כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

מופע השקה TREE

זו כתבה תשעה עשר שלי, התפרסמה לראשונה במצורף לגלריית תצלומים באלבום הפליקר שלי, כן ישנם וידיאו קליפים שצילמתי, בערוץ היוטיוב שלי.

לצפייה בגלרית התצלומים באלבום הפליקר שלי

לצפיה בכתבה של תומר יודלביץ באתר מיזיק ספוט – תמונות ווידיאו שלי

לצפיה בכתבה של לירון זנגי ב"קולה קמפוס" – תמונות ווידיאו שלי

רשמים מתוך מופע השקה לאלבום הבכורה המלא של להקת TREE באוזן בר, ליל שישי 21.01.2011 . צילום: יובל אראל

מופע השקה TREE
מופע השקה TREE

ליל שישי 21.01.2011 כבר הרבה אחרי חצות, טור ארוך של צעירים ממתין בכניסה לאוזן בר, המלך ג'ורג' תל אביב. אני כבר הספקתי לסיים בירה אחת.

האולם עדיין ריק, התקליטן עופר טל, "סקול מאסטר", נותן בראש בסט אמריקנו בלוז, רוטס, גראנג' וקריצה לריתם אן בלוז.

המתחם מול הבמה מתחיל להתמלא בקהל, צפוף, צפוף. הלהקה עולה לבימה הקטנה – בן גולן מקיבוץ המעפיל – גיטרה חשמלית ושירה, נווה קורן מעין החורש – תופים, יאיר וורמוט מהכור בכרכור.. – קלידים ושירה, דור קורן, אח של..גם הוא מעין החורש – בס ושירה.

ההופעה מתחילה, הקהל נכנס למסע בזמן, מגיעים לשנות השישים, וואנים גרמנים מאוירים בגראפיטי של פרחים וסמלי אהבה, שיער ארוך, מנגינות ארוכות, ארוכות, הקצב מכניס את הקהל לתנודות, כמה בנות נכנסו לאקסטזה בנוסח וודסטוק, חיכיתי למשחקי החלקה בבוץ…

המוסיקה של להקת TREE מושפעת מהחוף המערבי, גווני בלוז, גווני ריתם, הרמוניה, פסיכדליה, ההופעה משלבת אילתורי ג'אם סשן אינסטרומנטליים ארוכים הזורמים על גבי החומר המקורי של האלבום.

אחרי חצי שעה של נגינה מתמשכת מקטע לקטע, לא מספיק להפריד בין שמות היצירות בסט ליסט שאספתי מהרצפה, הם פשוט זורמים ללא מעצורים, עולה ומגיח מהלאונג' הכוכב הלא רשמי של סצנת האינדי בתל אביב – עוזי פיינרמן "רמירז", האיש כל כך מחובר ומתאים לערב הזה, מי שניגן ב"פז", המשיך עם אורי כנרות בבום פאם ופרש והקים את "האחים רמירז", נגן גיטרה וירטואוז שאצבעותיו מפלרטטות עם המיתרים במהירות אבדונית.

הקהל מריע…עוזי נכנס לקצב והג'אם ממשיך אל תוך החושך של הלילה, השעה כבר שתיים…כבר שלוש… הלהקה ירדה לחצי דקה ועלתה להדרן שנמשך ונמשך, אמרתי לכם כבר, הם פשוט לא יודעים לסיים. כל אחד מחברי ההרכב מקבל את הקטע שלו, סולו תופים ארוך ומדהים של נווה, עוזי בלוזי ובן נותנים בראש אחד ליד השני, ביחד וממול, האחד מדליק את השני, הם מפלרטטים עם המיתרים ולא נותנים לקהל רגע אחד של מנוחה.

אחרי קרוב לשלוש שעות של "חפירות" (כך כינתה את המוסיקה שלהם מישהי המקורבת לסצנה…) נשברתי, די לא יכול לעמוד בזה, זה לא יגמר הלילה…עזבנו בשעות הקטנות, לא לפני שצרפנו את האלבום החדש, שלכבודו היתה החגיגה, לאוסף הביתי, וגם שתי סיכות דש.

היה וודסטוק. כן, להקת TREE יכולה להמריא כבר למחוזות אחרים, מעבר לים, לחו"ל.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא