כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

השלג השרבי של שירי מימון

מופע השקה לאלבומה של הזמרת שירי מימון "שלג בשרב", 13.11.2012. בית היוצר של אקו"ם, נמל ת"א, חברים, חוג מעריצים, אורח – שמעון בוסקילה. נכח, צילם, תיעד ומדווח – יובל אראל. מתפרסם במקביל גם ב"סלונה" – פורטל נשים ברשת.

שירי מימון, שלג בשרב, בית היוצר. צילום: יובל אראל
שירי מימון, שלג בשרב, בית היוצר. צילום: יובל אראל

שירי מימון לא זקוקה לחיזוקים, עם שני אלבומי זהב מתוך חמישה שהשיקה, עם תארי זמרת השנה, אשת השנה, השתתפות בתחרויות בינלאומיות וקטיפת פרסים אף בהן, עם רזומה מקצועי מצויין, ממוקמת שירי מימון במקום משובח במיינסטרים הישראלי כזמרת ווקלית רצופת להיטים.

כאשר הוזמנתי למופע ההשקה החצי אינטימי לכבוד אלבומה "שלג בשרב" נענתי, הזדמנות לטעום מסצנת המיינסטרים ומהלכיה. המיקום שנקבע – בית היוצר של אקו"ם בנמל תל אביב גרם לי להרים גבה, המקום מיועד בדרך כלל למוסיקאים ישראלים צעירים המבקשים לפרוץ לתודעה ויכולים להסתייע בנדיבות והאדיבות של אקו"ם, את שירי מימון ציפיתי לפגוש בהיכלים גדולים ומפוארים יותר, אולם מסתבר שמראש הייתה כוונה לערוך ארוע שונה מהמקובל, האלבום עצמו כבר יצא לחנויות בראש השנה, הפער בין הזמנים נבע כנראה מחופשה מתוכננת ותחילת עבודה לקראת הפסטיבלים של חנוכה, מכל מקום, נקבע – ההשקה תהיה כארוע אינטימי מה, משפחה, חברים וכמובן כמה עשרות מחוג האוהדים, לא היה זה ארוע מסחרי, דובר על זימון לארוע פרטי.

המעטפת שמסביבה של שירי מימון פעלתנית מאוד, הבית התומך בדמות אנשי הליקון המפיקים וצוות היח"צ עמל לאורך כל הערב על מנת שכל עניין יתוקתק…ראיונות לתקשורת בתפאורה הלקוחה מתוכנית טלויזיה, בופה ואלכוהול קל, פוסטרים ואפילו חוברת מילות השירים שבאלבום הונחה על כל שולחן, אווירה.

לאחר התמהמהות ארוכה, שכללה שלל תצלומים של המעריצות עם מיני ידוענים כאלו ואחרים שהגיעו, חלקם מבית הליקון, חברים לדרך, זמרים וזמרות בפני עצמם, וותיקים וצעירים, לצד שורת נציגי תוכניות הטלויזיה שראיינו את שירי בזה אחר זה, החל סוף סוף המופע.

על במת בית היוצר עלו חברי ההרכב המלווה את שירי מימון – יונתן פריג בגיטרה חשמלית ושירה (יונתן הוא מעבד, מפיק מוסיקלי של מוסיקאים רבים ונטל חלק בזמנו בהרכב סקוויד), תומר שטיין אף הוא בגיטרה חשמלית ואקוסטית ושירה, יוסי מור בקלידים, אמיתי פריינטה בגיטרת בס, ניר בכר על התופים ובשלב מסויים הצטרף אף תומר בירן האמון על הפקת האלבום בפסנתר הכנף.

שירי מימון, הריונית. צילום: יובל אראל
שירי מימון, הריונית. צילום: יובל אראל

שירי, בשמלת מקרמה אדמונית, בטנה ההריונית התופחת כבר מסתמנת בקימוריה, לראשה חתיכת תסרוקת שמזכירה לי קצת את ברברה סטרייסנד, תופסת את מרכז הבמה, הפעם ובניגוד לזמרים וזמרות אחרים, שירי התמקדה במקום אחד, כמעט ולא פיזזה על הבמה, אבל על התנועות המנייריות עם הראש והידיים תוך כדי השירה, לא וויתרה. סוג של גדולה מהחיים, מקרינה עוצמה שירתית, כך גם השירים, לפחות אלו מהאלבום החדש, עימם פתחה את המופע, ישר בשיר הנושא – שלג בשרב, התמלילן, יואב גינאי, ניצב סמוך אלי, לדעתי הוא קרן מאושר, אין ספק כי חלק ניכר מהשירים המצויים באלבום נכתבו ותומללו בידי מקצוענים, שירים העוסקים ברגשות, אהבות, תחושות, בינו לבינה, בינה לבין עצמה, רומנטיקה, קולה העוצמתי של שירי יודע לנסוק במקומות הנכונים וליצור את הריגוש למאזינות, אחרי מספר אלבומים מוצלחים אין ספק ששירי מימון ניצבת כמבצעת שירים שנועדו להצליח, במצעדי ההשמעה, בסלוני נשים ונערות, כמוסיקת מיינסטרים מתקתקה ורגשנית, היא יושבת בדיוק על המשבצת אותה ממלאות מירי מסיקה וריטה, נשים שמצטיירות כסוג של דיוות מוסיקליות.

אז מה היה לנו עד עתה? אחרי הפתיחה של שלג בשרב, מבצעת שירי את כמה פעמים, מתוך אלבום הבכורה, השיר אותו בצעה לאחר שזכתה בתואר אשת השנה 2005 במוזיקה, זה היה כדי להזכיר לקהל שיש לה ערימת תארים..כעת היא חוזרת לאלבום החדש, השיר השני מחכה שתשוב, אף הוא שוחרר כבר כסינגל שהצליח, היא ממשיכה לאישה שהייתה, עוד אחד מהאלבום החדש, וחוזרת אחורה לשיר הראשון מאלבומה הראשון אהבה קטנה, כך מדלגת לה שירי בין האלבומים וההצלחות, הולכת על בטוח, בחירה נבונה, בין לבין היא עוצרת כל כמה שירים, לוקחת אתנחתא, מדברת עם הקהל, הרי מדובר במופע פרטי, אישי, משפחתי, חברי, מיוחד למעריצות נבחרות, חברותא, קצת מספרת על החיים הנוצרים בבטנה, על התחושות, הקהל גם עונה לה, הערות בינייים, חברותא אמרתי?

שירי ממשיכה בסט ליסט שנקבע, כעת תורו של השיר הנועל את האלבום החדש, שירו של עידן רייכל – בסוף היום, שירי עוברת לסימן דרך נוסף בקריירה – חלק ממך, השיר שנוצר עבור ההתמודדות בתחרות של MTV בשנת 2008, הגרסה העברית, והיישר ממנו לסמן דרך נוסף – השקט שנשאר, עמו התמודדה שירי באירוויזיון בשנת 2005, עכשיו אחרי הנפת הדגלים הזו, עוצרת שירי שוב, עוד אתנחתא עמוקה ושיחה עם הקהל והמעריצות ומעריצים, האמת, לא כל מוסיקאי, ובמיוחד בסדר גדול ופופולריות כזה נותן הזדמנות שכזו לקהל האדוק, בדרך כלל זה מסתכם במפגש לאחר המופע לחיבוק ותמונה, כאן זה היה מתוכנן מראש לשיחה חופשית, הנה לפני יושב בחור ששואל במלא הרצינות למה היא בחרה לקרא לאלבום שלג בשרב, זה הרי אבסורד, אין דבר כזה, שירי משיבה – "אין דבר כזה שלג בשרב? אני מפרשת את שלג בשרב כפנטזיה גמורה, זה משהו שלא באמת יכול לקרות, אבל כשאני שרה את זה עם המשמעות של הגבר שאני אוהבת אותו והוא נושר עלי כמו שלג בשרב, וזה מכניס אותי לפנטזיה כזאת, זו הפרשנות שלי…"

שירי מימון משוחחת עם המעריצות. צילום: יובל אראל
שירי מימון משוחחת עם המעריצות. צילום: יובל אראל

וכעת היא מזמינה לבמה את מי שהלך עימה כברת דרך ארוכה בשנתיים האחרונות – שמעון בוסקילה. טוב, זהו מנהג קבוע וידוע, במופעי השקה תמיד, אבל תמיד יש אומן אורח, להעשיר, להעצים ולמלא, האמת ששירי איננה זקוקה להעצמה והעשרה, היא עושה זאת מצויין בעצמה, אבל כעת יש הזדמנות לצפות ולהאזין לדואט המרוקאי – יא מאמא (מינהר לי משיתי), יש כאן קצת צמרמורת, לראות את שמעון בוסקילה, שלאחרונה ראיתיו באחד ממועדוני הריקודים המזרחיים הכי הארד קור שישנם, בשולי אחת מערי החוף באיזור תעשייה, כשעלה לאחר חצות לסט של חצי שעה עם מיטב להיטיו, כן, לראות את שמעון כאן, חוזר לבצע עם שירי את השיר שהטריף עשרות אלפי מעריצים מבני העדה, האמת, מה יכול להיות יותר מלודרמטי משיר אהבה לאם שהלכה…

החיבור בין השניים היווה את הפיק של הערב, השקה או לא השקה, כולם זוכרים את הימים היפים, ליתר דיוק שנתיים ואף יותר של פריחה עם המופע המשותף, מופע שאכן קשר את שירי בעבותות אתניים.

שירי מימון ושמעון בוסקילה - יא מאמא. צילום: יובל אראל
שירי מימון ושמעון בוסקילה – יא מאמא. צילום: יובל אראל

שוב שירי ניצבת לבד, היא מספרת על השיר הבא שתבצע "אשאר אתך לספר", לדבריה היא לקחה לחן וחיברה לו מילים בעצמה, זהו השיר היחידי באלבום החדש שנכתב על ידה, זה קורה לה אחת לכמה זמן, היא מאוד אוהבת את הטקסט, היא מדברת על ביקורת שנשמעה, מדוע היא לא כותבת את כל האלבום, שירי אומרת – "עכשיו, מה זה ישראלים? נגיד הייתי כותבת את כל האלבום, אבל למה היא כותבת את כל האלבום? נגיד אני כותבת שיר אחד, למה היא לא כותבת הכל? אז אני מעדיפה לבחור בפינצטה כמו שאני עושה את הדברים שאני מאוד אוהבת ושלמה איתם וללכת איתם עם כל הלב, הלוואי ויצאו עוד כאלה בהמשך, אבל זה שיר שאני מאוד מתחברת אליו."

המופע ממש מגיע לקיצו, שירי מבצעת את "שיר תקווה" אותו בצעה בזמנו עם שמעון בוסקילה במסע המוסיקלי המשותף שלהם, עוד אתנחתא קצרה עם שלל תודות ואזכורים ל"כל העושים במלאכה" והמופע מגיע להדרן, שני שירים לסיום – אולי אני בכך ולאן שלא תלכי.

זהו, תם ונשלם, הקהל מתחיל להתפזר, חלק נכבד מאוד מתגודד ליד חדר ההלבשה הקטן של בית היוצר, רוצים עוד נגיעה, עוד מילה להחליף עם הזמרת הנערצת עליהם, בני המשפחה ממתינים בסבלנות, אני מתבונן מהצד, אוספים את התפאורה שהוצבה, מסגרות עם אלבומי הזהב, פוסטר ענק בקלוז אפ על פניה, פועל הנקיון אוסף פסולת מהרצפה, קונסולת הסאונד כבר מכוסה, עוד מופע השקה הסתיים, המעריצות חוזרות הביתה מלאות בנשמה, חלקן עם עותק מהאלבום החדש. מחר כבר יום חדש, זמר חדש.

סט ליסט:

שלג בשרב, כמה פעמים, מחכה שתשוב, לאישה שהיתה, אהבה קטנה, בסוף היום, חלק ממך, השקט שנשאר, יא מאמא (שירי מימון ושמעון בוסקילה), אשאר אותך לספר, שיר תקווה.

הדרן:

אולי אני בך, לאן שלא תלכי.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151229015774654.479018.721654653&type=1

וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא