כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

חדשות בינלאומיותחדשות הסצנה
כולל וידאו

הזמר טוני בנט חושף כי לקה באלצהיימר

גם עם מחלת האלצהיימר טוני בנט המשיך להופיע, הקהל לא ידע דבר, כעת הכל נחשף

טוני בנט, או בשם ילדותו אנתוני דומיניק בנדטו, נולד ברבע הראשון של המאה שעברה, ביום הוא בן 94. בשנת 2015 החל להראות את הסימפטומים הראשונים למחלת האלצהיימר, אולם עד עתה הדבר לא נחשף בפני הציבור.

עובדת היותו חולה נחשפה כעת בכתבה אשר התפרסמה במגזין של AARP , ארגון ללא מטרות רווח, שאינו מפלגתי, המעצים אנשים לבחור כיצד הם חיים עם גילם. בנט סיפר על כך באמצעות חשבונו בטוויטר ואף הודה לאשתו ומשפחתו על התמיכה.

אשתו של בנט, סוזן, ובנו הבכור, דני, שוחחו אף הם עם המגזין ותיארו כיצד בנט יכול להופיע גם כשהוא מבולבל – "מאחורי הקלעים, טוני יכול להיראות מופתע לחלוטין לגבי מקום הימצאו. אבל ברגע שהוא שמע את קולו של הכרוז בום 'גבירותי ורבותי – טוני בנט!' הוא היה הופך את עצמו למצב ביצועי, צועד החוצה לאור הזרקורים, מחייך ומכיר בתשואות הקהל".

הוא המשיך להופיע עד לאחרונה וזאת בעצת ובעידוד צוות הנוירולוגים שלו, בנט המשיך לשיר ולנגן בבית כדי לעזור לעורר את מוחו בדרכים חיוביות. הוא גם שומר על תזונה מיוחדת ומתאמן באופן קבוע עם מאמן.

הופעתו הפומבית האחרונה הייתה בתאריך 11 במרץ 2020 במרכז ע"ש קאונט באסי לאמנויות ברד בנק, ניו ג'רזי. טוני בנט שיתף פעולה במהלך הקריירה הארוכה והעשירה שלו עם שורת אמנים חשובים החל בפול מקרטני , אריתה פרנקלין, איימי ווינהאוס, סטיבי וונדר, ברברה סטרייסנד, קיי,די לאנג, ריי צ'ארלס ועד ליידי גאגא אשר עימה הוא עומד להשיק באביב 2021, למרות המחלה, אלבום חדש. מדובר בהמשך לסרט "Cheek to Cheek" משנת 2014, בנט וגאגא הקליטו את השירים האחרונים בין 2018 לתחילת 2020, ועולה כי ליידי גאגא היתה מודעת למחלתו כאשר צילומי ההקלטות שלהם צולמו במסגרת סרט תיעודי.

טוני בנט ביקר בישראל לאחרונה בשנת 2014 וקיים מופע בהיכל התרבות בתל אביב, יום אחרי הופעתה של חברתו הצעירה ליידי גאגא בפארק הירקון. כמה מילים שכתבתי אז בתיאורי את חוויית המופע – "כאשר סוף סוף מאיר הזרקור את כניסתו של טוני בנט, הנראה גזור היישר מתוך סרט גנגסטרים לצידו של פרנקי כחול העיניים עליו השלום, פיתחתי באופן מיידי תחושה שהנה תיכף יעלו לבמה כמה מלצרים ממסעדה איטלקית ניו יורקית וכל ההיכל הגדול הזה יהפוך באחת לפאסטה בפרמזן ושלל גופות נקובות בכדורי טומיגן אחרי קרב בין כנופיית ברוקלין לכנופיית קווינס, ככה אני, ננעל מיידית על אסוציאציות…

אבל באמת ובתמים, האיש הזה בן השמונים ושמונה, עמד זקוף על הבמה, לא אחת הניע את גוו בתנועות ריקוד המצביעות על כושר וגמישות מעולות, תוך שהוא מפלרטט עם הקהל בעדינות ונותן דרור לקול הבריטון שלו למלא את המופע בשירים, קלאסיקות המהולות בג'אז, סווינג, פופ של העשורים מהמאה שעברה, הקדשות ייחודיות לחברתו הצעירה עימה הופיע יום קודם בפארק עליה הוא מעביר דחקה שעובדת טוב בכל המופעים שלו "תקנו את האלבום החדש שלנו, היא צריכה את הכסף…" ובהמשך הוא מגיש מחווה לאחד מגדולי שחקני הקולנוע צ'רלי צ'פלין ומציין כי צ'פלין שלח לו מכתב תודה לאחר ששמע את הביצוע המתחדש לשיר Smile."

אז לפני שטוני בנט שוקע אל מצולות השכחה העצמית נאמר לו שוב – תודה על כל השנים והשירים.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא