כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

מוזיקה על המסך

אמריקאי בפריז – הסרט המתחדש

הקרנת המחזמר אמריקאי בפריז בסינמטק תל אביב, צפייה חדשה ורעננה ביצירתם המוזיקלית של אירה וג'ורג' גרשווין. ביקורת במשפט – מרענן לצפות מעל המסך בהצגת תאטרון המתבססת במקור על סרט, הכינו קערת פירות ליד- שעתיים של ריקוד.

בשנת 1951 מפיקים אולפני מטרו גולדווין מאיר מחזמר המתבסס על המוזיקה שכתבו אירה וג'ורג' גרשווין – אמריקאי בפריז בשנת 1928 בהשפעת נופיה של פריז באותה עת, בסרט נסובה העלילה סביב סיפור אודות חייל אמריקאי משוחרר הנתקל במקרה ברקדנית יפיפייה. תשוקתו אליה מובילה אותו למסע עתיר רומנטיקה וחושניות ברחבי בפריז של אחרי מלחמת העולם השנייה. את הסרט מביים וינסנט מינלי ומככבים בו ג'ין קלי, לסלי קארון, אוסקר לבנט ונינה פוש. הסרט זכה בפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר ובפרס גלובוס הזהב. עם השנים הוא הופך לקלאסיקה בפנתאון הקולנוע.

בשנת 2005 הכוריאוגרף הנודע כריסטופר וולדון הוזמן על ידי תיאטרון שאטלה בפריז לעבד ולהעלות את "אמריקאי בפריז" כמחזמר דובר אנגלית. הוא יוצר מחול בן 21 דקות מהיצירה המוזיקלית אך מוסיף כמה סצינות שאיפשרו לו להוסיף עוד קטעי ריקוד, אבל הסיפור נשמר וקיבל משמעות נוספת על הבמה בפריז. בעקבות ההצלחה עברה ההפקה לניו יורק, משם ללונדון וסיירה בכל רחבי ארצות הברית.

על העיצוב אחראי המעצב הנודע בוב קראולי. בצוות השחקנים רקדנים נמצאים: רוברט פיירצ'יילד, סולן הניו יורק סיטי בלט, וליאן קופ סולנית הבלט הבריטי המלכותי, שניהם מגלים גם יכולות שירה ומשחק נפלאים. ההפקה בגלגוליה לאורך השנים זכתה בשלל פרסים, בהם פרס הטוני ופרס האוליבייה.

המחזמר מתועד בידי מצלמות הקולנוע בביצוע חי בתיאטרון דומיניון בלונדון ויוצא לסבב הקרנות ברחבי העולם. בימים אלו צפויה הקרנתו בסינמטק התל אביבי, בתאריך 12 בספטמבר במסגרת "עונת אמנות על המסך" במסגרתה תינתן הזדמנות לצפות על המסך הגדול במגוון מופעים מסוגים שונים: תיאטרון, מחזות זמר, מחול, אופרה וסרטים תיעודיים הקשורים לאומנויות הבמה ולאמנות פלסטית.

הסדרת תתקיים בין התאריכים 5 בספטמבר עד 11 באוקטובר וההקרנות יערכו בסינמטק תל אביב, במרכז סוזן דלל ובקולנוע לב תל אביב.

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא