כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

הדרך של אביהו שבת

מופע השקת אלבום אי.פי – דרך לאביהו שבת, הבן של המנטור שלומי, האח של הזמרת מנור, אורח – סער בדישי. בית היוצר, נמל ת"א, 18.12.2012 , נכח,שמע, צילם ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"מגה-פון" עיתון ישראלי עצמאי.

אביהו שבת, בית היוצר. צילום: יובל אראל
אביהו שבת, בית היוצר. צילום: יובל אראל

הפוסט הזה עומד להתמקד בזמר שבאמתחתו אלבום פלטינה "סלולרי" עם למעלה ממאה אלף הורדות חוקיות ועשרות אלפי צפיות בכל אחד משיריו בערוץ היוטיוב

אביהו שבת, בן 26, יליד ניו יורק, שירת בלהקת "החימושיות" בצה"ל ומאחוריו כבר מצוי אלבום בכורה "אביהו" שכלל להיטים ואף זכה לתואר "תגלית השנה" במצעד הפזמונים השנתי של גלגלצ. הספיק להתארח בטראש ריאליטי בטלויזיה "לה לה לנד" וליצור ולצבור לעצמו קהל מעריצות לא מבוטל.

מה שנקרא מיינסטרים במיטבו, עם קריצה קלילה לכיוון המוזיקה הים תיכונית.

כעת אביהו משיק אלבום אי.פי. לא דבר ממש מקובל בסצנה בה הוא נמצא, המיינסטרים הזה, המורגל בהפקת אלבומים פעמיים בשנה, ראש השנה ופסח, מודל הפופולארי יותר אצל אמני האינדי השונים שלא תמיד מספיקים ומצליחים להשקיע ממון וזמן בהפקת אלבום.

אביהו, דרך, בית היוצר. צילום: יובל אראל
אביהו, דרך, בית היוצר. צילום: יובל אראל

אמצע השבוע, יום שלישי, נמל תל אביב מתעורר לחיי הלילה, כמה רוכבי אופניים ורצי לילה עוד חולפים על המזח מול המסעדות, אני עושה פעמי אל בית היוצר של אקו"ם, הערב אביהו יחגוג כאן את השקת אלבומו החדש, בכניסה כבר ממתינה פלוגת צלמי הפאפרצי להבזיק בעיני המפורסתמים השונים שאמורים להגיע, בדרך כלל אני לא מתמקד בכך, הפעם החלטתי להצטרף, אמרו לי שכנראה גם מרגול תגיע, האמת שהיא לא, אבל הרבה מוסיקאים ואנשי לילה או מפורסמים כאלו ואחרים הגיעו לחגוג עם אביהו ואביו שלומי את השקת האלבום, לא את כולם אני מכיר, אבל המצלמה כבר מתקתקת והמבזק מאיר את הלילה.

הדרך של אביהו שבת מובילה לרוק. צילום: יובל אראל
הדרך של אביהו שבת מובילה לרוק. צילום: יובל אראל

כשעה וחצי לאחר הבזקות, יין וכריכונים מיניאטורים, כשהפלוגה לידי עסוקה בראיונות של כל מי שזז בשטח הגיעה זמנה של ההופעה, היא לא התארכה, בסך הכל שישה שירים, אלו המצויים באלבום החדש, אי.פי אמרתי? אני כבר הספקתי להאזין ולבחון אותו קודם לכן, למעט שני שירים – שיר הנושא – "דרך" שצבר מעל 170 אלף צפיות ביוטיוב ו"מבין אחרות" – לזכותו נזקפו רק 42 אלף צפיות ביוטיוב, שאת מילותיהם כתב אביהו, שאר השירים נכתבו והולחנו בידי אחרים, אביהו פותח עם השיר "כל שנייה" שנכתב בידי אבי אוחיון ואסף צוריה, יש לו קול נעים וטוב, משרה תחושה חיובית בהאזנה, אתנחתא קצרצרה, אביהו מברך את הקהל שהגיע, הוא מספר שהחליט לחבר את המוסיקה שעשה עד עתה עם הרוק, לדבריו הוא אוהב לעשות רוק, ואכן, שירי האלבום הולכים ומנסים להתרחק אם כי לא לחלוטין מהגוון המזרחי שניכר בשיריו הקודמים.

כעת ממשיך אביהו בשיר "עכשיו את יודעת" שכתבה והלחינה יפתי, אביהו מנצל הזדמנות נוספת ומצהיר על אהבתו לחברה, מקדיש לה את השיר שלו – "מבין אחרות", הוא ממשיך, בסך הכל שישה שירים, אחד מהם הוא שיר שכבר בוצע בעבר – "אף אחד לא רואה" שנכתב, הולחן ובוצע בידי סער בדישי בשנת 2004 והפך ללהיט, כן, אביהו ממש לקראת סוף המופע, מזמין את סער לבמה, הם מבצעים דואט, הקהל מתרגש, המעריצות הממלאות את הפינה באולם שרות יחד עימם, אביהו הוא סוג של זמר למעריצות, מזכיר לי קצת את נתן גושן שמנסה להתנסח ברומנטיקה, או מעבר לים אנריקו איגלסיאס, זמר של שירי אהבה, קצת שמאלץ, דברים שהקהל הרחב אוהב.

אביהו שבת וסער בדישי. צילום: יובל אראל
אביהו שבת וסער בדישי. צילום: יובל אראל

המעטפת מוצלחת, באלבום מגוייסים הלוחמים המובחרים בתחום המוסיקה הקלילה המקומית, שמות כסינגולדה בגיטרות וניצן קייקוב המפיק, מעבד ולעת צורך קלידן מהווים חותמת של איכות ומקצועיות מלוטשת ומהודרת, אני בטוח שהאלבום, במיוחד בשל מתכונותו הזעירה, אי.פי כבר אמרתי כמה פעמים, ימצא את מקומו באוספי הדיסקים של אותן נערות ואלפי חברותיהן שלא הגיעו, אביהו מתנהל נכון, הוא עוד יחזור שוב, לבטח עם אלבום שלם בעוד מספר חודשים.

בשעה מוקדמת יחסית, השעה שבדרך כלל יוצאים למופעים, כל החגיגה מסתיימת, אני יוצא בחזרה למזח, נזכר בכמה מופעי מיינסטרים שהתארחתי בהם כאן באולמות הרבים שיש בנמל ותוהה ביני לבין עצמי, למה בנקודה זו הכל רץ ודופק כמו שצריך, איך התעשייה הזו משומנת כל כך טוב בעוד שבשוליים המוסיקאים נאבקים בשאלות סביב מי יעזור לי להפיק אלבום, מי יתמוך ומי ינהל דיון מעמיק סביב כך…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151280834939654.486542.721654653&type=1

וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא