כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

וירטואוזים בנמל תל אביב

רשמים מהמופע של הפסנתרנית הירומי ושלישייתה, האנגר 11 נמל תל אביב 16/11/2015. מדווח – אדר אבישר. צילומים – לאה אבישר.

הירומי, ווירטואוזית בנמל. צילום: לאה אבישר
הירומי, ווירטואוזית בנמל. צילום: לאה אבישר

האלגוריתם שלי עובד שעות נוספות כשמתחיל להחשיך ובלוח האירועים אתה נתקל בכמה הופעות שאסור להחמיץ, בעוד אני מגיח למועדון בארבי, אדר אבישר, מי שהוגדר כילד הפלא של סצנת הפרוגרסיב הישראלי של שנות השבעים, חוזר ומתארח בבלוג על מנת לשתף את רשמיו ותובנותיו מהמופע של הירומי, רשות הדיבור לאדר אבישר.

מסתבר שההופעות הכי טובות שנערכות בארץ הקודש הן אלה שאין להם כלל פרסום מוקדם. מסתבר שלמרות "המצב" וניסיונות החרם יש כוכבי על שלא מהססים להגיע לארץ, להעניק קונצרט מדהים אל מול אולמות מלאים מפה לפה.

ההופעה של הירומי והשלישיה שלה אמש (האנגר 11 נמל תל אביב 16/11/2015) תכנס, בוודאי לפנתיאון המקומי כאחת מההופעות הווירטואוזיות ביותר שנראו במחוזותינו. מופע שבעקבותיו כל מוסיקאי שמכבד את עצמו (נגני באס, תופים וקלידים) זורק לפח את כלי נגינתו ועובר לסריגה….

הגברת הירומי שבה והוכיחה (בפעם השלישית בארצנו) שאין שני לה כשמדובר בנגינה בפסנתר ובקלידים…. צ'יק קוריאה ? קית' ג'ארט ? הם כבר מזמן לא עומדים במקום שהגברת הצעירה הזו ניצבת…. הגאונות שלה, הרגישות שלה, היכולת שלה לעבור מג'אז "קלאסי" לפיוז'ן, הדיוק האבסולוטי שלה והווירטואוזיות שאין שני לה, מציבים את הירומי במקום הכי גבוה שמוסיקאי יכול לשאוף אליו.

כנגן קלידים וכעיתונאי מוסיקה בעברי אני מודה שלא הכרתי את הירומי עד שהתגלגל אלי האלבום הדיוידי שלה "סיפראל"… לאחר מכן הגברת הצעירה כיבדה אותנו בקונצרטים שלה בפסטיבל הג'אז באילת ובמספר מופעים בהאנגר 11 – חברים, ישבתי המום – אז כמו היום. אשתי ואני הגענו למסקנה אחת ברורה: הבחורה הזו לא אנושית… היא שילוב של כל מה שנדיר, רגיש ווירטואוזי במוסיקה. מן שילוב של צ'יק קוריאה, ג'ייסון רבלו וקיט אמרסון…. רגישות ונחישות, ליריות לצד וירטואוזיות – רובוט יפאני לצד ליידי צרפתיה.

היא פרובוקטיבית, מענה את הקלידים אך יודעת לסחוט גם רגשות לוהטים מהשחורים והלבנים של הפסנתר.

הירומי, ג'קסון ופיליפס, תל אביב. צילום: לאה אבישר
הירומי, ג'קסון ופיליפס, תל אביב. צילום: לאה אבישר

הירומי היא מסוג האומנים ששווה להשקיע בה כל סכום אפשרי ובמיוחד אם ניתן לשבת בשורות הראשונות – היא מביעה בפניה את מה שהיא מנגנת בידיה…. היא נוהמת כחייה מעונגת ממש כמו המנטור של כל נגני ההאמונד – ג'ימי סמית' ז"ל שהיה נוהם, נושף ונושם לצד נגינתון המופלאה…. הירומי מגישה קונצרט ייחודי שרואים פעם אחת בחיים (או כשאשר אתה שוב נוכח בקונצרט שלה) והאמינו לי שהשנים עושים לה רק טוב !!!!.

היא נולדה ביפן, וכבר בגיל שש זיהו אנשי חברת "ימאהה" שמדובר בעילוי אמיתי ששולטת במוסיקה קלאסית וג'אז. התהילה לא אחרה לבוא, הצירוף הקטלני של יופי אורינטאלי, כישרון בלתי שיגרתי וייחודיות הגיע לאוזניו של צ'יק קוריאה שתמך בה והזמין אותה לשורה של קונצרטים משותפים.

אך ההצלחה הזו לא סחררה את מוחה היוקד והיא נרשמה לבית הספר היוקרתי למוסיקה "ברקלי"  ללימודי מוסיקה שם עיצבה סופית את הפרופיל המוסיקלי הייחודי, ובשנת 2003 ראה אור אלבומה הראשון  Another Mind שהופק על ידי ענק הג'אז אחמד ג'אמאל.

הביקורות יצאו מגדרן, למרות שסגנון הפיוז'ן לא היה חדש לעולם הג'אז – הירומי הביאה משהו ייחודי שזיכה את האלבום בתארים רבים בניהם "אלבום הג'אז של השנה". בעקבות ההצלחה ראה אור האלבום השני Brain שמהווה מבחינת של הירומי חזרה למקורות הגאז הקלאסי . בשלב הזה לא היה מוסיקאי ג'אז שלא שמח להופיע או לשתף פעולה עם הפנומן היפאני וכהמשך ישיר יצא האלבום השלישי Spiral שלווה ב DVD שתיעד בהופעה חייה שבה יכלו חובבי הג'אז שלא חוו את החוויה של הופעה חייה שלה להתרשם עמוקות מהכישרון והייחודיות של הירומי.

לפני כשש שנים כיבדה הירומי אותנו בקונצרט מרגש בפסטיבל הג'אז של אילת, הצלחת המופע החזירה את האומנית הדגולה לקונצרט נוסף בהאנגר 11 בו ביצעה בעיקר קטעים מהאלבום השלשי. המופע הסוחף יצר בין הקהל הישראלי לבין ענקית הג'אז הזו ברית בלתי ניתנת לערעור ולמרות ניסיונות החרם, המצב הבטחוןני הירומי לא מפספסת הזדמנות לשבח ולהלל את הקהל הישראלי ובהופעה הקודמת אף דאגה להביא איתה את בני משפחתה לחוות את החוויה של ארץ הקודש.

אלבומה הרביעי הוא הטוב ביותר לטעמי ועוסק בעיקר ב"מימדים" : זמן, היסטוריה ועתיד, אך גם האלבום "VOICE" שבו שיתפה פעולה לראשונה עם פיליפס וג'קסון יכל בהחלט להחשב כאבן דרך בתולדות מוסיקת הג'אז.

ההצלחה של האלבום הזה והביקורות המהללות הביאו את השלישייה להפיק שני אלבומים נוספים "MOVE" בשנת 2012 ו"ALVE" ב-2014 שעליו מתבססת מרבית קטעי ההופעה שהנוכחית של השלישייה.

שלישיית וירטואוזים, האנגר 11. צילום: לאה אבישר
שלישיית וירטואוזים, האנגר 11. צילום: לאה אבישר

דומה שהירומי בחרה עבור הקהל הישראלי בדיוק את המינון המייצג את כל הסגנונות בהן היאר שליטה מעורערת – "Move" הוא קטע שגם אם מנסים לתאר אותו מוסיקלית וקצבית הדברים פשוט בלתי אפשריים…. לרגע במקצב הוא 6/8 והוא נהפך 13/4 ופתאום 2/4 לרגע הוא מלטף כמו בלדת רוק ונהפך לנוקשה ואפילו מאתגר מבחינה מוסיקלית…. אך ללא ספק שהדובדבן שבקצפת היה בביצוע ארוך ומדוייק של "מסע" שהבוא אכן מסע מוסיקלי מאלף ובלתי ניתן להסבר – אולי בגלל השיתוף המלא של המוסיקאים הוירטואוזים של הירומי: נגן הבאס אנטוני ג'אקסון, בעל רקורד מרשים בתחום הרוק והג'אז ואת האיש והאגדה, המתופף סיימון פיליפס, וקיבלתם מכונה משומנת היטב שאינך בדיוק יודע אם היא בכלל אנושית….

לג'קסון מיוחסת המצאת גיטרת הבס בעלת 6 המיתרים (six strings bass) והוא מנגן עליה ממהלכי אקורדים עד לליווי ולנגינת המלודיה עצמה. הירומי, אגב הציגה את הגיטרה של ג'קסון כ "קונטרבס גיטרה" והיא מאפשרת מנעד גדול יותר של צלילים שלעיתים נשמעים כתוספת קלידים.

ג'קסון התפרסם בעיקר בנגינתו עם הפסנתרן מישל קמילו, אל די מיולה , הגיטריסט מייק סטרן, המתופף דייב ווקל, להקת סטילי דן ועוד להקות רבות בעיקר מתחום הג'אז הלטיני והפאנק וכן במתכונתו העכשווית של הרכב הפאנק המפורסם "Steps Ahead" אותו הקים הסקסופוניסט הנודע מייקל ברקר.

הירומי, האנגר 11. צילום: לאה אבישר
הירומי, האנגר 11. צילום: לאה אבישר

וסיימון פיליפס ניצב גם הוא בצמרת הפנתיאון של המתופפים, בעל קאריירה מדהימה בתחום הרוק עם דייויד גילמור, ג'ף באק, סטנלי קלארק, מייק אולדפילד, גארי מור, להקת המי, ג'ודס פריסט ולאחרונה כחבר להקת טוטו, הוא מוסיקאי שאינך מבין מהיכן יציאות הקצב המוטרפות שלו… כיצד הוא מחליף ידיים – פעם הוא שמאלי, במושגים של מתופף, ופעם ימני, פעם יד ימין עושה את כל העבודה כשמחצית גופו של האיש הנמוך הזה, נמצא במקום אחר….. פיליפס, אגב לא "מתקמצן" והוא מופיע עם הירומי עם סוללת תופים ענקית המזכירה סוללה של כוכבי על במופיע רוק (באס כפול) מספר בלתי נתפס של מצילות, שני תופי סנר וכמות אסטרונומית של תופי טאםטאם.

נכחתי בהופעות של פיליפס בכמה הזדמנויות – במופע של להקת "המי" וכמתופף להקתו של מייקל שנקר (לאחר פטירתו של קוזי פאוול) אך דומה שדווקא בג'אז המורכב של הירומי יכל המתופף המדהים הזה להביא לידי ביטוי את כישרונותיו הבלתי נתפסים ! ובמיוחד בסולו התופים הארוך שהעניק לקראת סוף המופע, שלדעתי, היה אחד מהמפגנים המרשימים ביותר שנראו כאן מאז הופעתו של בילי קובהאם בהיכל התרבות.

ואם לא די בכל אלה, צריך לאמר מילה טובה למארגנים ולמפיקים, לאבטחה שהתנהלה ביעילות ובאדיבות בכניסת הקהל ולעובדה שהמופע התחיל 14 דקות בלבד לאחר הזמן שפורסם.

והיה גם סאונד משובח שהתעלה לגבהים מדהימים וראוי לציון במקומותינו – ובעיקר קהל נפלא… אבל באמת נפלא, שידע לפרגן, שידע להודות, שחיכה עד הסוף להדרן מבלי שאץ רץ למגרשי החניה…. בקיצור, ערב שלא ישכח במחוזותינו !

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום: לאה אבישר

וידאו

 

אדר אבישר

אדר אבישר, בן 61, מוזיקאי, יוצר, פועל בפרויקטים חוצי אוקינוסים, החל את דרכו כשדרן בתחנת הרדיו קול השלום של אייבי נתן, ניהל את מועדון הרוק בקולנוע דן, כיהן בעבר כ‎עיתונאי ועורך ב"מעריב"- כתב מיוחד למזה"ת, כתב לענייני משטרה ופלילים במחוז תל אביב ובמחוז המרכז, כתב לענייני תרבות, עורך בדסק החדשות, ‎פרשן לענייני משטרה משפט ופלילים וכותב מאמרי מערכת ופובליציסטיקה ב"דבר ראשון"‎ - ‎עיתון דבר‎, ראש אגף החדשות ברדיו תל אביב, כיהן כיועץ תקשורת ודובר של שרי ממשלה, חברי כנסת, נשיא, כיום מכהן כנציג קבילות הציבור בעיריית גבעתיים, לצד פעילותו ככותב ומבקר מוזיקה בבלוג

לקריאה נוספת

תגובה אחת

  1. המופע היה מעולה, הנגנים מדהימים! אך אוכלוסיה ישראלית די מגעילה בהופעות. לשמוע צפצופים ונקישות של הקופות, רעש של כסף נזרק לכוס של טיפים, באמניות מדברות בכל רם, קהל מתלחשש, מתופף על ברכיו, מדבר בסלולרי תוך כדי שהמוזיקאים מנגנים ומחיות כפיים באמצע הקטע – זה מגעיל, מכוער וחוסר כבוד טוטאלי כלפי האמן.

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא