כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

והוא חלם דמותה…

גבי שושן, אושפיזין באוזןבר. 18.09.2013 ערב חג סוכות, השקת מופע חדש. הלהיטים הגדולים ושירים חדשים. נכח, תיעד ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"מגפון" עיתון עצמאי ברשת.

גבי שושן. צילום יובל אראל
גבי שושן. צילום יובל אראל

גבי שושן כבר לא ילד, "האבא של הרוקנ'רול", מי שהחל את הקריירה שלו בשנות השישים, כנער, עוד בטרם גויס לצבא, בהרכבי רוקנ'רול שכבשו את מועדוני רמלה ומועדוני רחוב המסגר בתל אביב, מי שנטל חלק בשלישיית השוקולדה עם צביקה פיק, השתתף במחזמר שיער בגרסתו המקומית בתפקידו של ברגר, השיק אלבום בכורה שחציו עברית וחציו אנגלית, היווה חלק בלתי נפרד מההרכב אחרית הימים הנחשבת כחלוצת הרוק המתקדם בישראל, מחזיק באלבומי פלטינה וזהב, להיטיו המפורסמים מושרים בפי כל, לא נותן לגיל להאיט את הקצב.

עם רזומה שירים  דוגמת בראשית, יש לי יומולדת, להשתטות, 16 מלאו לנער, שירי מחזות הזמר שיער ואל תקרא לי שחור וכמובן להקת אחרית הימים, אין ספק כי גבי שושן נחשב אחד מהחלוצים ועמודי התווך של הפופ והרוק הישראלי עוד מימי בראשית של שנות השישים.

גבי שושן. צילום יובל אראל
גבי שושן. צילום יובל אראל

אז גבי, כמו רבים מהזמרים והזמרות בני ובנות גילו, החוזרים כעת אל הבמות, בועטים, שרים ומנגנים, מבקש לתת עוד רוקנ'רול, לאחר כמה נסיונות וחיבורים עם עמיתים לשעבר מימים עברו הוא יוצא שוב לדרך חדשה כזמר עצמאי, את ערב חג הסוכות השנה בילה גבי שושן מעל בימת האוזןבר, סוג של מקדש רוק אלטרנטיבי לסצנת האינדי שמינדי, מקום אליו מגיעים צעירים בגילאי העשרים לראות ולשמוע את ההרכבים בני גילם.

גבי שושן, שגיל חברי ההרכב החדש שלו לא עובר את גילאי ילדיו סיים את הסאונד צ'ק על הבמה, בזמן שנותר עד תחילת המופע תפסתי איתו שיחה בחדר האמנים, אני מספר לו שכמו הרבה מאוד אנשים גדלתי על שיריו שמוטמעים בתודעה כחלק מפס קול הילדות והנעורים, גבי מספר לי על הימים ההם, שנות השישים, כשהמועדונים ברחובות המסגר ובן אביגדור בדרום תל אביב, על שמותיהם המשונים (אמא מתגלחת, אבא בהריון, חצות וחצי, טיפאניס, בר ברים) לצד מועדוני רמלה ובת ים (רינגוס, קליפסו, כריש ועוד) היו המוקד לעלייה לרגל של להקות הרוק הישראלי שהיוו כח החלוץ, מקומות שהכילו אלפי אנשים עד שעידן התקליטנים והמועדונים הקטנים היווה סמן לסיום עונה ודעיכה בקריירות של ההרכבים השונים, חלק גדול מהנגנים פנו לקריירות בתחומים אחרים לחלוטין. אנחנו משוחחים על החומרים שנוגנו אז, גרסאות כיסוי בדרך כלל לשירים של הרכבים מעבר לים, לד זפלין, סגול כהה ועוד.

גבי שושן מספר לי על שיריו הגדולים הראשונים, ממש לפני ארבעים שנה, לאחר פרוץ מלחמת יום כיפור, גבי מקליט שיר חדש בתחנת הרדיו הצבאית, בחור אחד ששירת שם מתבקש להאזין לחומרים, מספר שירים, הוא בוחר אחד מהם, מבקש שיעתיקו לו את השיר על סליל (עוד לא היו קלטות בזמנו, הכל על טייפ סלילים…) כך השיר "בראשית" נבחר בידי אותו בחור, יואב קוטנר שמו, להיות הלהיט הראשון של גבי שושן מעל גלי הרדיו, החיילים מאמצים אותו, מספר חודשים מאוחר יותר כשהדי המלחמה טרם נמוגים מקליט גבי שיר נוסף "16 מלאו לנער", השיר נכנס לרשימת האזנות, גבי אומר לי "לא פעם בשעה, כל עשר דקות הוא נוגן ברדיו", הוא ממשיך ומספר על כך שביקש לנסוע במונית, בזמן הנסיעה השיר מתנגן ברדיו, הנהג מצטרף לשיר ומשבח את הזמר, גבי מצטנע, סופג את הפיד בק ומגלה לנהג רק בסופה של הנסיעה כי הוא הזמר המבצע, "תשמע, הוא קורא בקשר לכל הנהגים, אתם לא יודעים מי נוסע איתי עכשיו, גבי שושן!", כן כך הייתה התהילה אז, הקהל לא הכיר את דמותם של הזמרים החדשים, לא אינטרנט, לא פייסבוק, אלמוניות, בחברת התקליטים קולטים שיש להם תרנגולת מטילת ביצי זהב, מבקשים להשיק אלבום בכורה שלם מסביב ללהיטים החדשים, לגבי ישנם רק חמישה שירים בעברית, מה עושים? גבי מספר למנהלים כי יש לו חומרים באנגלית, מהזמנים שעסק בביצוע גרסאות מחווה, הם מוקלטים, האלבום יוצא, צד א בעברית, צד ב' באנגלית…

גבי מרתק אותי בסיפורים, לחוש ממקור ראשון את החוויות של אז, של ההתחלה, הזמן רץ, צריך להיכנס לאולם, לעלות לבמה.

גבי, מלווה בהרכב צעיר הכולל את שרון פטרובר על התופים, דנה רוט על הבס, דוד ביטון בגיטרה, והגיטריסט אלון תמיר משלבים מחשב נייד עם אפקטים אלקטרוניים, המופע בעל גוון אנלוגי ודיגיטלי ביחד.

באולם כבר נאספים כמה עשרות אורחים, לא ממש צעירים, שיצאו מהבית בערב חג למופע, חלקם חברים ומכרים של גבי, הזדמנות. ואכן, בפרק הזמן הדי צפוף של המופע ניסה גבי לדחוס את שורת להיטיו, ביצע שני שירים חדשים ומיד שאל את הקהל לדעתו, זה חשוב לו, לבדוק את הדופק, גבי לא שוקט על שמריו, בשנתיים האחרונות שחרר מספר שירים חדשים, הוא כבר בדרך לאלבום הבא…

ואני, הי, נהנתי, לעמוד באוזןבר, לראות ולשמוע את גבי מבצע את השירים ההם בזמן הזה, להיזכר כי לפני מספר חודשים התארחה כאן כוכבת נוספת של אותם זמנים המבקשת עתה לחזור לקדמת הבמה – מרגלית אנקורי, אף מבצעת אף היא שירים מתוך שיער, זה רגע היסטורי אני אומר למשה, המנהל האמנותי של המועדון, הזדמנות שיש לשמר, גבי שושן באוזןבר.

גבי שושן. צילום יובל אראל
גבי שושן. צילום יובל אראל

בשוליים הזמן מתחיל להתקצר, החגיגה של סופהיום, עם תקלוט, כבר עומדת בפתח, יש התחייבויות ובוקינג, גבי נפרד מהקהל בהדרן עם השיר האולטימטיבי – 16 מלאו לנער וליבו המה, היא הייתה יפה כלבנה במילואה…

רק שתדעו  כי בתאריך 04.10.2013 יופיע גבי שושן בתאטרון תמונע, תרשמו ביומן.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא