כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

חדשות הסצנהפס קול שבועי

ההפרעות של אביגייל רוז

לקראת השקת אלבום חדש, נפגשת אביגייל עם אמה, תלמה אליגון והן שואלות ומשיבות, מרתק… הכתבה מתפרסמת גם ב"סלונה", פורטל העצמה נשית.

אביגייל רוז. צילום: יובל אראל
אביגייל רוז. צילום: יובל אראל

אביגייל רוז, זמרת ויוצרת, בוגרת רימון, סוג של דור שני באצולת השירה הישראלית, הבת של תלמה אליגון הסופרת, משוררת, פזמונאית, מלחינה ומפיקה מוזיקלית, במפגש אם ובת לקראת השקת אלבומה השלישי "הפרעות". אלבום שנכתב דווקא ללא הפרעות, בתקופה שבה אביגייל האזינה ללא הרף למוזיקה חדשה וישנה ורקחה מגוון השפעות וסגנונות לכדי אלבום קונספט עם סאונד ייחודי. סוג של אלבום בוטיק האמור לצאת במהדורה מוגבלת, ממוספרת וחתומה אשר תימכר אך ורק בהופעות ובאמצעות אפליקציה מקוונת.

לקראת מופע השקת האלבום שיתקיים ביום שני הקרוב, במועדון האזור, סיפרה לי אביגייל כי היא ואמה חברות מאוד טובות, כך אביגייל: "היא נמצאת איתי לאורך כל הדרך בחיים האישיים שלי והמקצועיים ואני תמיד איתה בחיים שלה ומייעצת לה, אני לומדת ממנה המון ולמדתי ממנה המון היא הגב שלי".

שאלתי את אביגייל – האם ישנה איזו שהיא השפעה ממנה אליך המוצאת את מקומה באלבום החדש, משהו שאת יכולה לשים עליו את האצבע?

אביגייל: "האמת שבאלבום הזה ההשפעה היחידה היא אולי שהלכתי לגמרי אחרי הלב שלי בלי פחד, אבל ההשפעה באלבום הזה היא יותר לקוחה מהאופי של אמא שלי, לא לפחד וגם באלבום הזה הבנתי שזה המקצוע שלי לגמרי, ואמא שלי מאוד תמכה בי לאורך כל האלבום הזה".

אז באלבום החדש, שאת הטעימות הראשונות ממנו קיבלתי באוקטובר האחרון כאשר התקיים מפגש יוצרים ואנשי תקשורת במשרד יחסי הציבור של מורן פז, אל תצפו לפגוש כאן את אביגייל המוכרת מהלהיטים "חצי נחמה", "ואולי" ו"מלחמה יומיומית".  האלבום החדש, "הפרעות", הוא מאוד אורבני, מחוספס, כואב וחדשני. אביגייל רוז נמנית על המוזיקאיות הבודדות שכותבות ומבטאות בדיוק את הרגשתן ללא נסיון למצוא חן.

על האלבום החדש עבדה אביגייל יחד עם המפיק המוזיקלי שי רוט שהוביל את האלבום להכיל סאונד חדשני ומעניין, הטעמים המוזיקליים של כל אחד מהם יצר שילוב של פופ אלקטרוני עם נגיעות של נשמה, קצב, גרוב ואר'נ'בי.

אביגייל: "מאוד נהניתי לעבוד על האלבום ונדמה לי ששומעים את זה. ההחלטה לבחור בשי כמפיק הייתה מאוד אינטואיטיבית, הוא היה בהרכב הקודם שלי והלכתי עם תחושת הבטן שלי, בלי ספקות. העבודה על האלבום הזה  נמשכה לא מעט זמן שבו שנינו היינו בבועה ביחד ולפעמים לחוד. אני מאוד אוהבת את הסאונד ואת העושר המוזיקלי שיש בו, ההשפעות המוזיקליות המשותפות שלנו השתלבו טוב ביחד לדעתי ואני גם מאוד נהנית להאזין לו".

והנה הדו שיח שהתנהל בין האם לבת, נתחיל בשאלות האם לבת..

תלמה: מה הכי חשוב לך בשירים שאת כותבת ושרה?

אביגייל: הכי חשוב לי בשירים שאני כותבת כנות מוחלטת שיצליחו להביע תחושה שלי באופן טהור לחלוטין ,שתקרה לי סוג של הארה, ובשירים שאני שרה מאוד חשוב לי להיות מאוהבת בהם ולהתרגש מכל מילה ולהגיש כאילו אני כתבתי את השיר או אני חיה את השיר.

תלמה: האם את אוהבת להופיע?

אביגייל: אני מאוד אוהבת להופיע , להיות על הבמה ולתת את כל כולי אם אני אני נותנת רק 90 אחוז לא טוב לי , אני אוהבת להיות על הבמה 110 אחוז מעצמי ואז אני מרגישה מאוד טוב, אני גם מאוד אוהבת לקבל אהבה ומשום מה מרגישים אהבה על הבמה אז זה נחמד.

תלמה: איפה את רואה אותך בעוד מספר שנים?

אביגייל: איפה אני רואה את עצמי עוד כמה שנים? אני מקווה שמאושרת ומסופקת מאוד, ושכבר למדתי למצוא את האיזון בין חיי הפרטיים למוזיקה,עם עוד כמה פרויקטים שאני מרוצה מהם, עם שמחה בבית, עם עוד כמה שמחות של המשפחה וחגיגות של אמא שלי כי משמח אותי לראות אותה שמחה ובעיקר שלווה יותר מהחיים

וכעת תורה של אביגייל לשאול את אמה

אביגייל: האם תכננת מראש את הקריירה האומנותית שלך?

תלמה: מסלול החיים שלי לא היה ידוע לי מראש, צמחתי לתוכו כמו פרח בר, כמו כלנית בגבעת הכלניות.אמא שלי, סבתא שלך- הייתה עיתונאית, תמיד כתבה וגם תרגמה שירים. כך גדלתי בבית עם הרבה ספרים ומוזיקה, וזה הבסיס שלי. כשרק ידעתי קצת לנגן כבר ישבתי ליד הפסנתר ללוות את החברים של המשפחה בשירה מאולתרת. מכאן ועד כתיבת שירים הדרך הייתה טבעית.

אביגייל: האם יש שירים שלא כתבת כי פחדת לפגוע?

תלמה: השירים שלי מצד אחד אישיים, אבל כנראה בגלל האישיות שלי, הרגשות שאני מרגישה עוברים עיבוד והרחקה, ויכול להיות שכך אני נמנעת מהתמודדות עם פגיעה בזולת.  בכתיבת פרוזה ומחזות היו דברים שכתבתי ולא חשפתי מחשש לפגוע.

אביגייל: מה את מתכננת לעשות עכשיו?

תלמה: עוד מאותו דבר- לכתוב, לנגן, לשיר, לתרגם, אולי לכתוב מחזמר, אולי כתיבת ספר, להופיע קצת, להיות איתך בדרך, להיות מעורבת בכנרת,  ועדיין העיקר בשבילי הוא שהמשפחה שלי תהיה בסדר ושאני תמיד אוכל להיות אתכם. וכשאני אהיה סבתא בע"ה אז אשוב לכתוב הרבה סיפורים לנכדים.

אחלה אם ובת, אביגייל רוז תשיק את אלבומה השלישי בתאריך 01.07.2013 במועדון האזור ברחוב הרכב 13 בהופעה חגיגית עם הרכב מנצח – אדם בן אמיתי בגיטרות, צוק בגיטרת בס, קרן טפרברג על התופים, והמפיק שי רוט נגן אורח.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא