כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

פס קול שבועי
כולל וידאו

שירן – Glash Sanaanea with Shiran

האלבום התימני השני של שירן אברהם יצא דווקא בלייבל לונדוני, האזינו

מידי שנה בחג סוכות מתקיים פסטיבל תימנה בראש העין, הפסטיבל השנתי של "אחי בני תימן" המכנס את תרבות בני העדה במוזיקה, יצירת אמנות ומאכלים, חגיגה לעיניים, לפה ולאוזניים. השנה בשל מגיפת הקורונה והסגר שנכפה על עמישראל הפסטיבל לא מתקיים, אז חיפשנו מה חדש בתחום התימני ומצאנו אלבום חדש של הזמרת שירן אברהם שיצא בלונדון וכוון לעולם הרחב הרחק מישראל, במקרה או שלא, מדובר באלבום שלוקח את השירה התימנית למחוזות שונים מהמוכר כאן.

אחרי שבאלבום הבכורה הנושא את שמה לקחה שירן אברהם את המוזיקה התימנית המסורתית אל הכאן ועכשיו באמצעות עיבודים וביטים בני זמננו, באלבומה השני, הנושא את השם, בפירושו בשפה העברית – "ישיבה צנענית עם שירן" היא לוקחת את השירים העתיקים ונוטעת בהם שורשים אתניים ומחזירה אותם למקום המכובד בו נולדו.

את שירן פגשתי לראשונה לפני כעשור באחת החפלות הראשונות של התדר במקום מושבו הראשון מול בית הכנסת הגדול באלנבי, כאשר הייתה הקול של אהובה עוזרי, היא בצעה את שיריה של אהובה המנוחה שקולה נעלם ונאלם בעקבות ניתוח להסרת גידול סרטני מגרונה, ואכן שירן הפכה לקול שהמשיך לסחוף את שיריה של אהובה.

לפני כשלוש שנים עת החלה שירן לחזור אל הצליל התימני למאה העשרים ואחת. פגשתי בה בהופעות שהפכו די מהר לחפלות ריקודים באווירה אוריינטלית מלהיבה. שירן ידעה הן בנוכחותה הבימתית והן בחומרים שבצעה להביא לקדמת הבמה את הצעד התימני העכשווי שהחל לסחוף בארץ ובעולם לצד יוצרים ומבצעים רבים אחרים שפועלים בתחום, במיוחד בנות להקת Aiwa שההשוואה היא בלתי נמנעת…

שירן הוציאה בשנת 2018 את אלבום הבכורה שלה שנקרא על שמה ובו היא הגישה למאזינים 6 שירים ועוד שתי גרסאות רה מיקס רקידות.

בקיץ האחרון השיקה שירן אברהם אלבום שני, הפעם תחת המעטפת של הלייבל הבינלאומי Batov היושב בלונדון, האלבום שזכה להפצה בינלאומית בשלל הרשתות מביא באמצעות ההפקה והניהול המוזיקלי של רון בקל שיתופי פעולה עם מוזיקאים מקומיים העובדים על התחום האתני בין הררי תימן ועד הסהרה שנטלו חלק בהקלטת האלבום – אמיר אלייב בקנון, שאולי יצחק בעוד, אמיר שהראסר בקוולה, בין איילון ורועי פרידמן בכלי הקשה, אלעד לוי בויולה ואייל אל ווהב בצ'לו ושירות.

את ההבדל המהותי בגישה ובתפיסה בין אלבומה הראשון לאלבום הנוכחי ניתן למצוא בשיר המוביל באלבום – "יא בנאת אל תימן", זהו שיר עממי פופולארי בהוויה התימנית המוכר בביצועו של הזמר התימני חאלד אל דורבי ובדרך כלל הוא מנוגן בחתונות בתימן. בגרסתו באלבום הראשון הוא מקבל מעטפת ביט וצליל עכשווי לעומת הביצוע הנוכחי המשלב בניגוד למסורת היהודית של יהדות תימן המפרידה בין שירת נשים לשירת גברים, שירות מקהלת גברים לצד קולה של שירן יחד עם סאונד כלי הקשה אקוסטי.

בין השירים המצויים באלבום החדש ישנן שלל קלאסיקות עממיות של "אחי בני תימן" לצד שירים שמבוצעים בתימן עצמה עד היום, בהשוואה בין הגרסאות ניתן לראות את עומק העבודה המוזיקלית שהושקעה באלבום החדש. לדוגמא, אחד הטובים הוא השיר הפותח את האלבום – "מעאה סאבב" או בעברית "מה הסיבה?", מוכר בארץ בביצועה של הזמרת ברכה כהן, שיר הנפתח בנגינת קלידים חשמליים די אולד סקול מזרחי ומקצב דעסה לריקוד, בגרסה החדשה של שירן השיר נפתח בנגינת כלי מיתר, קנון, ולאחריו הנעימה מושמעת באמצעות כלי מיתר על מקצב מופחת במהירותו במעטפת לשירה. המפיק המוזיקלי של האלבום, בן זוגה של שירן, רון בקל, עשה כאן עבודה אותה ניתן להגדיר כגלובליזציה אתנית – השירה התימנית שבמקור ניזונה על גבי הלמות תוף, מחיאות כפיים בלבד , ובארץ עטרו אותה בשטיחי קלידים וסלסולי גיטרה (ראו ערך יהודה קיסר…) מקבלת כעת עושר אתנו-ערבי בפתיחות ובמעטפת

ואתם, מוזמנים לישיבה צנענית לצלילי השירים ששירן מבצעת.

 

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא