כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

קרן פלס לבד על הפסנתר

מופע פסנתר עם קרן פלס – טור בתאטרון גשר ביפו, מיטב שיריה מארבעת אלבומיה לצד להיטים שכתבה לאחרים. אורח – מתי כספי, מופע פותח – ניר קלינגל. חמישי, 05.02.2015, נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

קרן פלס. צילום יובל אראל
קרן פלס. צילום יובל אראל

אין זה מופע השקה, קרן פלס חורשת במסע סובב ישראל את האולמות הגדולים עם מופע ללא נגנים –  "לבד על הפסנתר", מופע שהחל בנובמבר האחרון במסגרת פסטיבל הפסנתר של תל אביב ולאור הצלחתו הפך ללהיט אמיתי, רק הזמרת היוצרת, זו שבאמתחתה ארבעה אלבומי אולפן, מתוכם שלושה מתהדרים בתואר אלבום זהב, היא והפסנתר, מוכיחה מחדש כי למוזיקאי מוצלח ומוכשר אין צורך בעוד כלי נגינה לעטר את יצירתו או "לגנוב" את ההצגה מכשרונו כזמר, יוצר כותב ומלחין.

לפני כשני וחצי ראיתי את קרן במופע שנערך לכבוד השקת אלבומה האחרון, "איך שהשמש תזרח", עליו כתבתי בזמנו – " זהו אלבום שאת ניצנו הראשון זרעה קרן לגדות אגם במהלך טיול בניו זילנד, מדובר באלבום אישי וחושפני מאי פעם שפרסמה קרן, היא מתעדת בו תקופה מאוד סוערת בחייה, זוגיות, אהבה בלתי אפשרית, פגישות, פרידות ובדידות, וכמובן הריון ולידה. קרן פלס, הנטועה היטב במיינסטרים הישראלי מאז שפרצה לתודעה לפני 13 שנים, הספיקה לכבוש את לב המאזינים, להחזיק ברזומה מכובד של יוצרת ומבצעת, אף לזכות בפרסי איכות ליצירה. אני ממליץ על האלבום לאוסף האהבה לחג הקרב ובכלל…"

קרן פלס. צילום יובל אראל
קרן פלס. צילום יובל אראל

ההזדמנות לחוות שוב מופע של קרן, הפעם במה שנקרא "אחד על אחד", רק היא, השירים, ושמונים ושמונה קלידי פסנתר הכנף, הביאה אותי בליל אמש אל מבנה אולם נגה של תאטרון גשר בשדרות ירושלים בשוליה הצפוניים של יפו, מופע אחד מתוך סבב ארוך החורש את הארץ, מופע שהערב עמד בסימן "סולד אאוט", כל 890 כרטיסי המושבים נמכרו כבר מזמן, פורסם כי הערב קרן תארח את מתי כספי, סוג של עמוד תווך, יוצר ומבצע מהחשובים במוזיקה הפופולארית בישראל, אחד מעלי הזכויות בסצנה הזו, עוד פורסם כי את הערב יפתח מופע אורח קצר של אחד ניר קלינגל, יהודי מאמין שנחשף לציבור חובבי המוזיקה במסגרת תוכנית הריאליטי "הכוכב הבא" כמוזיקאי אמיתי – יוצר ומבצע ולא רק ווקליסט למנגינות של אחרים.

אז מה צריך יותר מזוג כרטיסים במיקום טוב במרכז האולם, על גבי כסאות מרופדים בבד? לפקוח עיניים ואוזניים ולהתענג על התוכנית האמנותית.

ואכן כפי שהובטח, ניר קלינגל, חמוש בגיטרה אקוסטית ומלווה מעל קלידי פסנתר הכנף שתפס את מרכז הבמה עלה ובסוג של צניעות ביצע בפני הקהל הרב שלושה שירים שאותם כתב והלחין, מקנח בשיר "שיוועתי לך" אותו חשף בתוכנית הריאליטי ההיא, זו שממנה כבר הודח באחד "הקרבות" בין המתחרים, ניר לוקח אתנחתא קצרצרה לפני השיר ומזכיר כי התרחש אסון במשפחתו המורחבת בעקבות מותו של החייל רס"ן יוחאי קלינגל מירי טילים על גבול הצפון ומקדיש את השיר לזכרו, מצמרר… 

קרן פלס. צילום יובל אראל
קרן פלס. צילום יובל אראל

הנה היא עולה לבמה, מגיחה מתוך ערפל העשן המלאכותי המתפזר אט אט ומתיישבת ליד הפסנתר, לבושה בשחור, עם חולצה בעלת מחשוף גב ענקי, מציינת זאת לפני הקהל בסגנון הקרן פלסי המוכר, זה ההופך את הצופים לחברים ובמיוחד חברות לרגעים אלו, כאילו ומשתפת סודות שכולם מכירים, ככה היא, קרן פלס. פותחת את המופע עם השיר "אביתר" מתוך אלבום הבכורה שיצא כמעט לפני עשור, נותנת לקהל מנה מדויקת של טעמי קרן פלס הראשונית, המזוככת ומזוקקת, הקול, הלחן, העיבוד לפסנתר בלבד, איכות. היא ממשיכה באותו קו עם "זמנים משוגעים" אף הוא מהאלבום הראשון, זה שזיכה אותה בעבר להכרזה כ"אלבום זהב" בפרס מטעם משרד התרבות ל"יוצר בתחילת הדרך" על השפעתה הרבה כיוצרת במוזיקה הפופולארית החדשה, ותוך כך גם הוכרזה בידי תחנות הרדיו כזמרת השנה.

כעת קרן מבהירה לקהל מי השולטת! בפזמונאות הנוכחית, כשהיא מרימה ביצוע לשיר שכתבה והלחינה לחברתה הטובה, ניתן לאמר הנשמה התאומה שלה – מירי מסיקה, השיר "דמעות" מתוך אלבומה האחרון של מירי "סימנים על החול" שהושק בקיץ האחרון. כשאני צריך לעשות השוואה בין השתיים, מירי וקרן, אני חש כשופט בתוכנית ריאליטי מוזיקלית, שופט שצריך לחתוך באחת גורלות ותיוגים, האמת, אני לא אעשה זאת, אבל אציין, כי למרות ששתי החברות הללו הנן זמרות מצויינות בסולם הדירוגים שקבעתי לעצמי כשהתחלתי לעסוק בדיווח מסצנת המוזיקה, ניצב על השלב הגבוה ביותר המוזיקאי שהוא גם כותב טקסטים, מלחין אותם ומבצע, בשלב שמתחתיו עומד, לא פחות בגאון, המוזיקאי שקולו בלבד מהווה את הכלי לאמנות, אז קרן בראש הסולם, מירי שלב אחד מתחת, ככה זה.

אבל נחזור מיד למופע, קרן היא טיפוס וורבלי מהחזקים בשטח, אחרי שהיא מציגה, כאילו בדרך אגב, את נעליה האדומות כשני, אחרי שאוזניה, כרדאר הקולט כל לחשוש ואדוות קול חרישית מתוך הקהל באולם הגדוש, היא מגיבה מיד ובמהירות, בחיוך תמידי לקול הערה שנאמרת בין צופה למשנהו, לא פעם גם מחזירה לקריאת ביניים מלאת הערצה שנשמעת באולם, האמת, לא נשמעו קריאות "תעשי לי ילד" אבל הבנתי כי מדובר במאות מעריצים ומעריצות, בקשת גילאים רחבה ביותר.

חלק מסיפוריה בין לבין כבר מוכרים לי, אך ככה זה, במופע נקי, מול קהל, החוזר בעקביות, ישנם אינסידנטים ואנקדוטות המהווים בסיס לתקשורת בין האמן לקהלו, מעבר לשירים, לא אכנס לפרטים, לכו למופע הבא, תמצאו אותם…

קרן פלס. צילום יובל אראל
קרן פלס. צילום יובל אראל

כעת קרן שרה את "לייק ואנקה" למעשה זהו הסינגל הראשון ששחררה מאלבומה האחרון, מלווה בסיפור שכבר סופר על הטיול לניו זילנד. עכשיו מגיע אחד הרגעים שציפיתי להם במופע, ביצוע לשיר חדש, קרן פלס היא אמנית עם הרבה פלפל, לא נחה לרגע, חומרים חדשים, שירים, היא מתחילה לשחרר במסגרת סבב ההופעות הזה, להכין את הקהל לאלבום הבא שללא כל ספק יצא במהלך הקיץ או לקראת החגים, אלו או הבאים בתזמון הנכון. השיר החדש, שכבר בוצע במסגרת אותו ערב בפסטיבל הפסנתר, "צל על העולם" הסובב בנרטיב אודות חייה המשותפים עם בן זוגה נועם טור, שיר מצוין שסוחט אנחות הנאה מהקהל היושב מסביבי, שיר איכותי, בטקסט, במבנה המוזיקלי, ביציאות החוצה ולמעלה במנעד הקולי, זה להיט אמיתי.

מבחינתי, היה זה הפיק של הערב, חומר חדש ורענן החושף איכויות של יוצרת ומבצעת, כעת קרן יכולה לחזור לשורת הלהיטים הכמעט מיתולוגית, "שמעון השכן", "איתי" (על איתי פרל), "שיהיה לנו בית", הלהיטים שחשפו אותה בתחילת הדרך, האלבום הראשון, הקהל בעניין, אפשר להכריז שמתפתח כעת ערב שירה בציבור, אמנם לא בגרון ניחר, בשקט, כל אחד ובמיוחד אחת לעצמה, אוזני מספיק חדות לקלוט, יש מוצלחות יותר, יש זייפניות יותר, אבל המכנה המשותף – להיטים עם טעם ביתי, של פעם, שתמיד כיף לחזור עליהם ואליהם…

כעת קרן מתרוממת מהמושב מול הפסנתר, מזמינה את מתי כספי להצטרף אליה למופע, כספי, כבר אמרתי, עמוד תווך, יסודות, יוצר חשוב, כותב, מלחין, מבצע וסולל דרך בסצנה המוזיקלית לדורות רבים, בכלל  למרות שבמופע ההשקה האחרון הופיעה קרן פלס לבד מסתבר שהיא דווקא אוהבת שיתופי פעולה ואורחים בהופעותיה, לא בכולן, בפסטיבל הפסנתר אירחה את רמי קליינשטיין, הערב היא מארחת כאמור את מתי ובמופע שהתווסף לאחרונה לסבב בשל דרישה מצד קהל רוכשי הכרטיסים שיתקיים בהבימה בצהרי שישי 27 למרץ היא תארח את עומר אדם, סטארית שמארחת סטארים…

קרן פלס ומתי כספי. צילום יובל אראל
קרן פלס ומתי כספי. צילום יובל אראל

כספי תופס את עמדת הפסנתרן והשניים יוצאים לדרך, הבמה כולה, עד כמה שהוא משחרר את עצמו מן הסתם, של כספי, המיקרופון הראשי, השירה והנגינה, קרן נוטלת על עצמה את הליווי, בעיבודים מצוינים שלבטח הכינו מראש היא נכנסת לשירה כקול שני, מישני, באסופה מהמיטב של כספי – "ילדותי השניה", "ימי בנימינה", "הנה הנה" ועוד שיר אחד שמתי מבצע בגפו כאשר קרן נעלמת לחשיכה שמאחורי הקלעים, השיר שאת מילותיו כתב יוסי בנאי ומתי הלחינו "מרוב אהבה", הקהל אוהב קלאסיקות והביצוע הופך לשירה בציבור, מיינסטרים, מיינסטרים!

קרן נפרדת ממתי וחוזרת למושב מול הפסנתר, הישורת הכמעט אחרונה במופע עטור הלהיטים, שוב היא חוזרת לנשמה האחות שלה, כן, מירי מסיקה, נוטלת את הזכות הלגיטימית ביותר לבצע מהשירים שהיא יצרה עבור מירי, "לשם", מאלבום הבכורה של מסיקה, ובכלל עוברת לי מחשבה בראש …"מה עם מופע משותף, בנות?"… הגבולות מתחילים להתפוגג, מירי, קרן, אחת עם היצירה, השנייה עם הביצוע, אבל קרן לא פראיירית, היא נותנת ביצוע מצויין, ככה זה, כשאתה יולד בעצמך תינוק מוזיקלי, אפילו כשתמסור אותו למשמורת וטיפוח אצל אחר (אצל מירי מסיקה) והוא יאמצו בחום ויטפחו, יהפכו ללהיט המנוני, תמיד, אבל תמיד אתה, במקרה הזה את או היא, קרן, האם האמיתית, וביצוע מרגש, נכון ומדוייק, כמובן שהקהל מצטרף, ככה זה, אמרתי הרגע המנונים…

הלאה, השיר הבא "רצה הביתה" מתוך "מבול" אלבומה השני של קרן, שיר שיצא כלהיט, אין ספק שהפסנתר הוא כלי הנגינה האידאלי לקרן, עימו היא מלחינה, עימו היא מיטיבה ליצוק את הרגש והפאתוס הדרמטי לשיריה, עניין המודגש בשיר, ליווי איטי ושקט המתפוצץ ברגש ושאון צלילים רועם ברגעים הנכונים, קלידים היוצרים מתח ודרמה. קרן ממשיכה וחוזרת לימי בראשית, לאלבומה הראשון, לשיר "אם אלה החיים" ומקנחת בשיר "גם אני" מאלבומה האחרון, צליל אחרון והיא קמה ויוצאת מהבמה לעבר אחורי הקלעים המוחשכים.

הדרן, בטח שיש הדרן, הקהל מבקש במחיאות כפיים, קרן פלס, מלאה באדרנלין ועוצמות מהמופע שבה למרכז הבמה ומסיימת בפרגון אדיר לחברה הכי טובה, לא שוכחת לוודא שכולם יודעים שהיא היא כתבה והלחינה את הלהיט הכי גדול של מירי מסיקה – "נובמבר", שירה בציבור, בנוהל כבר, חיוך נוסף לקהל ו"מבול" מהווה את אקורד הסיום, משאיר טעם של עוד, באמת, הייתי נשאר עוד שעה תמימה במקום לו הייתה חוזרת ונותנת עוד מצלילי הפסנתר וקולה, אבל בחיים, הדברים הטובים באמת, הם קצובים וקצרים, מותירים זיכרונות נעימים שפותחים את התיאבון לטעימה נוספת, מקווה מאוד שבעתיד הקרוב או הרחוק…

בקטנה – כן, כבר שפכתי כאן את כל המליצות והחנופות שמבקר מוזיקה יכול לתת, אבל חשוב לי לאמר משפט אחד שיחבר לי שתי אמיתות – קרן פלס היא מוזיקאית אמיתית, איכותית ומאוד מצויינת, מיינסטרים זו לא מילה גסה, היא תמיד מלווה במושב מרופד.

ליין אפ: אביתר, זמנים משוגעים, דמעות, לייק ואנקה, צל על העולם, שמעון השכן, איתי, שיהיה לנו בית, אין סוף ללילה, ואת, ילדותי השניה (עם מתי כספי), ימי בנימינה (עם מתי כספי), מרוב אהבה (מתי כספי לבד), הנה הנה (עם מתי כספי), לשם, רצה הביתה, אם אלה החיים, גם אני. הדרן: נובמבר, מבול.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו 

 

 

 

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא