות ים וחלקי פרה מככבים בצלחות לצד עמדות בר התופסות חלק גדול מהמקום בעוד רובו של הקהל מתמנגל לו בחצר הענקית שרוצפה בשילובי בטון מוחלק ופרקט ומהווה נקודת מפגש לכמה מהדמויות המאוד מוכרות מעולם המוזיקה, לאו דווקא מסצינת מועדוני השוליים אלא יותר מהאולמות הגדולים, מיינסטרים, אנחנו מזהים את שלומי שבן, דודו טסה, בועז בנאי לצד, לוטרינגר, חורש ואחרים, ערבוביה משמחת, אך הסיבה האמיתית לביקור נמצאת בעמת התקלוט המצוייה ממש בפתח, אייל פרידמן, המוכר בעולם הרחב כקוואמי, מי שעומד מאחורי תחנת הרדיו הקצה, מי שמוכר כראפר בועט ומאתגר במאבק על זכויות אדם וחיים, מביא עימו מהבית את חבילת התקליטים האהובה עליו, אני מזהה בין העטיפות את האלבומים של ואן הלן ודויד לי רוט, שומע את להקת the Sweet דופקת את האקורדים של Oxygen ומבין שהחוויה המוזיקלית של קוואמי בהוסטל עלולה לגרור אותי עד המהומות של גארי גליטר או סלייד, קוואמי קורא לסיטואציה ואן הלן, ואן אהלן וואן אחלן, לצידו של קוואמי משתף פעולה בסיבוב התקליטים גם עידן גבריאל, אחרי שתי בירות אנחנו נמוגים לתוך הלילה לא לפני שתאריך מופע השקה נוסף משובץ ביומן האלקטרוני, חיים קשים…
הליכה מהירה כדי לעמעם את השפעת האלכוהול ואנחנו כבר בדרך יפו, חוצים את חניון האופניים הממוקם בפתחה של דיאגו סאן וזורמים פנימה, המקום החדש של יובל פלג, אקס אחמ"ש של התדר בבית רומנו, מהווה מגנט ממותג ומאובזר לקהל התל אביבי, גם כן דמויות רבות מעולם המוזיקה מאכלסות את השולחנות בחוץ כמו את הבר בפנים, אני בוהה פעם נוספת על שלל הדמויות הביזאריות המעטרות את מדפי בקבוקי האלכוהול, יוצרים אווירה צבעונית, אקלקטית וקסומה מה למקום המגיש מנות אוכל הנעות בין טאפס ועד מנות מנות של שילובים מאתגרי חייך בין המטבח המקסיקני למטבח האסיאתי, המוזיקה הערב צבועה בצבעים הצבעוניים ביותר המתאימים ככפפה ליד לאווירה הכללית, עופר טל, אקא סקול מאסטר, איש הסקרצ'ינג מהרכב התפוחים (כזכור הערב נפתח עם שותפו לשולחן סיבובי התקליטים בפורט סעיד, ארז טודרס…) ואושייה בכירה בתחום האספנות של הוויניל בארץ, מגיש סטים אקלקטים, מוטרפים, משובחים ומאתגרי אוזניים של שלל יצירות מוזיקליות די מוכרות אך בביצועים יוצאי דופן, ווריאציות המביאות את הפן האקוסטי לתוכן הצלחות שעל השולחנות, דמיון הוא נקודת המוצא, האופק אינסופי, צ'ייסרים נבלעים במהירות ואנחנו צוללים אל תוך קדרות המזון בעוד האפרכסות חוגגות עם ההפתעות המוזיקליות, סופגים מידע על ההפתעות הצפויות בעונת ההופעות בקיץ המתקרב ובשלב מסויים נמוגים אל תוך הלילה האפל כדי להתעורר עם הנג אובר חביב.
בקטנה א' – כשמקסי ג'אז, סולן ההרכב הבריטי Faithless שר את God Is a DJ , הלהיט של סוף המאה שעברה שזיכה אותם בין היתר בפרסי הבריט היוקרתיים, הוא חשב לבטח לא רק על רחבות המגה מועדונים אלא גם על המסע הלילי הזה, כמה חשוב תפקידו של התקליטן כיוצר האווירה הנכונה עם הווינילים המתאימים.
בקטנה ב' – ואתם, היום, ובמיוחד מחר, צאו לכם לשלל אירועי יום חנויות התקליטים, ההמלצות והתכנים מתפרסמים כאן, בלוח ההופעות המומלצות, המופעים בחינם, התקליטים בהנחה…
דוגמית, הצעה הגשה לילית של עופר טל…
תגובה אחת