כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

מחזות זמר בתאטרוןסיקור הופעות
כולל וידאו

נגן תמיד, תשיר פאריד

זיו יחזקאל מגלם את דמותו של הזמר בן האצולה הדרוזית פאריד אל אטרש במחזה על חייו ושירתו, חובה עליכם לצפות בו.

עד שראיתי אמש את המחזה "פאריד אל אטרש" בתיאטרון יפו הייתי בטוח שהזמר והשחקן יפה העיניים הוא יליד מצרים. הרי בעצם גדלנו עליו ועל שירתו עת כיכב בעשרות סרטים ערביים אשר הופקו במצרים שרובם הוקרנו בזמנו בימי שישי בערוץ הראשון בישראל, הקרנות שריתקו רבבות אל מול הטלוויזיה. שיריו הרבים שהפכו ללהיטים זכו לביצועים ברבות מהחפלות המזרחיות וחלק לא מבוטל מלחני שיריו "זכו" לעיבוד ותרגום בעברית

אולם מסיפור חייו שנגלל לפני ולפני עשרות צופים באולם המצוי במבנה בן מאות השנים ביפו העתיקה נודע לי כי פאריד הוא בעצם נסיך דרוזי מהררי סוריה אשר גלה עם משפחתו לשבור שבר בדלתא המצרית, שם בזכות כשרונו כזמר, מלחין ושחקן הוא הפך לאחד הזמרים והכותבים החשובים במוזיקה הערבית של תחילת המאה שעברה. כאמור חלק גדול משיריו אומץ על ידי זמרים וזמרות ישראליים נחשבים, אפילו אחד משיריו הפך למערכון הכי מצליח של הגשש החיוור – יַא עַוַאזֶל פַלְפֶלוּ.

ראודה סלימאן בתפקיד האם. צילום יובל אראל
ראודה סלימאן בתפקיד האם. צילום יובל אראל
זיו יחזקאל, פאריד אל אטרש. צילום יובל אראל
זיו יחזקאל, פאריד אל אטרש. צילום יובל אראל

המחזה אשר נכתב על ידי הבמאי ומנהל תיאטרון יפו יגאל עזרתי, הוא חלק מהטרילוגיה הערבית של תיאטרון יפו, לצד המחזה על אום כולת'ום המגולמת על ידי גלית גיאת, והמחזה על עבד אל חלים חאפז – חלימיאת, אף הוא בכיכובו של זיו יחזקאל המתגלה כאן כשחקן מצוין שקטעי השירה שלו מסתמכים לא אחת על תיעודי הווידאו הרבים של פאריד בהעמדה על הבמה, חושף בתצורת רביו מוזיקלי בפני הצופים את סיפור חייו של הזמר פאריד אל-אטרש שהחל כנגן בקברט של מדאם בדיעה בסיאני בקהיר בתחילת המאה שעברה, מציג את הקשר ההדוק שהיה לו עם אחותו הצעירה אמאל ששינתה את שמה לאסמהאן והפכה בעצמה לזמרת מבטיחה אשר חייה נגדעו וגופתה נמצאה במכונית שדורדרה לנילוס, ממשיך בהצגת רגעי הפריצה שלו במקביל הן כזמר והן כשחקן קולנוע, דרך פרשיות האהבים שניהל עם הרקדנית סמיה גמאל, המלכה המצרית נרימן צאדק והזמרת הישראלית מאיה קאזאביאנקה ועד לתקוותו שהזמרת אום כולת'ום תבצע את השירים שכתב והלחין.

זיו יחזקאל, פאריד אל אטרש. צילום יובל אראל
זיו יחזקאל, פאריד אל אטרש. צילום יובל אראל
זיו יחזקאל, פאריד אל אטרש. צילום יובל אראל
זיו יחזקאל, פאריד אל אטרש. צילום יובל אראל

לצידו של זיו יחזקאל בתפקיד פאריד מצויים על הבמה ראודה סלימאן בתפקיד בדיעה בסיאני וכן כמובילת סיפור העלילה וכמה קריצות אקטואליות אל מול הקהל, ראודה תיבלה את העלילה באווירת "הסרט הערבי של יום שישי" לאלו שזכו לצפות בזמנו, ראודה משחקת גם שתי דמויות נוספות- את אמו של פאריד ואת הזמרת המצרייה אום כולת'ום, השחקן זיוואר בהלול המגלם אף הוא שתי דמויות – הפסנתרן במועדון הקברט של בדיעה וכנסיך הדרוזי חסן מסוריה המתחתן עם אסמהאן, השחקן ג'ורג' אסקנדר מגלם את אחיו של פאריד – פואד ואילו השחקנים הדר דדון מגלמת הן את אחותו אסמאהן והן את סמיה גמאל רקדנית הבטן. ובהמשך למשחקה של ראודה ראוי לציין כי המחזה בוים כך שינגיש אווירה עממית המתקשרת עם הקהל, לא רק בקריצות על הדרך אלא אף בהזמנת צופים שנבחרו באקראי להצטרף לחגיגת הריקודים במועדון הלילה המצרי.

הדר דדון בתפקיד אסמאהן . צילום יובל אראל
הדר דדון בתפקיד אסמאהן . צילום יובל אראל
הדר דדון בתפקיד סמיה גמאל . צילום יובל אראל
הדר דדון בתפקיד סמיה גמאל . צילום יובל אראל
הדר דדון בתפקיד מאיה קזביאנקה. צילום יובל אראל
הדר דדון בתפקיד מאיה קזביאנקה. צילום יובל אראל

במהלך ההצגה נחשפים הצופים גם לקטעי וי ארט ווידאו נדירים מתוך סרטים ותיעודים שונים מהמאה שעברה הן של אסמאהן והן של פאריד כרקע לשירתו של זיו יחזקאל המלווה אף בטקסט בשפה העברית (באותיות עבריות) לצד תרגום בעברית, כך שגם שיכנוז כמוני יכול להבין על מה שר במקור פאריד, כן הוא שר המון על אהבות, אכזבות, לבבות שבורים ורומנטיקה

זיו יחזקאל, פאריד אל אטרש ואום כולת'ום. צילום יובל אראל
זיו יחזקאל, פאריד אל אטרש ואום כולת'ום. צילום יובל אראל

הרשו לי עוד כמה מילים על השחקן והזמר זיו יחזקאל – את זיו ראיתי לראשונה מעל הבמה במסגרת פסטיבל גלוקאלי שארגן אופיר טובול במועדון בארבי לפני שנים רבות, שם הוא ניגן בכינור ושר לצידה של נסרין קדרי, אז זמרת יוצאת ריאליטי של אייל גולן את השיר של אום כולת'ום, איך לא – אינתא עומרי, כבר אז הבנתי שמדובר בזמר יהודי מאמין (חובש כיפה) שהוא יותר טוב מכל זמר ערבי בישראל. בהמשך הדרך זכיתי לראותו שר לצידה של נסרין באירועים נוספים תוך שהוא נכנס חזק אל הצד האמוני עד כדי הפרדה בין נשים לגברים על הבמה.

וההמלצה שלי – אל תלכו להצגה, תרוצו, היא עולה שוב בתיאטרון יפו בתאריך 16 במרץ, אל תתמהמהו, הכרטיסים נחטפים, כאן לינק לרכישה.

לקריאה נוספת בהסתמך על אינפורמציה שהודפסה על גבי עלון המחזה שחולק לצופים – כתבתו של איל שגיא ביזאווי בעיתון הארץ – "40 שנה למותו של גדול זמרי ערב: מדוע פריד אל־אטרש לא קיבל את הכבוד המגיע לו?"

הנה שתי דקות של טעימה על קצה המזלג מתוך המחזה (צילום סלולארי)

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא