כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

הון, שלטון ומוזיקה…

על שקיפות שלטונית, על עמותה חשובה, על מוזיקאי בפסגת העולם, על ערב אחד נדיר. אמנים במופע התרמה, עמיר לב עם רם אוריון, יונתן לויטל ונוה קורן, דיקלה, לוס כפרוס, אסף אבידן. הבלוג הולך על הזדמנות פז. חופר, מדווח, מתעד ומצלם – יובל אראל.

אסף אבידן, מופע התרמה לדמוקרטיה נקיה. צילום: יובל אראל
אסף אבידן, מופע התרמה לדמוקרטיה נקיה. צילום: יובל אראל

חפירה – על אסף אבידן, מוזיקאי, יוצר, מבצע, מי שדרכנו הצטלבו לפני מספר שנים במופע צנוע מתחת לשמי שוק הפשפשים ביפו הכברתי מילים לא פעם ולא פעמים, למען  האמת, בחודשים האחרונים אסף כמעט ולא נמצא בארץ, הוא מדלג מארנה לארנה, מתאטרון לתאטרון ומאולם קונצרטים אחד למשנהו בערים הגדולות של אירופה, הוא כבר חשף בהזדמנות כלשהי כי ההופעות הקטנות שלו באירופה הן בפני אלף איש באולם, שתבינו – אלף איש זה בארבי סולד אאוט כולל פתיחת האגף הנוסף!! כיום הוא מופיע בפני אולמות המכילים ארבעת אלפים מקומות ישיבה!!

אין ספק שמדובר בתופעה שכבר מזמן חצתה את גבולות המדינה, אמן ישראלי הניתן להגדרה כבינלאומי, חתום בחברת יוניברסל העולמית ומצוי ברשימת הטופ של WMA המקבילה לאמי ושאר תארים ופרסים בינלאומיים למוזיקאים פופולאריים בני זמננו.

אסף, המחזיק כיום תואר "אלבום זהב" בישראל ו"אלבום פלטינה" בצרפת, ומכירות שמעל 200,000 עותקים מאלבומו האחרון Different Pulses הגיע הביתה לרגל חגי תשרי, יש לו בוקינג בקיסריה, ערב לפני יום כיפור, אמש הגיע אסף למועדון בארבי כדי לתת את חלקו הצנוע במופע התרמה, סוג של מופעים שאין בהם רווח כלכלי לאנשי התעשייה, אמנים, בעלי מועדונים, יח"צנים ובקליינרים, מופע התרמה פשוטו כמשמעותו – התנדבות כללית על מנת לאסוף כסף או אמצעי אחר למען מטרה נעלה.

אז איזו מטרה נעלה עמדה אמש כמטרה? אתם בטח שמעתם לא אחת את המושג "הון שלטון עולם תחתון"?…אחד הנושאים הכאובים במדינה, כאשר מתי מעט קובעים למיליונים את סדר היום, ולא מדובר בנבחרי ציבור אלא בקשר מיתולוגי כמעט, חשוך ונחבא מהזרקורים של חיבורים בין פוליטיקאים, פקידי ממשל בכירים ובעלי אינטרסים כלכליים כאלו או אחרים.

אולם ישנו גוף, עמותה למעשה, הנלחם את המלחמה היומיומית של האזרח לחשיפה, קריעת המסווה והפניית זרקורים במטרה לשרש את הנגע – "העמותה לדמוקרטיה מתקדמת" – לניתוק קשרי הון שלטון עיתונות, עמותה שמטרתה המוצהרת הנה הגשמת חזון ארוך טווח וייחודי של מדינה דמוקרטית המקיימת הפרדות נוקשות בין הון-שלטון, הון-עיתונות, הון-מערכות הביטחון ומאבק מתמיד במחלת הנפוטיזם בשרות הציבורי ובמערכת המשפט.

עמותה זו שקבלה את הרוח הגבית הכי מצויינת שיכולה לנשוב בדמות ועדה שמונתה בידי מבקר המדינה לבחינת הסוגיה "הון שלטון" והקשרים "הבלתי בריאים" שפרסמה דוח מקיף בשנת 2012 בנושא,  עושה עבודה מצויינת למען מטרה נעלה. אולם, אתם יודעים, בדרך כלל, צריך גם מימון לפעילות, אני לא מדבר על שכר מנכ"לים, כמה ג'ובות בשביל הוצאות שוטפות קטנות של פעילים ומתנדבים, נסיעות, דלק, אולי קפה, תה וכדומה..

אז מנכ"ל העמותה, אסף "שבי" גטניו, הרים ארוע התרמה לסיוע במימון הפעילות, ואיך מרימים ארוע שכזה אם לא מתקשרים ישירות לאמנים ושואלים אם "בא להם" לתת כתף למען מטרה נעלה? מסתבר שישנם אמנים שמטרת העמותה נחשבת בעיניהם לנעלה, כך היה עם אסף אבידן שהסכים לתת מזמנו במהלך החופשה בארץ ועוד לפני המופע המתוכנן בקיסריה, כך היה עם חברי לוס כפרוס הכל כך מזוהים עם הקטע של המחאה החברתית (לא קונה, שמעתם?), כך היה עם דיקלה, עם עמיר לב ונגניו, מטובי בחורינו אחד אחד – רם אוריון (בכבודו) בחשמלית, יונתן לויטל (פאניק אנסמבל, יהודה פוליקר, יהוא ירון) בבס, נוה קורן (TREE) על התופים.

עמיר לב, למען דמוקרטיה, בארבי. צילום: יובל אראל
עמיר לב, למען דמוקרטיה, בארבי. צילום: יובל אראל

גילוי נאות – אתמול בשעות הבוקר הבחנתי בידיעה קצרצרה אודות מופע ההתרמה המתוכנן, נזכרתי מיד איך בערב שלפני שוחחתי עם אחרים אודות אסף אבידן, על ההצלחה האדירה, ההכרה הבינלאומית, על המפגש הראשון אז, בדיוק לפני חמש שנים, בספטמבר 2008. הבת שלי סיפרה לי שיש הערב הופעה בשוק הפשפשים ביפו של אסף אבידן ואני חייב להגיע ולשמוע אותו, היא השמיעה לי שיר או שניים במחשב ואני צחקתי ואמרתי, מה פתאום, זו ג'ניס ג'ופלין בכלל.

רק בערב כשעמדנו יחד עם עוד כמה עשרות בודדים של צופים בחצי גורן מול המבנה של מרכז עמיעד ברחבת השוק ואסף פתח במופע עם חברי להקתו הבנתי שמדובר בתופעה ייחודית, קול אדיר בגוף שברירי המלא חיות ומרץ בלתי נדלה – אלו המילים שהקדשתי לצילום ההופעה אז – "אסף אבידן והמוג'וס (מוחו) בערב צדקה בכניסה לגלריה עמיעד בשוק הפשפשים – הרובע ביפו בתאריך 16.09.2008. כמה עשרות צעירים עמדו ברחבה והאזינו להופעה מרגשת ואיכותית של זמר ויוצר + להקה מבטיחים, יאללה שתצליחו באמטיוי MTV ותפרצו לתודעה הבינלאומית – ג'ניס ג'ופלין חייה!!!!!"

אחזור לאותה שיחה, דנו במהפך, בהתנערות מהמוג'וס, ההרכב שליווה אותו, בהקמת הרכב חדש, נשי יותר, בקריירה המוצלחת, בהכרה הכלל עולמית, בקטע שכיום ישראל קטנה על אסף, הוא בא לכאן לחופשת החגים, הולך גם על מופע בקיסריה. ואז חשבתי לעצמי – הנה הזדמנות נדירה, גם חמש שנים שחלפו, לתפוס בשתי ידיים הזדמנות לראות ולשמוע את אסף אבידן, כאן בתל אביב. הודעה ברשת, שיחת טלפון והעניין סגור, הידיעה שאסף נענה מייד לפנייה של שבי גטניו לתרום מזמנו וכישרונו בערב ההתרמה, וכן, אמש בשעה עשר כבר הייתי בבארבי, אנחנו ועוד כמאה איש, שבאו ליטול חלק כצופים באיוונט.

דיקלה, בארבי. צילום: יובל אראל
דיקלה, בארבי. צילום: יובל אראל

כמה נאומים קצרצרים, שבי בעצמו, עוד בחור מראשוני תנועת הפנתרים השחורים, גם חברי כנסת, אחד, שמו משה מזרחי, מכיר אותו עוד כשהיה מפקד תחנת המשטרה ביפו, שנות השמונים, שיאו בקריירה המשטרתית היה כראש היחידה לחקירות בינלאומיות, השמות שעברו בתיקי המודיעין שלו מככבים כיום בהנהגה, פוליטיקאים, הוא נגע בהון שלטון בשתי ידיו, ניסה לנקות, זה לא כל כך הלך לו, קיבל וואחד כאפה לפנים בהודעת SMS על העברתו מתפקידו היותר בכיר כראש אגף החקירות במשטרה לראש אגף המשמר האזרחי, ככה זה בהון שלטון, כשאתה נוגע בהם הם נושכים חזק בחזרה, אז היום הוא חבר כנסת, מנסה לעשות סדר מבפנים, אני לא בקטע של מפלגות ופוליטיקה, ימין ושמאל, אבל על מזרחי אני סומך, עוד אחת עולה לבמה, תמר זנדברג, גם בעלת מושב בכנסת, מרץ, האמת, הקהל במועדון הערב נראה לי כאנשי מרץ, יש כאן כמה פנים מוכרות שדי עוברות מסך בהפגנות השמאל, גם בסמוך לבר, ככה מאחרי הקהל עומד לו איש ציבור נוסף, פעם כתב בטלויזיה, כיום חבר כנסת הרץ לראשות עיריית תל אביב, ניצן הורוביץ, הנוכחות שלו מסבירה הכל. אני משתדל לא להתעסק בפן הפוליטי, להתמקד בהתרחשות על הבמה…

בשעה עשר באמת הכל מתחיל, עמיר לב ומיטב בחורינו עולים לבמה, סט מצויין של שיריו, גיטרות, רוקנ'רול ישראלי מטובל בתמלילים כואבים, לרם אוריון יש הזדמנות לתת קצת סולו ודיסטורשן, כיף.

ממשיכים עם דיקלה, סוג של זמרת המערבבת עברית ומוזיקה ערבית, יוצאת דופן בנוף המוזיקלי המקומי, לא ממש ימתיכונית, לא ממש מיינסטרים, גם לא בסצנת השוליים, דיקלה היא עוף מוזר, אבל מאתגר ומרתק מוזיקלית.

ואז מתחילה החגיגה כשחברי לוס כפרוס, הכפרות, עולים לבמה, חפלה של סקא ורגאי עם שמץ היפ הופ והרבה מילים של מחאה, הם כצפוי קינחו עם השיר "לא קונה" – האמירה שלהם במחאה החברתית.

לוס כפרוס, לא קונה...צילום: יובל אראל
לוס כפרוס, לא קונה…צילום: יובל אראל

וממש ממש לפני הסוף, כמעט חצות, עולה האיש שלשמו התכנסתי במועדון, אסף אבידן, ללא גינונים מיותרים, חמוש בגיטרה אקוסטית, בגופיה לבנה, מתיישב מול המיקרופון ומבצע נטו שלושה מלהיטיו הגדולים, הוא פותח בשיר Love it or leave it שיצא כסינגל מתוך אלבומו האחרון Different Pulses, שיר שהתפרסם במיוחד עם הוידיאו קליפ שהופק בידי עדי מאהלו כאשר עם פס הקול כמה דמויות רוקדות בעירום מוחלט, שמועות אומרות שאלו אסף והנגנים\ות שלו…

השיר הבא – Reckoning Song, שיר הנושא מאלבום הבכורה, ניתן לאמר עליו כי הוא אחד מהמפתחות של אסף להכרה הבינלאומית לאחר שמפיק בשם וונקלמוט סימפל את השיר והפכו ללהיט מגה ענק שנצפה מעל מאה מיליון (!!!) פעמים ביוטיוב.

אסף מקנח בשיר Weak, הסינגל השני מאלבום הבכורה שלו עם המוג'וס בשנת 2008, שיר שהפך ללהיט רדיו בינלאומי, הקליפ שלו הוגדר כקליפ השנה בישראל, ואף שימש כשיר הנושא לסרט הקולנוע "The Tree" שהוקרן בפסטיבל הסרטי בקאן בשנת 2010.

הון שלטון עולם תחתון, תאכלעס, הכל היה שווה ולו רק בשביל רבע השעה המזוקקת עם אסף אבידן, האיש "שלנו" בעולם הגדול. ואתם, שלא הייתם אמש במועדון בארבי, תתחילו להתארגן, יום חמישי, קיסריה, אסף אבידן.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע – סלולאר, גוגל+

וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

3 תגובות

  1. מה הקשר להון שלטון עולם תחתון? זהו בכלל שיר של אמנון קבולי אם כבר וזה היה רלוונטי לנושא המחאה,אך לא הבנתי את הפואנטה פה

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא