כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

אולד מן ריבר | נהר עמוק | זריחה | תמונע

מופעו של אוהד ריין Old Man River בתאטרון תמונע, 10.07.2013, אורח – אספ שלם (ילדי ישראל, מלכה באיה), היה שאנטי, נכח, המהם, תיעד ומדווח – יובל אראל.

אוהד ריין, Old Man River. צילום: יובל אראל
אוהד ריין, Old Man River. צילום: יובל אראל

אתחיל בקיצור דרך משמעותי, את המידע אודות אוהר ריין תרגמו וערכו כאן בבלוג השכן, זה שמחלק לכם כרטיסים להופעות, אפרכסת, הנה מה שהם – ארז, חמוטל ואייל פרסמו –

"אהד הוא הזמר-מלחין העומד מאחורי פרוייקט המוזיקה הבינלאומי Old Man River, אחד הדברים הכי יפים שאפשר לשמחתנו לשייך לישראל. הפרוייקט משלב השפעות פולק, רוק ,פופ, פסיכדליה ומוזיקה הודית תחת כסות אחידה וחמימה של מוזיקה חיובית, מלודית ומעוררת השראה. אחרי עשור באוסטרליה, ריין חזר לארץ לאחרונה ובימים אלה הוא בונה במרץ את המוניטין המקומי שלו מחדש, אחרי הצלחה בינלאומית שרבים מאמני השלולית היו יכולים רק לחלום עליה. הפרוייקט האקלקטי של ריין התחיל כשהוא מקליט את חומריו הראשונים בסלון ובמטבח דירתו הקטנה בסידני. משם העניינים התגלגלו מהר כאשר שירו Sunshine הפך לשיר המושמע ביותר ברדיו האלטרנטיבי האוסטרלי. הוא הוחתם ע״י SONY/BMG ושחרר את אלבום הבכורה Good Morning, אשר סימן קפיצה קדימה בהיכרות ובקריירה. האלבום זכה לשבחי המבקרים ושירים מתוכו כבשו את המצעדים ברחבי העולם. ביפן הגיע השיר La מתוך האלבום למקום הראשון במצעדי הרדיו, תוך שהוא עוקף את מייקל ג'קסון! באיטליה היה השיר השני הכי המושמע ביותר ברדיו בקיץ 2007. האלבום השני Trust יצא בסוף 2009 דרך חברת EMI. האלבום האינטרוספקטיבי והאינטימי יותר משקף את תקופת השינויים הגדולה שעברה על ריין, כשבין השאר הפך לראשונה לאב. האלבום הנועז והמופק היטב הוקלט בסידני, תל אביב ובאולפנים בשכונות העוני של מומבאיי – הודו עם מפיק העל ההודי דאמאן סוד ובשיתוף מיטב הנגנים ההודיים המקומיים". (תודה לאפרכסת, לי לא היה כח לתרגם את כל המידע…)

הנה כמה נגיעות בענן הצלילים מהחומרים של אוהד

אז מה היה לנו? אמן תוצרת ישראל, המשוטט ברחבי הגלובוס, קוצר הצלחות בקנה מידה בינלאומי ונוחת אמש היישר לבימה הקטנה יחסית בתאטרון תמונע, סוג של בית מקומי ליוצרים שלא מהזרם המרכזי.

מתכונת סטנדרטית לערב לא עמוס, שולחנות, כסאות, אין ממש תפאורה על הבימה למעט מערכת תאורה שנתנה את ההילה הנדרשת לרעמת התלתלים של אוהד. כך לבד, ניצב על הבמה החשוכה עדיין והגיטרה בידיו, הוא פותח את המופע בשיר Get Lost in the Sun, שקט ועדין, עובר לשיר Long Way from Home מתוך אלבומו Good Morning שהושק בשנת 2007. עדיין גווני גוונים של פולק אמריקאי בשירים.

אולד מן ריבר מגיע לתמונע. צילום: יובל אראל
אולד מן ריבר מגיע לתמונע. צילום: יובל אראל

זה הזמן לקרא לאסף שלם, סולן הרכב הגולשים מלכה באיה וחבר בהרכב הרמוניות הרגאי Children of Israel להצטרף לבמה, לביצוע השיר "נהר עמוק" אותו כתב אסף בשנת 2004 במהלך מסע שערך במקסיקו.

כעת מתחיל החלק הרוגש יותר במופע, חברי ההרכב המלווה את אוהד, האולד מן ריבר עולים לבמה – קרן טננבאום בכינור ושירה, סיימון סטאר בגיטרת בס ושירה, אורי אבני בקלידים ושירה ואיסר טננבאום על התופים. המופע אכן מקבל את התפנית לצלילים העולצים יותר אוהד מבצע כמה משירי אלבומיו האחרונים, אחד השירים גם לבוש בבגדי רגאי ומקבצי הסקא קופצים בו בשמחה, אוהד מצליח להשחיל גם גרסת מחווה ללהקת הדלתות בשיר Time כשהוא נותן דרור לכינור של קרן ומיתרי הגיטרה שלו להתפרע בסולו רוקנ'רולי…

כאשר המופע מגיע לרגעיו האחרונים מזמין אוהד את אסף לחזור לבמה לביצוע משותף עם ההרכב לשיר שפרסם את אולד מן ריבר בכל העולם – Sunshine, בעברית אומרים על זה – רספקט!

את הפינאלה של המופע לוקח אוהד סולו, רק הוא והגיטרה האקוסטית, בלי מיקרופון, יורד אל הקהל הישוב ליד השולחנות, שר לבד את השיר The Wedding Song, אף הוא מאותו אלבום משנת 2007.

הערת המבקר – עברה לי המחשבה בראש, ההצלחה של אוהד בעולם הרחב מזכירה לי את שי בן צור ותזמורת הרג'אסטאן אקספרס שהביאו את צלילי הודו בעברית לעולם הרחב  ואת ימן בלוז של רביד כחלני שלקחו את צלילי תימן והסהרה אל מעבר ליבשות, הם חורשים ארצות ומקבלים כבוד מעבר לים, למה בארץ ז'אנרים מוזיקלים שכאלו לא מצליחים להתרומם ולקבל את המקום הנכון שלהם בסצנה המוזיקלית?….

פליי ליסט: get lost in the sun, Long way,Nahar Amok (with Asaf Shalem) ,Better Place, Believe it, Youre on my Mind, Wake Up, Time (The Doors cover), Liz Taylor,One Step, La, Norway, Sunshine (with Asaf Shalem), The Wedding Song.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא