כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

מילים בודדות ועולם מורבידי עם סמי בירנבך

סמי בירנבך השיק את התקליט "מילים בודדות" במועדון האזור בתאריך 20 ביוני, כפיר ריפשטוס, כתבנו לענייני פסיכדליה ומוזיקת אלטרנטיב שורטת הגיע כדי לבחון את העולם המורבידי והשחור של סמי בירנבך.

סמי בירנבך. צילום כפיר ריפשטוס
סמי בירנבך. צילום כפיר ריפשטוס

את סמי בירנבך יצא לי לראות בעבר בסיבוב הקודם ש"מינימל קומפקט" עשו כאן ב-2016 וגם כאורח באחת ההופעות של רונן בן טל במועדון בארבי לפני כמה שנים, שם הוא הצטרף לביצוע מדהים של "Special Guest.." אין ספק שהוא חלק חשוב מתופעת הגל החדש שהייתה פה במועדונים בתחילת שנות השמונים (שאותה לצערי פיספסתי), אבל כששמעתי שהוא הולך לתת הופעת סולו, לא היה לי כ"כ ברור מה בדיוק החומר שהוא הולך לבצע ומי יהיה ההרכב שילווה אותו כאן. מגיע מוקדם מאוד למועדון "האזור", אומר שלום להרכב "הצרפתי" שבירנבך הקליט איתם את האלבום בפריז. הופה, גם ברי סחרוף והדר גולדמן הגיעו לפה היום לחלוק כבוד לחבר הותיק !

אחרי איחור לא קל, ההופעה מתחיל. בירנבך עולה לבמה ומברך את הקהל שמצידו מברך אותו בחזרה, התאורה של "האזור" יוצרת רקע כחול עמוק יפה על רקע קרן זרקור לבנה וההרכב פותח עם "משטרת השקט". אלקטרוניקה עדינה ומלנכולית שמולבשת על מילים שמדברות על "משטרת השקט שנועלת עוד יום עצוב" אבל בעצם השיר "משחק" גם על מערכת היחסים שבינו לבינה, שכנראה כבר לא הייתה כמו פעם עם יותר מדי שתיקות. כמובן שהשיר הזה, כמו גם "שמור על עצמך" והקליפ שנעשה לו שמראה שוטרים שמסתערים על קהל של צעירים חוגגים תוך הפעלת אלימות קשה, רלוונטיים היום יותר מתמיד בתקופה שהמשטרה "נופלת" על כל מיני מארגני פסטיבלים ומציבה להם דרישות אבטחה לא הגיוניות שגורמות לכך שלא מעט אירועי תרבות והופעות פשוט לא מתקיימים, למשל פסטיבל "שושן אינדינגב" שאותו המארגנים נאלצו לבטל בדקה התשעים, ועדיין לא ברור לגמריי אם פסטיבל אינדינגב השנתי יתקיים, אני מקווה שכן. ובחזרה להופעה: בירנבך מספר לקהל על מילים בודדות ועל הרקע שבמסגרתו נוצר האלבום "סיפור שהתחיל עם ביצוע לסרט שעשיתי ל-אדבר איתך…זה לקח תקופה והוקלט בפריז….". ב"מילים בודדות" ההרכב מגביר קצב, התאורה הופכת אדומה ואני שם לב לשני הגיטריסטים שליידי שמפציצים בגיטרות. השיר עוסק בניכור בין אנשים שמפחדים לדבר אחד עם השני. אין ספק שהשיר מדבר על תקופה לא טובה שהמדינה הזאת עוברת, צנזורה וכאלה. בירנבך מזמין את הדר גולדמן, עוד גיבור אייטיס שעדיין פעיל מוזיקלית ואני רואה אותו מופיע כאורח בכל מיני הופעות, שמתמקם לצידו של בירנבך עם הויולה החשמלית שלו. מכונת התופים אלקטרונית כמו התאורה שמבדילה את בירנבך באור בהיר לעומת כחול כהה על שאר הלהקה, כל זה יחד עם הויולה של גולדמן יוצרים דווקא אפקט יפה כזה חלומי שלוקח אותנו למקום אחר. ביצוע מדהים, אין ספק, אולי קצר מדי. "כל החברה אלה היו שותפים, זה עזר הרבה מאוד…" אומר לנו בירנבך בין השירים. "לא תסטרו לי על הלחי השלישית" זה משפט מפתח בשיר הבא, "הלחי השלישית". לא מתעסקים פה במדינה הזאת בדברים החשובים, ככה נראים הדברים לבירנבך לפי השיר, להלן: "העם עם הגולן ועם אייל גולן, העם דורש שלא יהיו לו כאבי נדל"ן". צודק מאה אחוז הבחור, אני חושב לעצמי. ברי סחרוף עולה לבמה לביצוע כוחני של "בדרכי לאן" וכשסחרוף עולה לבמה אז זה מתחיל להישמע כמו מיני איחוד של מינימל קומפקט. "ואורחת יקרה זו קרן מלכה" מציג בירנבך את הזמרת שלצידו. הבאסיסט שלצידי עובר לצד השני של הבמה ותופס את המקלדת והלהקה ממשיכה ב-"בא עם לילה" שהוא מה-EP הקודם שבירנבך הוציא לאור ב-2017, בלדת רוק שמעבירה תחושה של דרמטיות כזו ומילים מוזרות "כלום לא דומה לסיוט של מתקפת טרור….איך נמשיך מכאן הלאה".

מצגת זאת דורשת JavaScript.

אני מתחיל לקלוט שהעולם הלירי שירי הזה שבירנבך מזדהה איתו בשירים שלו (אפילו שרוב השירים באלבום נכתבו ע"י מאיר גולדברג) זה עולם עם הרבה סיוטים, הרבה אכזבות ודברים לא פשוטים. השיר נגמר והקהל מריע. בירנבך מנצל הפסקה בין השירים להציג את הנגנים. "לסימן אהבה" זה השיר היחיד שכתבתי לו את המילים, ב-68…." מעיר בירנבך לפני שההרכב מתחיל לנגן. הוא מקדיש את השיר ל"איזבל" , "חברה שנפרדת מהעולם בימים אלה". את השיר הבא, "אדבר איתך" מקדיש בירנבך למוזיקאית אלונה טוראל שנפטרה לא מזמן שגם הלחינה אותו. שיר שממשיך את הקו של הרעיונות של הקושי שבהיזדקנות, התעייפות וכו'…נו, מלנכוניה. "שמור על עצמך" ממשיך במוטיבים המורבידיים האלה שנוכחים בשירים של בירנבך: "צרות של פנסיונרים, מנהיגים מחורבנים". חוץ מזה שבירנבך אומר שמותר ורצוי שהאינדיבידואל לבטא את דעתו ("זאת לא חנות חרסינה, אל תלך על בהונות") אין הרבה נחמה בשירים האלה, אבל לפחות הרמה המוזיקלית מעולה, הנגנים מצויינים אחד אחד. צפצופים אלקטרוניים, החבר'ה על הבמה נותנים בראש ועוברים ל-"בטח לא ידעת". תאורה אדומה, בירנבך הוא הכהן שעומד במרכז הבמה כשהוא אומר כל הזמן: "כבר אמרתי לך שאת יפה"….זה הגל החדש הנוכחי נוסח בירנבך, אבל שוב אני חושב לעצמי שהשיר הוא קצת קצר מדי, בירנבך עושה יצירות יפות, הוא צריך קצת להאריך אותן יותר, לתת להן קצת יותר אוויר חבל לקטוע שיר טוב אחרי 3 דקות אבל כנראה שככה הוא מעדיף לעבוד – לתת מנה מרוכזת וקצרה של להיט שמפיל. המפיק של האלבום מוזמן ועולה לבמה. גולדמן מוזמן שוב לבמה לביצוע סוחף (בלשון המעטה) של "קרב יום", שיר שמורכב מ4-5 שורות של טקסט היסטורי בלבד, אבל עוצמת ורמת הנגינה של הטקסט הזה היו הכי יפה שיכול להיות. סחרוף מוזמן שוב לבמה לביצוע של "שיר עממי שמינימל הקליטו אבל אף פעם לא ביצעו בהופעה חיה" לדברי בירנבך. זה מענין, הביצוע של שיר עממי שכזה בהופעה כזו אבל החבר'ה על הבמה לא פרייארים, סחרוף מנסה לעזור לבירנבך בשירה אבל מחליט בסוף בחצי חיוך להשאיר לבירנבך את תפקיד השירה. בירנבך סוגר את ההופעה בביצוע חוזר של "מילים בודדות", לדעתי אם כבר לתת הדרן אז לתת משהו שלא היה קודם אבל זה בקטנה…סה"כ למרות שבירנבך מביע בשירים שלו הרבה יאוש, פחד מהזיקנה, ניכור צריך להגיד שת'כלס יש המון חיונית ויופי ביצירה שלו. אני לא בטוח שיהיו עוד הופעות לאלבום הזה, כנראה שזו הייתה הופעה חד פעמית של ביצוע מלא של האלבום הזה כי הבנתי שהנגנים אוטוטו חוזרים לצרפת, אבל מה שבטוח זה שמי שהיה ב"אזור" בהופעה הזו הרוויח בענק.

כפיר ריפשטוס

משפטן, עורך דין, מתמחה במוסיקה פסיכדלית ומחתרתית

לקריאה נוספת

תגובה אחת

  1. אכן כפי שאמרת הייתי והרווחתי בענק הופעה נדירה וחד פעמית
    בקהל היה גם שלומי ברכה ממשינה

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא