כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

פס קול שבועי

אקו – אחת

שמח להכריז על יציאתו של אלבום הבכורה של אקו מורגנשטרן, היוצרת, זמרת, כותבת ומלחינה המוכרת כחצי הנשי של הצמד אקו וטיטו ומעכשיו אמנית עצמאית בזכות עצמה המשיקה אלבום בניהולו המוסיקלי של שאנן סטריט ובהפקת הלייבל State Of Bliss.

את אקו פגשתי לראשונה בחצר אחורית (אויש איך זה נשמע) של בניין חצי נטוש בשדרות רוטשילד בתל אביב בימי המחאה החברתית, הבניין נתרם בידי יזמי נדל"ן לטובת פעילי המחאה להפקת אירועי תרבות, אקו עמדה על כסא ממש מתחת לאחד העצים שבחצר, שרה והתנועעה בגרוביות במקום, מסביבה נעו ורקדו כמה עשרות צעירים לצלילי הביט שהפיק שותפה לצמד האלקטרו גרוב Echo  & Tito. מאז הספקתי לחוות הופעות של אקו על ימין ועל שמאל כולל מופע לילי בשוק מחנה יהודה בירושלים.

כעת עושה הנערה שהגיעה מקי ווסט פלורידה, ארה"ב וגדלה בצפון הארץ בבית עם שורשים ברזילאים\רוסים\מצריים, שהגרוב היה שם מבטן ומלידה, מעין תפנית עמוקה אל תוך ההוויה המקומית עם כל התובנות המוסיקליות שהיא אצרה בתוכה, הכיוון לקהל הישראלי הרחב ובשפה העברית.

האלבום שהופק כלכלית באמצעות פרוייקט הדסטארט בו נטלו חלק כשבע מאות אוהבי מוזיקה שתרמו בנדיבות ליבם וכיסם, כולל עשרה שירים כולם כתובים בשפה העברית ומלווים בביט חשמלי אדיר ביותר מהווה תעודת זהות אמיתית וכנה של יוצרת שלא מפחדת מכלום, מדובר בפרויקט שבמהלכו בוצעו שיתופי פעולה עם מפיקים מוסיקלים מגוונים ביניהם מלבד שאנן גם איציק פצצתי, מיכאל כהן , בנו הנדלר וריג'ויסר. אפילו שירה ביחד עם קרולינה בשיר  מכאן שהיצירה המוגמרת היא מאוד אקלקטית ורב גונית.

אני לא רוצה לחפור לכם יותר מידי אלא להניח זאת כמות שהיא, האמת לאמיתה: "אחת" הוא אלבום מצויין עם רוח עכשווית שראוי להאזין לו מבעד לשכבות המקצבים והביטים, הטקסט של אקו מציב אותה בשורה הראשונה של הראפ בישראל על גבי מדרגה מוגבהת מעל השאר.

מופע השקת האלבום יערך בתאריך 13 בספטמבר במועדון בארבי במהלכו יתארחו שאנן סטריט,פהלאוזן, סימה נון , גרייט מאשין, כאן איוונט.

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא