כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

פס קול שבועי
כולל וידאו

אברהם טל – אחד

הזמר והיוצר אברהם טל משיק אלבום EP - "אחד" הכולל ארבעה שירים המלווים בווידאו קליפים שנוצרו בטכנולוגית AI, העתיד כבר כאן, האזינו

באלבומו החדש – "אחד" הכולל ארבעה שירים המלווים בווידאו קליפים שנותרו באמצעות טכנולוגיית AI מציג המוזיקאי אברהם טל מה שקרוי One Man Band מכל זווית אפשרית. המילים, הלחנים, הנגינה על כל הכלים, העיבודים, התכנותיים, המיקסים והמאסטרינג – הכל מעשה ידיו של אברהם טל. האלבום המאוד מתומצת בהווייתו הוא מסע אישי שלוקח אברהם טל אל תוך עצמו ומחוצה לו. ארבעת השירים המצויים בו הם שיח אישי בינו לבין עצמו ולבין אמונותיו ותשוקותיו.

אחרי שאברהם טל סיים ליצור ולהכין את ארבעת השירים ולפני ששיחררם לעולם הרחב הוא ביקש לתת להם דבר מה נוסף כדי לחזק את התובנה והמסרים. אברהם חבר לצמד הבמאים עודד פרבר ותום דור, וביחד הם לקחו את הרעיונות והמילים אל מחוזות טכנולוגיית הארטיפיקל אינטליג'נס…

כך אברהם על האלבום, השירים והתהליכים שליוו אותו עד עתה – "האלבום הוא מהאתגרים הגדולים ביותר שלקחתי על עצמי, כאדם שרגיל ליצור בחברה ולקבל משוב בכל שלב ושלב בתהליך היצירה. כשאתה עובד עם אנשים נוספים אתה מרוויח מכישרונם, אך בדרך, כל אחד שמצטרף משפיע על הסאונד הסופי, כך שהסאונד הראשוני שדמיינתי הולך ומקבל צבעים אחרים. במשך שנים היה לי חלום לשמוע אלבום מוגמר שהוא כולו אני, הסאונד שלי, האופי שלי, בדיוק כמו שאני מדמיין את המוזיקה ב- 100%. האלבום הזה הוא יצירה מאוד אישית וחשופה שלי, שמדברת על כל מה שאני עובר בשנים האחרונות, בצורה הכי כנה ופתוחה שיש".

הוא מוסיף ומתאר את תהליך היצירה הויזואלית – "בזמן שהאלבום התמהמה באולפן ה- AI התחיל לקרות בעולם וכל הוויז'נים שרצו לי בראש, אימג'ים מטורפים, פתאום עכשיו יכולים לקבל ביטוי יחד עם האלבום, זה מילא אותי התרגשות מאוד גדולה.  לפני כמה חודשים כל זה לא היה קיים ונפתח לנו חלון שמאפשר להביא אומנות חדשה. ה- AI חי, מתפתח ומשתנה ממש בכל יום, לפעמים צצות טכנולוגיות חדשות בבוקר, ותוך כמה שעות אנחנו כבר מוצאים את עצמנו נכנסים אל תוך הלילה מטמיעים הכל אל תוך היצירה.  כל האלבום הזו מרגיש עכשיו שלם ומבחינתי כל כולו אומנות מתפרצת, פשוט הגשמת חלומות".

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא