לעוף עם צ'ארלי ברסקו

פתיח

כאשר ראיתי את האיוונט של חולית וקמע אודות המופע והשקת גרסת הויניל התקשרתי לכפיר וסיפרתי לו, זה היה מובן מאליו ששנינו נגיע. כפיר תיעד עם מסרטת הסוני והקונדנסורים שלו את כל המופע, אני עפתי עם שלושה פייסבוק לייב וכמה תמונות. הסיקור משותף לשנינו, אני מתחיל. יובל אראל

חולית, רסקו, צ'ארלי

צהרי יום שישי, גשום, אפור, בדיוק הזמן והמרחב כדי לפסוע אט אט במעלה רחוב יונה הנביא בתל אביב לעבר חנות התקליטים חולית. חוגגים היום שנה ליציאת אלבום הבכורה של ההרכב הפסיכודלי בעל אפקט הריוורב – "רסקו", לא רק, הסיבה הנוספת והלא פחות חשובה הוא הוצאת מהדורת ויניל לאלבום הבכורה של גבי אבודרהם המנוח, הלא הוא צ'ארלי מגירה שכבר הפך למיתולוגיה אחרי שעזב את העולם לפני קצת יותר מחמש שנים. עדן עטיה, גאיה ויסמן ואיתי לוי אימצו את שמו של השיר מאותו אלבום – At The Rascoכשם ההרכב, לא רק, גם ההשפעות המוזיקליות ורוחו של צ'ארלי מרחפות מעל צלילי שירי ההרכב, סוג של ממשיכים את הדרך.

את כל החיבורים הללו לקחתי אל תוך החוויה שזימנה לי חנות התקליטים בסוף רחוב יונה הנביא בתל אביב אשר זרקה אותה באחת לשתי חוויות. הראשונה כמכונת זמן אל שנת 1975 לערך לעת נחיתתי בחנות התקליטים המיתולוגית "פאז" שבעליה הראשון, אברי רוזנטל, עדיין היה עסוק בצביעתה והדבקת פוסטרים של ג'ימס מארשל הנדריקס על קירותיה, שם כעוזר בכיר לאברי הייתי הזבוב שעל הקיר לכמה אירועים ואבני יסוד בעולם הרוק והאינדי הישראלי (ברזל מלובן, להקת זבוב, מועדון הרוק הישראלי, בית לסין, רמי פורטיס, נטע ויסמן, ברי סחרוף – חברו הכל יחדיו).

החנות המאוד אינטימית, חוצצי התקליטים המסודרים על פי סגנונות ושמות אמנים, מכשיר הפטיפון ואפילו הגלרייה מעל פגעו בול בדי.אנ.אי ההיסטורי שלי מאז, נער מתבגר, חנות תקליטים, מוזיקאים.

הקהל, כמה דמויות שהכרתי את פניהם מהצימר, אף הוא היסטורי בעצמו, עוד ממשכנו הראשון ברחוב הגדוד העברי 5 בחנות הקטנה, שם חוויתי לראשונה מופע של צ'ארלי מגירה, במרחב אף מול אף ונשימה מול נשימה. כך גם עתה, החנות הקטנה, בנות רסקו והמתופף בין ארגזי התקליטים, חלק גדול מהקהל שהתאסף והצליח להיכנס פנימה לחלל הקטן מצטופף ומאזין, מופע קצר, חצי שעה משירי להקת רסקו כמחווה לצ'ארלי מגירה, אפקט הריוורב, הסאונד הפסיכדלי של פעם ומקצבי הסרף מלאו את האוויר.

רסקו בהופעה בחנות התקליטים "חולית" בצהרי יום שישי

הוצאת ראישיו לאלבום הראשון של צ'ארלי מגירה ז"ל (גבי אבודרהם בשמו היומיומי מחוץ לבמה) "דה אבטומטיק מיסטרזינגר ממבו שיק" בחברת התקליטים Numero Group היא חגיגה אמיתית למעריצים וסיבה טובה כשלעצמה להגיע לחנות התקליטים התל אביבית "חולית" ביום אפור וגשום לא רק בשביל האלבום (שיצא במקור לפני כ-21 שנה בלייבל Fact) והתקלוט המקדים של בועז גולדברג, יוצר הסרט הדוקומנטרי על מגירה "מחר כבר עבר", אלא בעיקר בשביל ההופעה של שלישיית הסארף Rasco, הלא הם עדן עטיה על הגיטרה, גאיה ויסמן על הבס ואיתי לוי על התופים. שמם הושאל מהטראק הרביעי באלבום הראשון של צ'ארלי מגירה at The Rasco ואם יש להקה שראויה לתת את הכבוד למגירה זו בוודאי Rasco.

למרות שהיה קצת צפוף בחנות, רסקו נותנים הופעת סארף רוקית יפה שמתאימה לאווירה חורפית ולפני כניסת השבת – סארף שובב וחמוד שמעלה את המצברוח. הם ניגנו כמה שירים מאלבום הבכורה שלהם (והיחיד עד כה) שיצא לפני שנה בלייבל של חולית פלוס שיר או שניים חדשים. עדן וגאיה מולי שתיהן נותנות שירה הרמונית יפה, מדי פעם עדן מאלתרת סולואים יפים וגאיה נותנת לה את המסגרת של הבס ומהצד איתי נותן תיפוף מרחף כזה בתופים. מאחורי הלהקה תלויים על קיר החנות פוסטרים צבעוניים בהשראת צ'ארלי מגירה שעשו בפקולטה לעיצוב בהדרכה של דקל חברוני.

הקהל הצפוף מבסוט ומריע. הארוע הזה, כמו גם ההוצאה המחודשת בויניל מוכיחים שחמש שנים לאחר מותו בטרם עת, הסצינה בהחלט לא שוכחת את מגירה וטוב שכך! אחרי ההופעה אני קונה את התקליט של…רסקו עצמם שהוא חסר לי. את האלבום של מגירה יש לי בגירסתו המקורית ע"ג סידי צרוב שאותו עוטפת העטיפה בת שני העמודים בלבד, כל זה בתוך עטיפת ניילונית שקופה מפלסטיק.

אני מניח שלמגירה הייתה כוונה או אמירה אומנותית מאחורי הוצאה של אלבום שנראה יותר כמו בוטלג מחתרתי, אבל ההוצאה המחודשת בויניל בהחלט משדרגת את הוויז'ואל של האלבום. מעניין אם Numero Group שכבר הוציאו ב-2019 את הויניל הכפול “Tomorrow’s Gone” אוסף שירים של מגירה מאלבומים שונים, יוציאו גם את שאר אלבומיו בצורה מסודרת על ויניל. נחיה ונראה. כפיר ריפשטוס.