אלאניס מוריסט בתל אביב

או קי, הזמרת הקנדית – אמריקאית אלאניס מוריסט הגיעה לישראל, הספיקה כבר לבקר בכותל המערבי בירושלים, לשוטט בחוף הים בהרצליה וכעת היא אמורה לעלות בשעה תשע בערב על הבמה בהיכל הספורט – נוקיה, ביד אליהו. הכתבה מתפרסמת גם ב"מגה-פון" עיתון עצמאי ברשת, גם ב"סלונה" פורטל העצמה נשית וגם בפורטל "בילויים".

הבלוג ישהה במופע ומתכוון להעביר דיווחים, צפו להם לאחר השעה 19:00.

כוכבה של אלאניס דרך כאשר השיקה בשנת 1995 את אלבומה הבינלאומי הראשון  Jagged Little Pil, שדרן רדיו בלוס אנג'לס שמע את השיר You Oughta Know והחל להשמיעו ללא הפסקה, הבוטות בשפה של אלאניס, שהיתה חריגה באותה עת לנשים שרות סימנה אותה כיוצאת דופן והיא החלה להיחשף, בעקבות הצלחת השיר שיחררה אלאניס שירים נוספים מהאלבום, "Hand In My Pocket", ו-"Ironic", שהפך לשיר המצליח ביותר באלבום. הלהיטים הרבים מהאלבום הציבוהו ברשימת 20 האלבומים המובילים במשך יותר משנה. האלבום מכר מעל 30 מיליון עותקים ברחבי העולם, מתוכם 16 מיליון בארצות הברית לבדה. בנוסף זיכה את אלאניס במספר מועמדויות לפרסי גראמי, בהם זכתה ב"אלבום השנה", "הופעת הרוק הנשית הטובה ביותר", "שיר הרוק הטוב ביותר" ו"אלבום הרוק הטוב ביותר".

מאז זרמו מים רבים ואלבום רדף אחר אלבום.

באוגוסט האחרון השיקה אלאניס את אלבומה Havoc and Bright Lights שעורר התרגשות גדולה בקרב מעריציה בעולם. בעקבותיו יצאה אלאניס למסע הופעות בינלאומי שהחל בארה"ב, נמשך באירופה והערב נחתם במופע המסכם בתל אביב, בהיכל נוקיה.

אז מה היה לנו? לקראת השעה שמונה כבר החלה כניסת קהל להיכל שמרכזו הותאם למופע – שורות שורות של כסאות מתקפלים ובמה גדולה שניצבה מתחת לשערים 5 ו-6 בהיכל.

אני התחלתי לדווח בלייב בלוגינג שנקטע עם תחילת המופע המרכזי בשל עומס על הרשת הסלולארית וסוללות הגאדג'אטים שנחלשו.

אשחזר בקצרה את הבלוגינג שבוצע –

 שעה 19:48 – אני בפנים אחרי חריקות לא משמעותיות בעניין היכן, איך, למה ומדוע…

רצפת הפרקט עטופה ועליה שורות כסאות מתקפלים, זה מתחם הגולדן רינג של נוקיה.

רוב המושבים עדיין ריקים, אפשר לנוח עד השעה 20:00 אז כנראה יתחיל לזוז כאן משהו….

שעה 20:20 – האורות בהיכל נוקיה כבים, נתן גושן ולהקתו עולים למופע חימום, הוא פותח בשיר "איפה את" (כשהמציאות חוזרת). סוחט מחיאות כפיים וממשיך עם השיר "גבולות הגיון", נתן עובר לשיר הבא "כל מה שיש לי", עכשיו יש כאן סוג של שירה בציבור בפזמון – כי את כל מה שיש לי, הקהל מעודד, אני אגע בקהל יותר מאוחר.

שעה 20:40 –  נתן מסיים עם השיר "עוד" זהו הסינגל החדש אותו השיק לאחר שאלבום הבכורה שלו הוגדר כאלבום זהב.

שעה 20:53  – ההרכב הבא עולה לבמה, בעלה של אלאניס, "סול אי" (מריו טרידווי), המוזיקה שלו לא קשורה, סוג של ראפ עם מתופף ודיג'י צמוד מאחוריו, אני לא מבין מה הקשר המוסיקלי, האמנותי, הסגנון להופעה הצפויה של אלאניס, כנראה שככה זה כשאתה הבעל של הכוכבת הראשית….

שעה 21:20 – הקהל מתחיל לצווח, אלאניס פורצת לבמה ומצטרפת לבעלה בקטעי הראפ, דקה שתיים והיא נעלמת בחזרה לבקסטייג'.

שעה 21:48 – הפסקה די ארוכה… הקהל מתחיל להשתעמם. גמרו את הבירות. הקולה והפופקורן. גם מתחיל לגלות בעיות קליטה בסמארטפונים. ככה זה כשעשרת אלפים איש מנסים להיכנס לפיייסבוק מאותו משדר אזורי.

קצת תובנות – כשאתה מפיק מופע גדול בפארק זה סביר ונסבל שיש השהייה  בין אומן לאומן אבל כאשר עשרת אלפים צופים, יותר נכון צופות, צמודות לכסאות מסומנים זה לא המצב למתוח את הזמן. בטח לא כשאתה אומן בינלאומי. ובטח כאשר מדונה אינו שמך האמצעי…אפשר להגדיר את הסיטואציה כעת כמעצבנת. הקהל מנסה מעת לעת להשפיע במחיאות כפיים ותשואות רמות אבל ברקע ממשיכה להתנגן מוסיקה שאינה קשורה.

שעה 22:15 – באיחור אלגנטי עולה הגברת לבמה. הקהל מגיב בצווחות והנפת סמארטפונים.  אלאניס בטוניקה מנומרת ומכנסיים דמויי עור (ברור, היא טבעונית, לא נגעו באף חיה כדי להלביש אותה…) היא מתחילה לסחוף את הקהל. זה השלב שאני נאלץ לקפל את הטאבלט והטלפון ולקום מהמושב עם כולן. המופע התחיל, הדיווחים יועברו בלילה…

למען האמת, המופע עצמו היה די צפוי, לאורכו של הטור הנוכחי התפרסמו כל שבוע רשימות הפליי ליסט של המופעים, כמעט כולם היו באותה מתכונת, ניתן היה ללמוד מה צפוי רק מעיון ברשימות הללו, הנגנים פותחים את המופע בקטע קטן מתוך I Remain , השיר אותו בצעה כחלק מפס קול הסרט הנסיך הפרסי – חולות הזמן בשנת 2010, הוא יחזור בהמשך, כעת היא עוברת לשירים מלאים, מתחילה עם Woman Down הוא השיר השני באלבומה האחרון Havoc and Bright Lights, שיר פמיניסטי הקורא תיגר על אלימות גברים, הקהל עוד לא קולט את המסר, כעת אלאניס ממשיכה לשיר הבא All I Really Want  הפותח את האלבום ההוא שפרץ את הדרך בשנת 1995, עם מפוחית פה והיא מספיקה להציג את המתופף, כעת הקהל ניצת, אלאניס פונה לקהל העצום ושואלת איך המרגש, צווחות המענה מסגירות את הקהל, 90 אחוז מהמין הנשי, כל השאר מלווים ונלווים.

אט אט המתח עולה ונוצר, שירים שנחרטו כלהיטים – You Learn אף הוא מהקלאסיקה של 1995, ואחריו Guardian הפותח את האלבום האחרון, לאלאניס יש קול שחודר את הקירות, לרגעים היא מתרחקת קמעה מהמיקרופון והקול נעלם וחוזר מיד, טעויות של טכנאי הסאונד? זה קצת מפריע, או זו האקוסטיקה של האולם, אינני יודע, הבנות ליד אומריות לי שככה היא, שרה בפה סגור.. מכל מקום כעת כבר  נוצר דו שיח צווחני עם הבנות שבקהל, הרוב השולט אמרתי כבר? Flinch ואחריו Receive ואחריהם Right Through You, כמה מתח ועוצמה ניתן להכיל במופע אחד? וקצת רגיעה עם So Pure, הבנות חזרות לשבת, אני גם מנצל את ההפוגה הזו לנוח על המושב, אך לא להרבה זמן, אחד מרגעי השיא במופע מתקרב, Ironic שוב מחזיר אותנו לשנת 1995 ולוקח את הבנות לעמידה, שירה, מחיאות כפיים, ריקודים, כאן ממש מצעד הפזמונים של אלאניס, כל שיר להיט, אמנם רובם מתרכזים בשני אלבומים, המוצלחים ביותר, ההוא משנת 1995 (שוב פעם) והשני מהקיץ האחרון. אלאניס הספיקה במהלך השנים החולפות להתחתן, ללדת בן ולהמשיך בעשייה המוסיקלית, יאמר לזכותה כי בניגוד לכמה מוזיקאים מהשורה הראשונה בעולם שאנחנו דווקא אוהבים, אוהדים ומחבבים אם לא מעריצים והם בתגובה החליטו לרדת כסח על ישראל (רוג'ר ווטרס רודף השלום וסטיבי וונדר הצדיק בסדום) אלאניס כאזרחית קנדית ואמריקאית מעניקה את מלא אהבתה לקהל הישראלי, היו רגעים שעלה חשש כי המופע לא יתקיים, באותם ימים לא רחוקים של טילים לכאן ומכאן, הכל התברר כחשש שווא עם נחיתתה בארץ לפני יומיים, בהם הספיקה לבקר בכותל וגם בחופה של הרצליה.

טוב, מספיק עם המחשבות, נחזור למופע, מה יש בה באלאניס שמושך את כל הקהל הזה? התמלילים, הצלילים, הקול? ואולי הכל ביחד, מעמידים אותה בליגה אחת עם שורת מוזיקאים בינלאומית שנחשבים בעולם, דבר אחד ברור, בישראל לא חסרות לאלאניס מעריצות, מימיני ומשמאלי, מלפני ומאחורי ביציע של נוקיה כל הקהל כולו יודע את המילים, השירים, המופע עצמו הופך למעין מרדף אחר שיאים, כל שיר מציב רף גבוהה יותר של איכות, קולה של אלאניס חודר עמוק עמוק, היא שולפתמפעם לפעם מפוחית פה, לעיתים היא מלווה עצמה בגיטרה, כאילו ואין הרכב שלם עומד לרשותה ומעטר וצובע את השירים בנגינה מקצועית.

שוב חוזרת המנגינה של הנסיך הפרסי, בקצרצר. שיאים נוספים בריגוש והצווחות הן של אלאניס והן של הקהל מגיעים עם השירים הבאים – 21 Things I Want in a Lover ו- Uninvited, עוד שני שירים והיא נעלמת מהבמה לקול התשואות הבלתי פוסקות, עכשיו זה הקטע של ההדרן, והוא ארך, היא חוזרת לבמה ומתיישבת על כסא בר מוגבה ופותחת מיד בסט נוסף הכולל את empathy מהאלבום האחרון, עוברת לשיר Hand In My Pocket, עוברת ל- Your House וממש בשיא היא פורשת שוב מהבמה רק כדי לחזור רגעים ארוכים מאוד לאחר מכן כדי לתת את הפינאלה של הערב עם השיר Thank U.

הקהל לא מקבל את הסיום כמובן מאליו, נשאר עוד דקות ארוכות ומוחא כפיים, אלאניס חוזרת שוב רק כדי לבצע שתחוות תודה עם כל הנגנים, עד כאן, המסע הארוך מאמריקה, אירופה וישראל הסתיים.

בחוץ מתחיל טפטוף קליל.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע – צילום גיא פריבס – יח"צ

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10152340187175301.937946.626020300&type=1

פליי ליסט וידיאו גולשים