כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

הזכרונות של דורית ראובני

מופע השקת אלבום אוסף משולש לדורית ראובני "אדם צובר זכרונות" וחגיגת יום הולדת 60, צוותא תל אביב, 29.01.2013, 20:45. אורחים – דודו זכאי, אורי הרפז, מור מנדל, אירית דקל, ורד פיקר, להקת קוזמו. נכח, האזין, תיעד, צילם ומדווח – יובל אראל.

דורית ראובני, צוברת זכרונות. צילום: יובל אראל
דורית ראובני, צוברת זכרונות. צילום: יובל אראל

אפתח בתשובה לשאלות שבוודאי מתעוררות אצל רבים מהמבקרים בבלוג, מה פתאום דורית ראובני, מה פתאום צוותא, מה לך ולמיינסטרים? אז אכן יש בכך משהו, ואכן בשבוע האחרון ישנה בבלוג התמקדות ב"אמהות השבט" שחלק לא מבוטל מהן יותר מבוגרות ממני..ואכן יש כאן קריצה למיינסטרים, אבל למה לא?! כי כפי שכבר נאמר -"באומנות כמו באומנות, אין דבר כזה שאין דבר כזה".

כן, דורית ראובני היא חלק מפס קול ילדותינו ונעורינו, דורית ראובני היא "היום היום", "יש פרחים", "האיש מן הבקעה", מסביב למדורה", אדם צובר זכרונות", "הייתי בגן עדן", "נשבע" ועוד עשרות שירים ופזמונים שהוטמעו בגנטיקה של השירה בארץ ישראל, כל כך עמוק עד שחלק לא מבוטל מהם מוכר לדורות הצעירים בביצועים של זמרים אחרים, תזכורות – שרית חדד, חיים משה, אברהם טל, עופר לוי ועוד.

יענקלה מנדל, בעלה, החליט להכין לדורית מתנת יום הולדת שלא תשכח, בכל זאת גיל 60 זה מכובד, אלבום האוסף אכן מהווה סיפור חיים, לצד 67 שירים ביניהם שניים חדשים שזורים סיפורים ואנקדוטות מעניינות על איך ומה ומי סביב ליצירה ומאחורי הקלעים, אך האלבום עצמו היווה חלק מהמתנה, חלקה השני היה מופע חגיגי שהתקיים אמש באולם ע"ש חזן בצוותא, מופע בו נטלו חלק חברים לדרך, עמיתים, ודור ההמשך.

דורית ראובני, צוותא. צילום: יובל אראל
דורית ראובני, צוותא. צילום: יובל אראל

מאות הצופים שהגיעו אמש לצוותא, היו מעין שדרת מעריצים שרובם גדלו על ולצד השירים, התכונה החגיגית הורגשה על פניהם, חלקם הגיע מרחוק  וכפי שאמר לי אחד מהם "כל המשפחה אוהבת את דורית ראובני", המופע נפתח בהנחייה, ממש כמו טקס ממלכתי, של מנחם פרי מקול ישראל, שדרך אגב שידר בלייב את המופע ברשת ג'. דורית מוקפת בהרכב מוסיקלי מגוון פתחה בשירה וכאילו לא עברו השנים, צלילות קולה, זה שהציבה כבר בימים ההם בצמרת הזמרות הישראליות, נישא מעל ראשי הקהל כמו מבהיר למאזינים "כן, אני דורית, מהשירים הכל כך מוכרים לכם, הביצועים המקוריים, שנצרבו בימי העם".

כמקובל במופע השקה, ובמיוחד כזה המהווה מעין מסיבת יום הולדת חגיגית, רשימת האורחים שהצטרפו לדורית על הבמה הייתה ממש לא קצרה, זה החל עם דודו זכאי, עמית של דורית בלהקת פיקוד מרכז של שנות השבעים, שבעצמו מהווה חלק מכובד מפס הקול הפזמונאי של ישראל, אשר ביצע יחד עימה מחרוזת שירים ואף הקדיש לה שיר "שירים", האורח הבא של דורית היה אורי הרפז מ"צמד המפרברים", אף הוא חבר בלהקת פיקוד מרכז של אותם ימים, הרפז מתחבר לדורית בגוון הדרום אמריקאי, שם בילתה את ילדותה עם הורי במסגרת שליחות, וכך בצעו השניים את השירים "לדרום אמריקה" ו"אני אשתגע".

דורית ומור, אם ובתה. צילום: יובל אראל
דורית ומור, אם ובתה. צילום: יובל אראל

האורחת הבאה של ראובני הייתה לא פחות מאשר בתה, זמרת בזכות עצמה, מאחוריה כבר אלבום בכורה (אי.פי, אי.פי..), ילדה שובבה שכבר הספיקה להתחכח בריאליטי במסגרת תוכנית The Voice.

מור, סוג של פצצת אנרגיה בלתי מתפשרת, פותחת  בשיר שלה "הכל בסדר", דורית מצטרפת, אם ובת.

כעת דורית עוברת לביצוע של שירה החדש, "איך לעבור את החיים", שיר שנכתב במיוחד לכבוד האלבום על ידי מאיר גולדברג והולחן בידי חוה אלברשטיין, בחוברת האלבום מספרת דורית כי היא חברה טובה של חוה, מתיעצת איתה רבות, אז גם לחן היא ביקשה…

היום, היום, במקצב רגאי. צילום: יובל אראל
היום, היום, במקצב רגאי. צילום: יובל אראל

כעת דורית מזמינה שתי אורחות לבמה, אירית דקל וורד פיקר, באופן טבעי הן מבצעות שיר של חוה, שנכתב בידי רימונה דינור והולחן בידי משה וילנסקי "כל יום אני מאבדת (בחור יפה ברחוב)" אך בניגוד לביצוע הבוסה נובה של חווה, לוקחות השתיים את השיר לתחום הג'אז…

וכעת מגיעה זמנה של "רכבת העמק" עוד אחת מהפנינים בשרשת השירים של דורית, שיר הלוקח את המאזין לארץ ישראל של פעם… אחזור קצת אחרה ואציין כי פנינה נוספת מהשרשרת השחילה דורית ממש בפתיחת המופע, בשיר השני "האיש מהבקעה".

לדורית יש גם בן, אסי, ואסי חבר בלהקה, קוזמו שמה, הם עשרה נגנים המגיעים מרקעים מוסיקליים שונים, יוצרים שילוב ייחודי בין רגאיי לסגנונות המוסיקה הקלה, וכך הם עשו לשיר של דורית, "היום היום", עוד פנינה בשרשרת, הקופצני האלו מקנחים בשיר שלהם "אמסטרדם" ודורית קופצת עימם ללא הרף כאילו והיתה בת שש עשרה…

המופע מתקרב לסיומו, כפי שמנחם פרי מציין בקולו הרדיופוני, נכסי צאן ברזל – שיר הנושא של האלבום "אדם צובר זכרונות" ביצוע נטו של דורית, לא לפני שיענקלה מנדל מנצל את ההזדמנות לאמר לאשתו עד כמה הוא אוהב אותה ולהשחיל גם בדיחה על גיל ובכלל…

דורית מסיימת את החלק הזה של המופע בפניה נוספת משרשרת להיטיה "יש לי חלום" שכתב יחיאל מוהר והלחין משה וילנסקי.

ללא הרבה גינוני טקס המופע עובר להדרן, שני שירים נוספים – "אחרי שכולם הולכים" שכתבה דליה רביקוביץ והלחין בנה של דורית, אסי,  את המופע מסיימת דורית בביצוע לשיר "קח כל מה שאלוהים נותן" אף הוא אחד מלהיטיה משנות השמונים.

ולסיום שתי הערות המחזירות להתחלה, האחת, כן, ישנם דברים שעומדים מעל אופנות, סגנונות, ז'אנרים וסצנות, דברים שמוטמעים עמוק עמוק בקוד הגנטי של זכרון האפרכסת, צלילים, מנגינות ומילים שתמיד יהדהדו, אם בביצוע המקורי או לחילופין בביצוע מחודש של מבצעים אחרים, אהבתי להיות חלק מהקהל שחווה אמש את החגיגה של דורית ראובני.

והשניה – ככה במהלך המופע הספקתי ללחוש ליענקלה מנדל כי היו חסרים לי במופע שני שירים שזכו לביצועים חדשים בידי כוכבי הזמר הים תיכוני – "הייתי בגן עדן" ו"נשבע" שירים שביצועיהם המחודשים בידי שרית חדד וחיים משה לוקחים אותם הרחק הרחק מההוויה של דורית ראובני, הם אמנם מצאו את מקומם באלבום האוסף אך היו גם ראויים לביצוע חי מפיה של דורית.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151358105559654.495973.721654653&type=1

וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא