כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות
כולל וידאו

המופע האקוסטי של ליר

המוזיקאית היוצרת ליר מבצעת את שירי אלבום הבכורה שבדרך במסגרת ליין "ערב עוטף" בסטודיו סומה, היינו שם

בעת האחרונה מהווה סטודיו סומה המצוי באחת הסמטאות הצמודות לאצטדיון בלומפילד ביפו כבית מארח לאמנים יוצרים מיישובי העוטף המצויים מזה שלושה חודשים בגלות מאונס בשל המערכה הצבאית.

מזה מספר שבועות שכמעט מידי שבוע מתקיים במקום ערב של ליין מוזיקלי בטייטל "ערב עוטף" בהפקתה של שדרנית רדיו רמת השרון פאני עיני ובשיתוף "שופוני – הבמה הפתוחה שדרות" במסגרתו מתארחים אמנים יוצרים מיישובי העוטף בסטודיו ומבצעים משיריהם ויצירותיהם המוזיקליות.

אמש הוקדש הערב למוזיקה שכתבה, הלחינה ומבצעת הזמרת היוצרת ליר חוטובלי או בטייטל הבימתי שלה – Lir. אל יצירתה של ליר נחשפתי לפני כשנתיים כאשר השיקה את השיר "רציתי לאהוב", חזרתי ופגשתי את יצירתה עם שיר נוסף "לא לבד" שיצא לפני שנה. המפגש הראשון עם ליר בלייב היה ממש במסגרת הליין "ערב עוטף" בתחילת דצמבר כאשר נבחרה יחד עם מספר אמנים מיישובי העוטף ליטול חלק בערב, על הופעתה דאז כתבתי את השורה הבאה – "שירתה של ליר מאופיינת בצבע אוריינטלי, מעין סלסול קליל על גבי מצע של מוזיקת פולק ארצישראלית."

ליר חוטובלי בסטודיו סומה. צילום יובל אראל
ליר חוטובלי בסטודיו סומה. צילום יובל אראל
ליר ורן כפיר. צילום יובל אראל
ליר ודן . צילום יובל אראל
ליר, רן והדר צילום יובל אראל
ליר, דן והדר צילום יובל אראל

כשהיא מלווה את עצמה בגיטרה אקוסטית ומעת לעת בחיזוק מוזיקלי בדמותו של המוזיקאי דן יפת המנגן על גבי מיני אורגן ולחילופין בפריטה על עוד מחד ובליוויה של נגנית הגיטרה הדר ענבר בהמשך, הגישה ליר לקהל שהתאסף בסטודיו את שיריה לצד מספר ביצועי מחווה או בהשראת אמנים אחרים.

אין ספק כי קולה הצלול של ליר המבצעת שירים עם טקסטים מרגשים ומיוחדים לצד הנגינה והמלודיות, ההסברים והסיפורים המלווים, הפכו את האירוע לפסק זמן אינטימי, מרגש וקסום באווירה הכללית של העת האחרונה.

לדבריה של ליר האלבום עומד לצאת בקרוב בהפקתו המוזיקלית של אריאל טוכמן, היא מחכה לעיתוי הנכון מבחינתה.
לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה מהמופע

כמה רגעים וצלילים שנלכדו בעדשה

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא