כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

פס קול שבועי

עדי שרון ודנה ברגר – DNA

אלבומה החדש של דנה ברגר, הפעם בשיתוף עם בן זוגה עדי שרון

כאשר שני יוצרים חיים יחדיו זה יהיה אך טבעי שבנקודה מסויימת בחייהם הם ישתפו פעולה ביצירה משותפת. כך, אחרי שעל מדפה של דנה ברגר כבר מונחים מניין אלבומים, היא בוחרת לחבור אל בן זוגה בחיים, עדי שרון, שביום יום עוסק בתחום התאורה אולם יוצר ביטים אלקטרונים מעת לעת, התוצאה הסופית היא האלבום החדש והמשותף העונה לשם – DNA.

האלבום כולל 11 שירים שאת רובם כתבה דנה עצמה בנוסף לטקסטים של אחרים – ״מקלט ציבורי״ ו״סליחה״ שכתב המשורר מאיר גולדברג, ״שורשים?״ שנכתב במשותף בידי דנה ברגר וסמירה סרייה, ״עצים״ שכתב אריק אינשטיין ו"כוכב" אשר דנה ברגר כתבה בהשראת טקסט של גלעד אדמוני.

את ההלחנה וההפקה יצרו דנה ועדי במשותף, גם כאן ישנו שיתוף פעולה חיצוני, את השיר ״עצים״ הלחין שלום חנוך והפיק ניר מימון ואילו את ״שבי איתי״ הפיקו במשותף דנה, עדי ושלומי מאיה.

מתוך האלבום שוחררו מספר שירים, חלקם אף זכה למעטפת של וידאו קליפ – "סליחה", "וואלה יופי", "עצים".

בגדול האלבום הוא סוג של דו שיח אמנותי בין שני היוצרים, דנה ועדי המחברים יחדיו את האווירה האפלה והגותית של המוזיקה האלקטרונית של עדי שגם קולו נשמע בחלקם של השירים, לצד ההארה, האור, והליריקה של דנה.

ברוח הימים הנוכחים, דנה ועדי קבעו להשיק את האלבום במופע חגיגי באולם צוקר בהיכל התרבות כבר בתאריך 2 באפריל ולארח את האחיות ג'משיד, וסמירה סרייה מהרכב ההיפ הופ והספוקן סיסטם עאלי, אולם לא נראה שזה יצא לפועל בתאריך שנקבע, כדאי לעקוב אחרי הפרסומים של דנה, כאן.

מילה של דנה

כך דנה על האלבום החדש מיד עם שחרורו לרשתות: "שמנו את הנשמה שלנו באחד עשר השירים שכאן לפניכם. זו הייתה שנה נפלאה עבורנו. ניגנו מהבוקר עד הלילה ויצרנו את היצירה המשותפת הזו. הבית שלנו התמלא במוזיקה ובברכה והחיבור בינינו התחזק עוד יותר. בימים הקשוחים האלה אנחנו בוחרים להוציא את האלבום לאור ולהעביר אותו אליכם. מאוד התלבטנו אם לדחות או לא…כל ההופעות מבוטלות בגלל המצב, יש להניח שגם החגיגית שלנו תדחה… אנחנו בוחרים להגיד תודה ולקבל את התקופה הזו כהזדמנות ללמוד משהו חדש. תודה רבה לכל האהובים שהם חלק בלתי נפרד מהאלבום הזה!"

אז בינתיים בואו למסע האזנה באלבום, דנה ברגר כפי שלא שמעתם אי פעם

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא