כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

טודו בום בת ים הכל בסדר

המופע של סטטיק ובן אל תבורי באמפי פיס בבת ים, ראשון, 20.08.2017, נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

סטטיק ובן אל תבורי בבת ים. צילום: יובל אראל

טודו בום, הכל בסדר, גם עיר החוף בת ים נכבשה בידי צמד הראפרים הכי פופולארי אם אתם עדיין בבית הספר היסודי או בחטיבת הביניים…

כחלק מאירועי הקיץ שעיריית העיר בת ים ממנה לרווחת התושבים, התקיים אמש, יום ראשון, מופע בו ככבו הצמד סטטיק ובן אל תבורי. המופע שעשה גלים רבים עוד בטרם התקיים, כאשר בעקבות חשש של משטרת מרחב איילון כי כמות הקהל שתזרום לחזות במופע יהא מעבר לקיבולת המותרת במתחם האמפי העירוני נאלצו פרנסי העיר למצוא פיתרון לויסות מראש של כמות התושבים שימלאו את המתחם, אי לכך הוחלט על מכירת כרטיסי כניסה במחיר סמלי שתמורתם תועבר לפעילות רווחה לטובת בני הנוער בעיר. אך מחשבה לחוד ומעשה לחוד.

אמש, נסגרו לתנועה כל הרחובות ההיקפים למתחם האמפי השוכן מול חוף הים לשפת הטיילת מהעמוסות בארץ, שוטרים, לוחמי משמר הגבול ופקחי העירייה נצבו במחסומים שהקיפו את המתחם על מנת לבדוק האם כל המבקשים להתקדם לכיוון האמפי אוחזים ברשותם כרטיסים.

הטיילת חגגה את עצמה לדעת, רוכלים ודוכנים לממכר אוכל וחפצים מיותרים על פני כדור הארץ מלאו כל קרן רחוב והכביש שנחסם לתנועת כלי רכב היה מלא בזאטוטים ואמהותיהם. האמפי עצמו הריח כמו רגע לפני מסיבת סיום השנה בבית הספר הסמוך. לחשוב ששבועיים קודם לכן התארח באותו מקום אביו של בן אל במופע עם מיטב להיטיו אולם באווירה המוגדרת כסולידית, כאלף איש, בגיל מבוגר הגיעו לטעום את שימי תבורי עושה את בת ים. הפעם הגיל הצעיר מילא את המדשאה, ארבע וחצי אלף ילדים וכמה אמהות ואבות שתפסו טרמפ על החוויה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

סוף סוף, לא כל יום מגיע צמד מוזיקאים כל כך פופולארי לעיר החוף הדרומית מיפו, סטטיק ובן אל תבורי עשו את השבועות האחרונים בנסיעות הלוך ושוב אל עיר התיירות הכי דרומית, אילת, כדי לפתוח מופעים ברשת מלונות פתאל כחלק מהמאמץ הכולל להביא לקוחות לעיר שחופי יוון וכרתים מהווים מתחרים רציניים לחדרי בתי המלון שבה, אבל למה אני חופר לכם על כל זה? תודה לצמד שהואיל לתת גיחה קצרה של ערב אחד לגוש דן, תודה לעיריית בת ים ופרנסיה שמצאו את התקציב (והוא לא קטן כלל…) כדי לממן את המופע הזה, המתנה הכי טובה לילדים, לבר מצוה בת מצווה שלהם הם היו חולמים להביא אותם.

בכלל בהערת אגב, אל תמעיטו בערכם ושווים של הצמד שמטריף את הילדים, סטטיק ובן אל הם חלק מהחזית החדשה אל מול סצנת המוזיקה המזרחית שמתחילה להרגיש אי נוחות מסויימת כשהשניים ודומיהם נוגסים נתחים מהעוגה הכלכלית, בכלל, אל תדברו על איכות השירים, הטקסטים וכו', אפשר לחשוב אילו נרטיבים איכותיים השאירו לנו חברי הביטלס כאשר הם כבשו את האי הבריטי ואמריקה כולה עם מקצבי רוקנ'רול וכמה קריאות יה יה יה ואוהב אותך אוהבת אותי שכזה. תכלס, העם אמר את דברו, מיליוני צפיות ביוטיוב, כמות אדירה של הורדות סלולר וכיכוב במצעדי ההשמעות בתחנות הרדיו, חתונות, בר מצווש וכדומה אומרים את דברם.

אז מה היה לנו?

הזדמנות מצויינת למחלקת התרבות של העירייה לתת במה פתוחה לכמה כוכבים הצומחים בעיר לעלות ולשיר אל מול הקהל, קוראים לזה חשיפה, חלק בביצועים מקוריים, חלק בביצועי מחווה, מה זה משנה, העיקר שהשתפשפו אל מול הקהל, חלקם גם טובים ממש.

הזמן נמתח כמו מסטיק בזוקה טרי, הנה כבר עולה ראש העיר, מר בכר, כדי לברך את קהל המצביעים הפוטנציאלים בעוד שלוש קדנציות לפחות, כשתלכו לצבא תזכרו שבכר הביא לכם את טודו בום…

סוף סוף הם עולים, בעצם, לא הם, רק הרקדנים שלהם, ישנם שישה כאלו, בחורים צעירים, שריריים, אתלטיים, הראשון מבניהם מדליק את הקהל, הם נותנים סשן קפיצות ודילוגים, מאמנת נבחרת ההתעמלות של ישראל היתה בוודאי צועקת עליהם, אבל תשמעו, זה חלק מהשואו,  כמה זמרים ישראליים אתם מכירים שמחזיקים על הבמה להקת רקדנים קופצנית?

מצגת זאת דורשת JavaScript.

ואז הם נכנסים, בן אל תבורי עם חליפת פיג'מה צהובה וברכיות אדומות מפלסטיק, תואמות לנעליים, הוא לא עומד לרגע אחד במקום, האמת שגם שותפו, סטטיק, בחולצה ששרווליה נגזרו עד שהמחשוף היה יותר גדול מהבד ומכנסים אדומים, לא מחפש לעמוד, הם נעים על הבמה באופן שנראה מאוד מחושב אם תתנתק מהמוסיקה, ימינה, שמאלה קדימה אחורה, אין רגע אחד לא מתואם, כל אחד מהם סוחב עימו שלישיית רקדנים, שואו אמיתי, תחשבו בגדול, תחשבו לאס ווגאס, ספינת תענוגות, קרקס מודרני, הכל שם, סך הכל הליין אפ לא ארוך במיוחד, כל כולו שישה שירים, כולם להיטים, הצמד הזה לא דוגל באלבומים, הם לוקחים את הקהל בשבי להיט להיט, הקהל, ילדי שכבת כיתה ח' עד כיתה י' גג יודעים את כל המילים בעל פה, יש כאן מעין שירה בציבור המופעלת בידי חבורת מנתרים ומרקדים, אבל זה כל הכיף, העיניים של הילדים והילדות נוצצות מרוב הנאה, בעוד שנה שנתיים הם כבר יעריצו זמרים ושירים אחרים, סטטיק ובן אל מכים בברזל בעודו חם, הם עושים זאת נכון.

המופע החל קצת אחי השעה תשע, וקצת לפני השעה עשר הוא מסתיים, כשהטודו בום עושה את הפינאלה והצמד עם הרקדנים אומרים תודה, דופקים סלפי עם הקהל ונעלמים לוואן שמטיס אותם הרחק משם, טודו בום עשו את בת ים. עוד שבועיים כולם חוזרים לספסל הלימודים. היה כיף!!

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

 

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא