פסטיבל אאוטליין בצל המלחמה
בימים אלו מתקיים פסטיבל אאוטליין לאיור ברחבי ירושלים, הפסטיבל מכה בבטן הרכה ושיאו בהופעה קצרצרה של אביתר בנאי, כל הקצוות נסגרים, היינו שם
מזה מספר שנים שאני מבקר בפסטיבל אאוטליין לאיור בירושלים, מעבר לעיסוק בעולם המוזיקה והמופעים צעדתי כמה צעדים בעולם האמנות השימושית בציור, רישום פיסול וקדרות אשר פינו בהמשך מסלול החיים את המקום לעולמות אחרים בתודעתי, אולם מה שנרכש בגיל צעיר מאוד עדיין נשאר עמוק בפנים, כך אני מלווה את הפסטיבל משנותיו הראשונות ועד היום.
בשנתו השביעית של פסטיבל האיור ומילים המתקיים בירושלים אין מדובר יותר באיור כמשמעותו המוכרת – ביטוי ויזואלי למילים שבספר או בסיפור. השנה מקבל הפסטיבל על שלל תערוכותיו ועשרות המאיירים שנוטלים בו חלק טוויסט שמכאיב בבטן הרכה. כל היצירות נולדו מתוך ובהשראת אירועי השבת השחורה 7.10, הפעם האיורים מבקשים לבטא את המציאות ולא את הסיפורת. חלק ניכר מהמוצג בתערוכות של הפסטיבל מתועד בעמוד האינסטגרם שלו כך שתוכלו ללמוד מראש מה צפוי
https://www.instagram.com/outline_jerusalem/
אתמול נטלתי חלק בסיור מודרך בשלל הגלריות המשתתפות בפסטיבל וחזרתי עם רשמים ותובנות המאירים את הזווית הוויזואלית האמנותית של אותה שבת שחורה.
קליפ סלולארי – הצצה אל תערוכות האיור בפסטיבל אאוטליין 2023
הסיור החל בגלריית שחם בה מוצגת תערוכת "יש לך שמש" , פרויקט המשלב בין איורים של מאיירים מקצועיים לבין הזמנת הקהל ליטול חלק באיור עצמאי, הכל סביב התימה של איור קבוע צהוב בתצורת C המוגדרת בבסיסה כשמש אולם ניתן לפרש ולהרחיב כיד הדמיון. התערוכה היא בעצם היד הפרושה של עמותת "ילדים בסיכוי" הפועלת למען ילדים השוהים באפוטרופסות וצעירים המוגדרים בסיכון. בחלל המוחזק בידי גוף עירוני לטובת הציבור מצויה התערוכה כאשר על קיר אחד תלויות עבודות של 70 אמנים מקצועיים ועל הקיר ממול תלויות עבודות של אורחים מזדמנים בעוד שלל עבודות המוכנות ליצירה סביב התימה C מחכות ליוצרים ומבקרים לעטרם כיד הדמיון עם שלל הטושים המונחים בקופסאות וסלסלאות בסמוך.
הקיר "המקצועי" כולל כאמור שלל עבודות שבעצם לא רק סובבות סביב התימה אלא גם סביב ובהשפעה חזקה ביותר של אירועי השבת השחורה תוך מתן דגש של רוממות הרוח לתקווה ושאיפה לעולם יפה יותר, פרחים, חלומות וסיוטים דרים בכפיפה אחת על גבי הקיר.
לתערוכה יש ייצוג באינסטגרם תחת ההשטאג #ישלךשמש
המשכו של הסיור הוביל לגלריית ביתא ברחוב יפו הממוקמת סמוך לבתי סיידוף, כאן הוצגה תערוכת איור בטייטל "מצב.רוח" שבעיקרון היה דכאוני, קשה ובאמת מכה בבטן הרכה, באיורים שנכללו בתערוכה זו נתנו עשרות המאיירים שנטלו חלק את התחושה המחשבתית והוויזואלית למאורעות השבת השחורה כמעט ללא צנזורה, האיורים כוללים רעיונות, דמיונות ומחשבות שמבקשים לבטא את התחושה של תושבי עוטף עזה באותה שבת שחורה, בעקבותיה ולאחר מכן, סבל, צער, בדידות, חוסר אונים מככבים באיורים הרבים, התערוכה הזו מכה ללא רחם במתבונן ולדעתי כמי שחווה וצפה במשך עשרות שנים באירועים הכרוכים בסבל האנושי בכמויות מטורפות כחלק מעיסוקי המקצועי בעבר, היא אחת החשובות והמרכזיות במסגרת הפסטיבל, אל תוותרו.
התערוכה הבאה במסלול הסיור המאורגן הובילה אותי למבנה הישן של בית החולים שערי צדק בהמשכו של רחוב יפו הירושלמי, כאן המתינה לנו תערוכה לא פחות מרגשת ומזעזעת ברמות העצב, הזוועה והאכזריות שבאה לידי ביטוי באותה שבת שחורה. האמת שבמבנה הישן המצוי בשימור מצויות שתי תערוכות, הראשונה של המאייר אור יוגב המציג באמצעות סדרה של 15 כרזות המודפסות בשיטת שכבות מופרדות בדיגיטציה ואחידות בסגנונן המצליחות להעביר את התחושה מהשטח שם באותו יום נוראי היישר אל חלל התצוגה, הפחד, החשש, האכזריות, הרוע , הרשע, ומצידו האהבה, התמימות וכל הצד הטוב שנפגע ונאנס נפשית ופיזית, אין ספק שיוגב מצליח להכות את המבקרים חזק וכואב בדרכו המיוחדת בעולם האיור. אין תיעוד דיגיטלי לתערוכה ברשת, תגיעו ותחוו את הרגש בעצמכם!!
התערוכה הסמוכה במסדרונות בית החולים הישן היא "כלניות – אוסף ציורים" זוהי למעשה מעין תערוכת אינסטגרם במראה, כאשר היא בעצם תגובה ב"קול קורא" לציבור ליצור איורים סביב הנושא "כלניות" בהקשר למושג השגור מידי שנה "דרום אדום" בעקבות שלל רבדי הכלניות שפורחות מבתרונות רוחמה ודרומה בכל איזורי העוטף, הציבור והמאיירים, חלקם הגדול בני נוער וילדים, שהתגייסו ל"קול הקורא" מציגים שלל פרשנויות סביב הכלנית, יש לתערוכה הזו גם אתר ועמוד אינסטגרם המנגישים את המראות היישר לסמארטפון הקרוב לכף ידכם.ן…
https://www.instagram.com/mykalaniyot/
מכאן ניגשנו אל תחנת הרכבת הקלה בדרך יפו על מנת להמשיך את הסיור והצצנו אל תערוכה נוספת, תערוכות חוצות בטייטל "מישהו שר את זה קודם", הפעם מדובר באיור קלאסי במשמעותו, סדרת איורים התלויים ככרזות בחלונות המגן של תחנות הרכבת לאורך הרחוב, איורים שנוצרו בהשראת מילות שירים של משוררים ופזמונאים ביניהם אהובה עוזרי, חיים נחמן ביאליק, הדג נחש, אריק איינשטיין, אהוד בנאי ועוד, כל מאייר ופרשנותו הויזואלית לתוכן הטקסטואלי הלירי, כאן מדובר בפשטות באמנות לעם מונגשת ללא מתווכים. למה בתל אביב אין כאלו דברים?… לתערוכה אין ייצוג מלא ברשת וצריך פשוט לעלות ולרדת מקרונות הרכבת הקלה של ירושלים כדי להתבונן בכרזות.
מסיימים נסיעה קצרצרה ברכבת הקלה ויורדים סמוך לכיכר הדוידקה ממש מול בניין כלל אף הוא ברחוב יפו הירושלמי, כאן ממתינה לעוברים ושבים תערוכת פוסטרים הכלואים במתקני שלטי חוצות המוגדרים כגלריית "קופסה שחורה", המוארים בחשיכה וכללים עבודות איור של שתי אמניות – יערה עשת ושרון רמר ביאל, היצירות משתלבות היטב עם הסביבה האורבנית הדי שוקקת, שלל רעיונות ונושאים באים לידי ביטוי בתערוכה הזו, אני למשל מצאתי פרשנות חדשה ובת זממנו לעיירה הבוערת של מארק שאגל, אולם כל אחד ימצא את הכרזה המדברת אליו. אין שגרירות דיגיטלית מלאה לתערוכה, גם כאן אני ממליץ להגיע פיזית ולהתבונן.
חוזרים לתחנת הרכבת הקלה וממשיכים בנסיעה הלאה לאורך הרחוב עד גלריית חוצות, שם המתינה לנו תערוכת "בין שני בתים" הכוללת עבודות איור חלקן בתצוגה דיגיטלית וחלקן אף בשלושה מימדים שנוצרו בידי שישה אמנים בעקבות שיחות עם מפונים מישובי העוטף. התערוכה מאוד מינימליסטית ומדוייקת, תבואו לשם בלבוש שכבות בצל, החימום שם ברמות פסיכיות…
מכאן צעדה קצרה אל כיכר ספרא מול בית העירייה, הקירות מסביב לכיכר הרחבה משמשים תמיד לתערוכות ואכן תערוכת כרזות בטייטל "פנים ושמות" הכוללת חמישים איורים שונים, חלקם בתצוגת יחיד וחלקם בכרזות פאזל משובץ וכולם הפרשנות של המאיירים לתחושות בעקבות השבת השחורה, תערוכה מרתקת במיוחד כשבעת הצעידה וההתבוננות אתה יכול לחוות גם מעבר של עוברי אורח כחובשי כיפות שחורות או שוטרים במדי הסיור החדשים, ירושלים עיר מיוחדת…
בתום ההתבוננות בתערוכת החוצות הזו אנחנו פוסעים אל מעבר לבית העירייה היישר למתחם "בצלאל – אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים". שם צפינו בתערוכה הממוקמת בקומת הכניסה לבניין – "זיכרון עוטף" עם איורים של המרצים, הסטודנטים והבוגרים של האקדמיה שאוירו בעקבות אירועי השבת השחורה ובפועל הם מוצגים באתר ייחודי שהוקם באקט פילנטרופי של חברת האתרים הבינלאומיתWIX במטרה לפנות לציבור הרחב לרכוש עותקים שתמורתם תהווה תרומה למען פרויקטים לשיקום ותמיכה ביישובי ותושבי העוטף, כמה מהשמות המוכרים שתרמו יצירות הם מישל קישקא, זאב אנגלמאייר ואחרים, הפרויקט הויזואלי האינטרנטי נולד ביוזמתו של המאייר עמית טריינין.
בסיומו של הסיור בתערוכה אותו הדריך לשמחתנו פרופסור מישל קישקא עצמו קינחנו את המסע בכינוס בו סיפר על הפרויקט עמית טריינין והוא נחתם בהופעה קצרה של אביתר בנאי על רקע עטיפת אלבומו החדש "עוגן במים"
