Site icon הבלוג של יובל אראל

דצמבר בתנועה: חמישה מופעים, חמישה עולמות

קרדיט צילום אבי גולרן, נטשה שחנס, אסיא סקוריק. עיבוד תמונות Open Ai

קרדיט צילום אבי גולרן, נטשה שחנס, אסיא סקוריק. עיבוד תמונות Open Ai

יש משהו מרתק בעולם המחול. בניגוד לתיאטרון, שבו המילים מובילות את העלילה, כאן הגוף נדרש לעשות את מרבית העבודה. לפעמים הוא נע בעדינות, לפעמים מתפרץ ולפעמים דווקא קופא. אבל כמעט תמיד מסתתר מאחורי התנועה סיפור שמבקש להגיע אל הצופה בדרך אחרת.

חודש דצמבר מזמן חמישה מפגשים מסקרנים עם יוצרות ויוצרים הפועלים בשדה המחול הישראלי. שניים מהמופעים פונים לילדים ולמשפחות, ושלושה מזמינים את הקהל הבוגר להתבונן בגוף, בזיכרון ובמערכות יחסים. אין כאן נושא אחיד או שפה אמנותית אחת. דווקא ההבדלים בין היצירות הופכים את המקבץ הזה למעניין.

5 בדצמבר | פלא – גיל קרר

מרכז סוזן דלל, תל אביב

זוכרים את הימים שבהם קופסת קרטון הפכה לחללית ושמיכה ישנה הייתה אוהל באמצע הסלון? ילדים אינם זקוקים להרבה כדי להפליג בדמיון. לפעמים מספיקה צורה אחת, תנועה קטנה וקצת סקרנות. הכוריאוגרף גיל קרר לוקח את הרעיון הזה אל הבמה ביצירתו "פלא" (Wonder), מופע מחול המזמין ילדים והורים לחזור אל חדוות המשחק והגילוי. שישה רקדנים בונים ומפרקים עולמות בימתיים באמצעות תנועה, צורות וקצב. החוקים משתנים, המבנים מתחלפים ומה שנראה מוכר ברגע אחד מקבל משמעות חדשה ברגע הבא. אין צורך להיצמד לסיפור מסורתי עם התחלה וסוף. כאן עצם המשחק הוא הסיפור, והדמיון מוביל את הדרך.

קרר החל את דרכו בלהקת המחול הקיבוצית הצעירה ובהמשך רקד בלהקת ורטיגו. משנת 2011 הוא פועל ככוריאוגרף עצמאי, ויצירותיו הגיעו לבמות בישראל ובעולם. בשנים האחרונות הוא מקדם את בית המחול מנשה, שאותו הקים במועצה האזורית מנשה. בשנת 2021 זכה בפרס שר התרבות לביצוע להרכב מחול, ובשנת 2022 בפרס לכוריאוגרף צעיר.

"פלא" מציע לילדים מפגש עם מחול שאינו דורש ידע מוקדם או הכנה מיוחדת. הם מוזמנים להתבונן, להתפלא ולתת לדמיון לעבוד. והמבוגרים? אולי יגלו שגם הם עדיין מסוגלים לראות עולם שלם בתוך צורה פשוטה.

קרדיטים: כוריאוגרפיה: גיל קרר. דרמטורגיה: ענת צדרבאום. רקדנים: נעמי בן דוד, עידו ברק, ללאל פיליורה, דניאל קוסטה, אופיר קונש ונועה שווה. תפאורה מקורית: נורה ג'ואנה גרומר. בניית תפאורה: ענת צדרבאום, סאני פרידמן ושירה אשואל. ניהול חזרות: אלכסנדרה שמורק.

פרטים וכרטיסים לפלא

7 ו־11 בדצמבר | תחושות בטן – קלי איאש

7 בדצמבר, סוזן דלל בתל אביב | 11 בדצמבר, הטחנה בשער העמקים

תיאטרון־מחול לילדים ולכל המשפחה, בגילאי 3–10

מה עושים כשמקבלים משימה שלא ממש מתחשק לבצע? בורחים, כמובן. אבל מה קורה כשהבריחה מסתיימת דווקא בתוך בטנו של לווייתן? הכוריאוגרפית והשחקנית קלי איאש לוקחת את סיפור יונה והדג הגדול, ומעניקה לו חיים חדשים במופע תיאטרון־מחול לילדים ולכל המשפחה.

יונה מקבלת שליחות להגיע לנינוה ולשכנע את תושביה לשנות את דרכיהם. אלא שהיא מעדיפה להתרחק ככל האפשר. היא מגיעה לנמל יפו, עולה על ספינה ומקווה להשאיר את המשימה מאחור. סערה גדולה משנה את התוכניות, ויונה מוצאת את עצמה בלב ים. לווייתן ענק בולע אותה ומציל את חייה, אבל עכשיו מתעוררת בעיה חדשה. איך בדיוק יוצאים מבטן של לווייתן?

איאש מתרגמת את ההרפתקה המקראית לשפה של תנועה, משחק והומור. מאחורי העלילה מסתתרות גם שאלות שהילדים מכירים היטב. למה אנחנו מפחדים ממשימות חדשות? מדוע אנחנו בורחים מאחריות? והאם לפעמים דווקא הפחד הגדול מוביל אותנו למקום שבו מתחיל השינוי?

קלי איאש בוגרת החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. היא למדה גם במסגרות בינלאומיות, בהן בית הספר של ז'אק לקוק בפריז. ביצירותיה היא מחברת בין מחול לתיאטרון, בין דרמה לקומדיה ובין מציאות לדמיון. את המסע הבימתי הנוכחי מבצעת הרקדנית ענת לביא.

"תחושות בטן" מעניקה לסיפור התנ"כי המוכר זווית עכשווית ומשחקית. זו הזדמנות לילדים לפגוש יצירת מחול דרך הרפתקה משעשעת, וגם להזכיר להורים שסיפורים טובים אינם מתיישנים. הם פשוט מחליפים צורה.

קרדיטים: כוריאוגרפיה: קלי איאש. ביצוע: ענת לביא. ליווי אמנותי: יצחק לאור. ניהול חזרות והצגה: ארגמן קדוש. צילום וידאו: גיתאי סילבר. צילום סטילס: דור פזאולו.

כרטיסים לסוזן דלל · כרטיסים לשער העמקים

19 בדצמבר | מגנוליה – נעה שדור

שבת, 20:30 | תיאטרון מחול ענבל והמרכז האתני הרב־תחומי, תל אביב

ארבע נשים נפגשות במרחב אחד ומתחילות לבנות לעצמן עולם. אין כאן מנהיגה מוצהרת, אין הוראות חד־משמעיות לכל תנועה, וגם אין ודאות לגבי מה שיקרה ברגע הבא. הכוריאוגרפית נעה שדור לוקחת את המפגש הזה והופכת אותו ל"מגנוליה" (MAGNOLIA), יצירת מחול שבה הגוף מספר על תלות הדדית, על חופש אישי ועל הכוח שנולד מתוך קבוצה.

ארבע הרקדניות יוצרות מעין שבט נשי זמני, הנע יחד בתוך טבע מלאכותי. הן נשענות זו על זו, חוזרות על תבניות תנועה ובונות מערכות יחסים המשתנות לאורך היצירה. שדור מציבה מסגרת כוריאוגרפית מוגדרת, אך משאירה בתוכה מקום לאימפרוביזציה. כך כל אחת מהרקדניות יכולה להגיב לחברותיה בזמן אמת, לבחור כיוון חדש ולהשפיע על התנועה המשותפת.

וזה בדיוק המקום שבו היצירה הופכת למסקרנת. כיצד מצליחים לשמור על עצמאות בתוך קבוצה? מתי שיתוף פעולה הופך לתלות? ומי באמת קובעת את החוקים כאשר כולן נדרשות להגיב זו לזו? אלו שאלות חברתיות ואנושיות ששדור בוחנת באמצעות הגוף, בלי להזדקק לדיאלוגים או להסברים מילוליים.

שדור היא כוריאוגרפית, אמנית וידאו ומורה למחול, שעבודותיה משלבות מחקר היסטורי, חזותי ותרבותי. בין יצירותיה "אנטרופיה", שנוצרה בעקבות מורשתה של נועה אשכול, "ברוט" במוזיאון תל אביב ו"לפתע היינו לגמרי לבד" של תיאטרון מחול ענבל. היא בוגרת אקדמיית ArtEZ בהולנד וזכתה בפרסי יצירה מטעם משרד התרבות בשנים 2009, 2014 ו־2017.

"מגנוליה" עלתה בבכורה בפסטיבל אינטימדאנס 2025, בניהולם האמנותי של ניב שינפלד ואורן לאור. כעת מגיעה היצירה לבמת תיאטרון מחול ענבל. שדור מזמינה את הקהל להתבונן במפגש שבין היחידה לקבוצה, בין תנועה מתוכננת לחופש בחירה. ואולי בתוך השבט הנשי הזמני הזה מסתתר גם סיפור רחב יותר, על הדרך שבה כולנו מנסים להשתייך בלי לאבד את עצמנו.

קרדיטים: כוריאוגרפיה: נעה שדור. רקדניות שותפות ליצירה: ללאל פיליורה, שקד ורנר, נעה גרוניך ומאיה כהנוב. מוזיקה מקורית: שחר אמריליו. מוזיקה נוספת: José Larralde, Jerusalem In My Heart, Maslo Chernogo Tmina. שותף לקונספט: אנדראס מרק. ניהול חזרות: איריס מרקו. הלבשה וסטיילינג: טניה ג'ונס. ייעוץ אמנותי: דן חסון. עריכת מוזיקה: אורי זורניצר. עוזרת הלבשה וסטיילינג: תמר בן כנען. תאורה: מתן פלמינגר. הפקה: עמית לאופר.

פרטים וכרטיסים למגנוליה

22 בדצמבר | דיוקן דם – שלומית פונדמינסקי

בית פרסקו למחול ותרבות, רחוב הברזל 31, תל אביב

כמה דמויות יכול גוף אחד להכיל? חייל, ילדה, אישה, זקנה ואפילו חיה. כולן מתגוררות, לפחות לרגע, בגופה של רקדנית אחת. הכוריאוגרפית שלומית פונדמינסקי יוצאת למסע בין זהויות, זיכרונות ומצבי חיים ביצירת הסולו "דיוקן דם". מחזה סוריאליסטי ללא מילים, המתפרש על פני שבע מערכות ומבקש לגעת במהות הקיום האנושי.

פונדמינסקי מחליפה דמויות ונעה בין שדות קרב לנופים פתוחים וערפיליים. היא מחברת בין דם המלחמה לדם הלידה, בין הרס לבריאה ובין חיים למוות. לכאורה מדובר בעולמות מנוגדים, אבל כולם מתחברים אל אותו גוף אנושי. גוף שנולד, גדל, נפצע, מתבגר ולבסוף נעלם.

קשה להתעלם מהמשמעות שמקבלת יצירה כזאת בתקופה שבה המלחמה נוכחת כל כך בחיינו. מאחורי המספרים, הכותרות והדיווחים מסתתרים בני אדם. כל אחד מהם נושא סיפור, פחדים, זיכרונות ותקוות. פונדמינסקי מבקשת להחזיר את המבט אל הגוף היחיד, הפגיע והזמני, עוד לפני שאנחנו מעניקים לו תפקיד, תואר או זהות חברתית.

פונדמינסקי היא כוריאוגרפית, רקדנית ומורה למחול, הפועלת בארץ ובעולם. היא משלבת בעבודותיה אלתור בתנועה ותיאטרון פיזי, ובוחנת את החיבור בין גוף, דימוי וסיפור. לצד פעילותה האמנותית היא מלמדת כוריאוגרפיה בתוכניות התואר הראשון והשני באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים. על ביצוע הסולו "Big Hand Little Hand" זכתה בפרס משרד התרבות.

ב"דיוקן דם" היא מבקשת להניח לרגע בצד את כל ההגדרות שאנחנו מצמידים לבני אדם. באמצעות המעברים בין הדמויות היא מזמינה אותנו לחפש את המכנה המשותף. לא חייל, לא גיבור, לא קורבן ולא דמות היסטורית. רק אדם. גוף חי שנמצא כאן לזמן מוגבל, ומבקש שיראו אותו.

קרדיטים: יצירה וביצוע: שלומית פונדמינסקי. תלבושות: רוזי כנען ושלומית פונדמינסקי. מוזיקה: Sebastian Plano. עריכה מוזיקלית: שלומית פונדמינסקי ואיל וינטראוב. צילום: נטשה שחנס.

פרטים וכרטיסים לדיוקן דם

23 בדצמבר | פנטום; החיים כגעגוע – שקד מוכיח

בית פרסקו למחול ותרבות, רחוב הברזל 31, תל אביב

אפשר להתגעגע לאדם שאיננו, למקום שעזבנו או לרגע יפה שלא יחזור. אבל האם אפשר להתגעגע גם למשהו שמעולם לא הכרנו? ומה קורה כאשר אנחנו חשים בחסר, אבל איננו מצליחים להיזכר מה בדיוק אבד לנו? הכוריאוגרפית והמוזיקאית שקד מוכיח מציבה את השאלות הללו במרכז יצירתה "פנטום; החיים כגעגוע", מפגש בימתי בין גוף, חומר, זיכרון והיעדר.

חמישה רקדנים ושלוש בובות מאכלסים את העולם שמוכיח בונה על הבמה. לצידם, כפי שמגדירה זאת היוצרת, מתקיימים גם "נעלמים נוספים". אלו עשויים להיות זיכרונות, דמויות חסרות או תחושות שאינן זוכות לצורה ברורה. הרקדנים מעניקים חיים לחומר הדומם, יוצרים בבואות של עצמם ומנסים לפגוש באמצעותן את מה שכבר איננו.

המפגש בין אדם לבובה מעורר שאלות מעניינות. מתי חפץ הופך לדמות? כיצד אנחנו משליכים רגשות וזיכרונות על חומר נטול חיים? והאם הבובה יכולה לשמש תחליף למישהו שאבד? מוכיח נוגעת כאן באחד המנגנונים האנושיים המוכרים ביותר. הניסיון לשמר נוכחות באמצעות חפצים, תמונות, זיכרונות ודימויים, גם כאשר האדם או הרגע המקורי כבר אינם איתנו.

מוכיח היא כוריאוגרפית, מוזיקאית, רקדנית ומנהלת אמנותית. היא בוגרת לימודי מחול בסמינר הקיבוצים ותוכנית הכשרת הכוריאוגרפים במרכז כלים. בין עבודותיה "בלילה אני כולם" ו"צלילות", שעלו במסגרת "הרמת מסך", ו"קולו של העולם שרק אני שומעת", שהוצגה בפסטיבל ישראל 2025. בשנת 2023 הוציאה את אלבום הבכורה "סגול", ובשנת 2024 הקימה את תוכנית "המדורה" להעמקה גופנית ורוחנית במחול ובפרפורמנס.

"פנטום; החיים כגעגוע" עלתה בבכורה בפסטיבל כלים 2024, כהמשך למחקרה הכוריאוגרפי של מוכיח. גם כאן היא מחברת בין הגוף לחומר ובין המוחשי למה שחומק מן העין. הבובות, התנועה והמוזיקה יוצרות מסגרת להתבוננות בגעגוע, לא רק כתגובה לאובדן, אלא ככוח שממשיך להפעיל אותנו.

ואולי זו השאלה שנשארת אחרי קריאת תיאור היצירה. האם אנחנו מתגעגעים למה שהיה, או דווקא למה שהיינו רוצים שיהיה? מוכיח אינה מבטיחה תשובה. היא מציעה לקהל להיכנס אל עולם שבו גם ההיעדר מקבל גוף, צורה ותנועה.

קרדיטים: כוריאוגרפיה: שקד מוכיח. פרפורמרים יוצרים: עומר עוזיאל, וונינה לו, מיכל מסקין, שחר חנין ושקד מוכיח. מוזיקה: מתוך האלבום REA של רע מוכיח, ו"גופי" מאת שקד מוכיח ויונתן קורן. עריכה מוזיקלית: דניאל ספיר. ניהול חזרות: מיכאל ילון. תלבושות: קימ טייטלבאום. עיצוב ובניית בובות: ירון קרבל. תאורה: נדב ברנע. ניהול אמנותי: אורי שפיר ואיילה פרנקל. צילום: אבי גולרן ויאיר מיוחס.

פרטים וכרטיסים לפנטום

חמישה מופעים, ולא רק לאוהבי המחול

אם יש מכנה משותף לחמש היצירות הללו, הוא הרצון להרחיב את גבולות שפת התנועה. גיל קרר וקלי איאש פונים לילדים, אבל אינם מסתפקים בבידור לשמו. הם משתמשים במשחק, בדמיון ובהומור כדי לעורר סקרנות ולספר סיפורים. נעה שדור בוחנת יחסים אנושיים באמצעות מפגש בין ארבע רקדניות, ואילו שלומית פונדמינסקי ושקד מוכיח פונות למחוזות אישיים יותר. האחת מחפשת את האדם שמאחורי הזהויות המתחלפות, והשנייה מנסה להעניק צורה לגעגוע ולחסר.

וזו אולי ההזדמנות להזכיר שמחול עכשווי אינו מיועד רק למי שמכירים את השפה המקצועית. אין צורך לדעת מהי אימפרוביזציה כוריאוגרפית או לזהות כל מחווה תנועתית. לפעמים מספיק להתיישב באולם, להתבונן ולתת לגוף שעל הבמה לספר את הסיפור שלו.

חמישה מופעים, חמישה עולמות שונים, וחודש אחד שמציע לא מעט סיבות לצאת מהבית ולפגוש את המחול הישראלי מקרוב.

לוח המופעים לפי סדר כרונולוגי

תאריך

מופע

מקום

5.12, שבת פלא – גיל קרר סוזן דלל, תל אביב
7.12, שני תחושות בטן – קלי איאש סוזן דלל, תל אביב
11.12, שישי תחושות בטן – קלי איאש הטחנה, שער העמקים
19.12, שבת, 20:30 מגנוליה – נעה שדור תיאטרון מחול ענבל
22.12, שלישי דיוקן דם – שלומית פונדמינסקי בית פרסקו, תל אביב
23.12, רביעי פנטום – שקד מוכיח בית פרסקו, תל אביב
Exit mobile version