המחזה אום כולת'ום בכיכובה של גלית גיאת

מה הופך את הזמרת המצריה הכי מפורסמת בעולם לאהובת הקהל הישראלי, למעשה אום כולת'ום היא הזמרת הערביה הכי אהובה בישראל, שיריה מתנגנים בכל מופע ימתיכוני נחשב, זמרות רבות בארץ, גם זמרים, מצרפים את השיר הכי מפורסם שלה – אינתא עומרי, לרשימת השירים שלהם?

הידעתם.ן כי דווקא אהובת הקהל הישראלי הייתה בין שונאינו הגדולים? הידעתם שאום כולת'ום גוייסה בשנות השישים של המאה שעברה בידי נשיא מצריים שתכנן לצאת למלחחמה כנגד מדינת ישראל, על מנת לגייס כספים למאמץ המלחמתי בסבב הופעות בינלאומי? הידעתם שאום כולת'ום התפארה באוזני שומעיה כי את כספם של יהודי פריז שהגיעו לראותה בקונצרט ענק היא תרמה לאותו מאמץ?

המחזה "אום כולת'ום" בהפקת יגאל עזרתי ותיאטרון יפו עולה כפעם בחודש מעל הבימות כבר מעל שש שנים, כולל בתקופת מגיפת הקורונה עת במהלך חריג מחא התיאטרון על המגבלות וקיים את ההצגה ברחבת התיאטרון באוויר הפתוח בניגוד לכל המגבלות.

בסיפור אותו רקם יגאל עזרתי, מנהל התיאטרון, המחזאי והבמאי בעקבות ספרו של הסופר המצרי סלים נסיב "אום – הרומן של אום כולת'ום" העוסק בדמותה של פאטמה איבראהים אל-בלתאגי המוכרת ברחבי העולם בשם הבימתי אום כולת'ום הוא נוגע בזווית הרומנטית. הסיפור שעובד כאמור למחזה עוסק למעשה בסיפור אהבתו העזה והנואשת של המשורר אחמד ראמי לזמרת אום כּולת'ום, לה חיבר 137 מתוך 283 שיריה.

בהערת אגב אציין כי גם בתיאטרון העברי בניהולו ובבימויו של גדי צדקה עלה השנה מחזה נוסף העוסק אף הוא בדמותה של אום כולתום בטייטל "חיים שלי – אינתה עומרי" בכיכובה של הזמרת דיקלה, המתגלת אף היא כשחקנית לא רעה בכלל, אולם גרסה זו לסיפור חייה של הזמרת המצריה מתמקדת יותר בימי טרום מלחמת ששת הימים ובדגש למערכת יחסיה עם הנשיא גמאל עבד אל נאצר. אעיר כי אין כאן תחרות בין שני המחזות המוזיקליים, אלא התייחסות בזווית שונה לדמותה הייחודית של הזמרת המצרית.

כאמור הגרסה של תיאטרון יפו לוקחת את הסיפור על גבי מצע רומנטי כאשר סיפור אהבתו הנואשת של המשורר אחמד ראמי ודמותה המאוד גאוותנית של אום כולת'ום בעולם הערבי הפטריארכלי והשמרני נשזרים לאורכו של המחזה המוזיקלי. גלית גיאת בתפקיד אום כולת'ום החל מצעירותה ועד אחרית ימיה כאשה די מרירה היא פשוט תענוג לצופים, לצידה משתתפים בסיפור המחזה האולה חאג' דיבסי בדמותה ל האומנת\מטפלת\משרתת של אום כולת'ום – סעדיה המנגישה את הווי המצרי האסלי כפי שאנחנו מכירים אותו מתוך סרטי יום שישי בערוץ הראשון המנוח. אייל סלמה בתפקיד המשורר המאוהב  אחמד ראמי מציג נוכחות בימתית מרשימה ביותר ואילו השחקן ג'ורג' אסקנדר המגלם כפל תפקידים הן בדמות אחיה חאלד והן בדמות הזמר המתחרה עבד אל וואהב מצליח להנגיש את דמותו של הזמר הנהנתן הגורר את המשורר המתייסר לחיי התענוגות, לדולצ'ה ויטה המצרית של ימי סוף המהפכה…

את סיפור המחזה המוזיקלי מעטר נגן העוד עלא אבו עמרה אשר נגינתו משתלבת הן כעיטור מוזיקלי לאורך העלילה והן בליוויה של גלית גיאת בשירה.

בכללותו המחזה המתרחש מעל הבימה הסמי אינטימית של תיאטרון יפו בתוך המבנה הערבי עתיק היומין בעל הקירות העבים והקשתות בתקרה לוקח את הצופים בעלילה הן לאורכו של הסיפור המסקרן למרות שהוא מוכר והן כחוויה משתפת באשר הקהל לצידי ידע כל מילה לא רק בשירים שגלית בצעה אלא אף בכמה מקטעים בסיפור העלילה, כאילו והם חיים את הרגע לצידן של הנפשות שבסיפור העלילה.

הקינוח של המחזה המגיע בסופו עם השתתפותה של רקדנית הבטן תמר בר גיל לקח את הקהל היישר אל תוך חוויית חפלה ימתיכונית קלאסית בשירה ומחיאות כפיים שלא רק היוו כבוד וסטנדינג אוביישן לשחקנים אלא כהשתתפות פעילה בשמחה. אהבתי כל רגע.

הצצה לרגעים מתוך המחזה המוזיקלי