הזיכרונות הנעימים עם שי צברי – שי זכרונות כה נעימים
שי צברי מארח את קרולינה ורבע לאפריקה במועדון בארבי עם כמה שירים חדשים
יש אומנים שאסכים להיות שפן הניסיונות שלהם, אם רק יבקשו. שי צברי הוא אחד מהם. הוא הכין לנו ערב בדיקת חומרים משובץ ביהלומים המלוטשים ביותר בסצנה, כמו רבע לאפריקה וקרולינה הגדולה.
אז ביום הגשום ביותר בשנה, לבשנו את חליפות הגשם, סירת ההצלה בהיכון ברכב, בדקנו טוב טוב את המפלסים בחניה ושמנו פעמינו לברבי, שבאופן מפתיע, ביום חורפי זה, היה עמוס לעייפה.
את המופע פותח הקאנון, בקדמת הבמה המוחשכת, הזרקור מאיר רק אותו בסולו הפותח. ואז עולה שי צברי לבמה הצבועה כחול, איש גדול, עם צעיף אייקוני וקולו, שביחס הפוך לחזותו, כל כך עדין ורגיש. צברי פותח עם שיר חדש "עד ש", שממשיך את הקו של האלבום הקודם קצת פייטנות, קצת סלסולים, קצת אלקטרוני והמון נשמה.
"זאת הדרך היחידה לאחד בין ימין ושמאל במדינה המשוגעת הזאת" פותח לפני השיר הבא, ושר, באירוניה או שלא, את "המלך" שבשיאו סולו קאנון. לפני "לווי אותי" צברי מקדים ומספר שזהו שיר פרדה מלווה בכאב של געגוע, עד הפגישה הבאה. והקהל ליווה אותו בשירה.
ועכשיו סיפור: לפני שנים רבות, התהדר צברי ברעמת תלתלים ואפילו שיער ארוך. אך הימים האלו חלפו, ולמרות שמבקר תדיר באיסטנבול, לא עשה שם ניתוח להשתלת שיער, אלא אוכל קבבים ואת הפיסטוקים הכי טעימים בעולם, הנקטפים בשדה פיסטוקים ענק. לפני זמן מה, התקשר לחברה טובה שתבוא להופיע איתו, אותה חברה דווקא בעלת רעמת תלתלים מפוארת בהווה ואז גילה, שהבמה מלאה בתלתלים "איגוד המתולתלים והמתוקים של ישראל" לדבריו, והזמין את קרולינה לבמה. תחילה בצעו יחדיו את "מעלי דממה" ובעצם, עשה צברי קול שני לקרולינה בביצוע מרהיב. אחריו הם שימחו את הקהל עם "מול הים" של קרולינה "זה שיר שהופיע ברחוב סומסום" צברי בקוריוז "הלוואי עלי שיר ברחוב סומסום" מוסיף. אחרי "צל עץ תמר" ו- אנא אנא" ברור שהחיבור בין השניים מאוד טבעי, ניתן למצוא המון מכנים משותפים בין שני הענקים האלה, שלאו דווקא קשורים למראם החיצוני.
קרולינה יורדת וצברי מבצע שיר חדש "אל תראוני". פיוט מתוך שיר השירים. מאוד מתחבר לזמר המזרחי של שנות השמונים בארץ, אבל עם הטוויסט האלקטרוני והגרובי של זמננו. השיר מתחבר ל"הניחי לי" ורבע לאפריקה מצטרפים ומרימים את המסיבה. ב"תהביל תרבח" לא נשארה רגל אחת העומדת במקומה.
בהדרן מצטרף אסף תלמודי והאקורדיון. אל תתנו לאקורדיון לבלבל אתכם, לא מדובר בערב זמר, סטייל "ים השיבולים" בחצי הגורן. אסף תלמודי, שאחראי על הרבה מהשירים שבוצעו אמש על הבמה, עושה מיתוג מחדש לאקורדיון ומדגים עיבודים מהודקים ל"שחרית" ו"עמק הפרחים" שסוגרים את המופע.
החידוש במופע, מלבד החומר החדש שנוסה על הקהל, הוא העיבודים החדשים לשירים הטובים של צברי. המון גרוב ושמחה. הוא עלה על הנוסחה שמשמחת את הקהל. אם בהופעות קודמות האווירה הייתה קודרת יותר, עכשיו הותאמו העיבודים לקהל הישראלי שבעצם אוהב שמח. כשבחוץ הבריקו הברקים, בפנים נפרש שטיח של נורות מעל הקהל וכשהרעימו הרעמים, רעם קולו הפיוטי של צברי.
מה שהיה בבארבי אמש, קטעי הוידאו
