Site icon הבלוג של יובל אראל

החברים של נטאשה שוב יחד, והפעם על במת פרסי אקו"ם

ארקדי דוכין ומיכה שטרית חתני פרסי מפעל חיים של אקו"ם. צילומים מוטי קמחי. עיבוד תמונות Open Ai

ארקדי דוכין ומיכה שטרית חתני פרסי מפעל חיים של אקו"ם. צילומים מוטי קמחי. עיבוד תמונות Open Ai

יש משהו סמלי, כמעט מתבקש, בהחלטה להעניק השנה פרסי מפעל חיים לארקדי דוכין ולמיכה שטרית. שני מוזיקאים שהגיעו מעולמות שונים, נפגשו ויצרו יחד שפה מוזיקלית חדשה. שפה שחיברה בין רוק מערבי, מלנכוליה רוסית, כתיבה עברית ורגישות מקומית. הם העניקו לרוק הישראלי כמה מהשירים המזוהים ביותר עם שנות התשעים. כעת, כמעט ארבעה עשורים לאחר הקמת "החברים של נטאשה", מעניקה להם אקו"ם את ההוקרה הגבוהה שלה.

אבל רשימת הזוכים שעליה הכריזה הבוקר האגודה מספרת סיפור רחב הרבה יותר. היא מחברת בין דור הרוק שהכתיב את הטון בשנות השמונים והתשעים לבין דור הפופ העכשווי. בין יוצרים שהניחו יסודות לבין מפיקים ומלחינים שמייצרים היום להיטים במיליוני השמעות. ובין השמות המוכרים שעל הבמה לבין האנשים שעובדים מאחורי הקלעים, לעיתים הרחק מאור הזרקורים.

השנה מציינת אקו"ם תשעים שנים להיווסדה. טקס הפרסים, שנערך לראשונה בשנת 1956, יציין את מהדורתו השבעים. שני מספרים שמזמינים גם התבוננות לאחור, אל הדרך שעברה המוזיקה הישראלית.

שני חברים, שתי דרכים, מפעל חיים אחד

ארקדי דוכין ומיכה שטרית, הם חתני פרסי מפעל החיים – ארקדי דוכין יקבל את פרס אקו"ם על שם נעמי שמר למפעל חיים. מיכה שטרית יקבל את הפרס המקביל על שם אהוד מנור. הבחירה בשניהם באותה שנה אינה רק מחווה נוסטלגית. היא הכרה בשותפות יצירתית שהצליחה לשנות את פני הרוק הישראלי.

תחילת הדרך הייתה צנועה. השניים פעלו תחילה במסגרת להקת "ספטימה 5". בהמשך הקליטו שירים תחת השם "לא כולל מע"מ". בשנת 1987 הקימו את "החברים של נטאשה", שהפכה בתוך שנים אחדות לאחת הלהקות החשובות בישראל.

אלבום הבכורה משנת 1989, "שינויים בהרגלי הצריחה" משנת 1991 ו"רדיו בלה בלה" משנת 1994, בנו יחד גוף יצירה יוצא דופן. במיוחד האחרון, אלבום קונספט כפול, שהציג תחנת רדיו דמיונית וגלריית דמויות מורכבות. הלהקה לא הסתפקה בשירי אהבה ובבלדות מלנכוליות. היא שילבה ביקורת חברתית, תיאטרליות, הומור שחור והרבה כאב אנושי.

דוכין, שהגיע לישראל כנער מבלארוס, מצא במוזיקה דרך לבטא עולם רגשי עשיר. שטרית, בן למשפחה שעלתה ממרוקו, הביא ליצירה עברית ישירה ואינטימית. המפגש ביניהם יצר משהו שלא היה דומה למוזיקה ששלטה אז ברדיו.

בהמשך פנו השניים גם לדרכים עצמאיות. דוכין יצר לעצמו קריירת סולו עשירה, הלחין והפיק עבור אמנים רבים. שטרית המשיך לכתוב שירים שהפכו לנכסי צאן ברזל. בהם "בגלל הרוח", "בגללך" ו"מי אוהב אותך יותר ממני".

ויש כאן גם נקודה ראויה למחשבה. בשנות התשעים נחשבה המוזיקה שלהם לחלק מהגל העכשווי, לעיתים אפילו לאלטרנטיבה. כיום היא כבר חלק מהקאנון הישראלי. שירים שפעם ביטאו את תחושותיו של דור מסוים, ממשיכים לדבר גם אל מאזינים צעירים שלא נולדו כשהוקלטו.

מהמלנכוליה של נטאשה אל הפופ של עומר אדם

מן הצד השני של המפה המוזיקלית ניצבים השנה כמה מהשמות שמעצבים את הצליל הישראלי העכשווי.

נדב "נאבי" אהרוני יקבל את פרס אקו"ם על שם סשה ארגוב למלחין השנה. אהרוני פועל בחיבור שבין כתיבה, הלחנה והפקה. הוא חתום על שירים של אושר כהן, נסרין קדרי, אודיה, נועה קירל ונרקיס. בין היתר השתתף ביצירת "בריידזילה" של נועה קירל ו"חצי משוגעת" של נסרין קדרי.

הבחירה באהרוני ממחישה שינוי משמעותי בעולם המוזיקה. בעבר נהגו להפריד בין המלחין, המעבד והמפיק. כיום הגבולות מטושטשים יותר. המפיק המוזיקלי מעצב לא פעם את היצירה כבר משלב כתיבתה. הוא קובע את האווירה, את הצליל, את הקצב ואת האופן שבו השיר יפגוש את המאזינים.

גם הבחירה ב"מלכת הדור" לשיר השנה משקפת את המציאות הזאת. השיר, בביצוע עומר אדם, נכתב והולחן בידי אודיה אזולאי וגל אדם. גל אדם ועיליי סידי אחראים לעיבוד ולהפקה המוזיקלית. הפרס יוענק על שם משה וילנסקי.

מעניין לראות כיצד השיר מפגיש בין עולמות מוזיקליים ותרבותיים. מצד אחד, בלדת אהבה אישית ופגיעה. מצד שני, הפקה עכשווית שאינה חוששת לחבר גיטרות רוק למקצבים ולמחוות קוליות מעולם הפופ הים־תיכוני. גם הטקסט נוגע במתח שבין מסורת למודרניות. בין זוגיות, מחויבות, זהות והציפיות החברתיות של הדור הצעיר.

ליהי טולדנו תקבל את פרס התגלית על שם ענבל פרלמוטר. טולדנו מביאה אל הבמה שילוב של פופ, משחק ותיאטרון מוזיקלי. היא אינה מסתפקת בשירה. היא בונה דמות, מספרת סיפור ומעניקה למופעים שלה נוכחות דרמטית. הבחירה בה מעניינת במיוחד בעידן שבו הצלחה נמדדת לעיתים במספרי צפיות ובהשמעות. כאן בחרה הוועדה להדגיש גם את אישיותה הבימתית ואת השפה האמנותית שהיא מפתחת.

פרס המחבר על שם יוסי בנאי יוענק לטל קסטיאל. הוא חתום על שירים רבים של עומר אדם ואושר כהן, ובהם "לילות וקללות" ו"לופ". כתיבתו מתמקדת לא פעם במערכות יחסים, בפרידות ובפגיעוּת רגשית. קסטיאל יודע להמיר תחושות מורכבות לשפה פשוטה, ישירה ומזוהה עם הקהל הצעיר.

שולי רנד. צילום יובל אראל

שולי רנד ממשיך לגלגל את הסיפור הישראלי

פרס אקו"ם על שם עוזי חיטמן לאלבום השנה יוענק לשולי רנד, עבור המיני־אלבום "אירוע מתגלגל". שישה שירים שמחברים בין הומור, אמונה, ביקורת חברתית והתבוננות במציאות הישראלית. רנד יצר את האלבום עם אסף תלמודי, ימי ויסלר וגדי פוגטש. החיבור בין המוזיקאים הוליד יצירה שאינה מסתפקת בנוסחאות מקובלות. היא מציעה מעין בית מדרש מוזיקלי, שבו המקורות היהודיים נפגשים עם סאטירה עכשווית.

השיר "לגלגל את זה הלאה" עוסק באחריות ובנטייה האנושית להעביר אותה הלאה. הוא עושה זאת באמצעות דמויות וסיטואציות שמזכירות את המציאות הפוליטית המקומית. לעומתו, "שבע השנים הטובות" פונה אל התקווה, האמונה והאפשרות לעתיד אחר.

רנד ממשיך כאן בדרך שהחל עם "נקודה טובה" בשנת 2008. הוא יוצר מוזיקה שאינה נענית לחלוקה המקובלת בין דתי לחילוני. למעשה, אולי דווקא החיבור הזה הוא אחד המאפיינים הבולטים ביצירתו. הוא מצליח לפנות לקהלים שונים בלי לוותר על השפה האישית שלו.

המנהל המוזיקלי אמיר לקנר בהיכל התרבות. צילום יובל אראל

אמיר לקנר והאמנות שמסתתרת בתוך העיבוד

אחד הפרסים הראויים לתשומת לב מיוחדת הוא פרס המעבד על שם יאיר רוזנבלום. השנה יקבל אותו אמיר לקנר, מלחין, מעבד ומנהל מוזיקלי. לקנר אחראי לעיבודים המוזיקליים של שירי התוכנית "זהו זה!" בכאן 11. במהלך תשע עונות יצר כ־300 עיבודים מקוריים לשירים ישראליים. במקביל הוא משמש מעבד מרכזי בתזמורת המהפכה, ומשתתף ביצירת מופעים המחברים בין מוזיקה, תיאטרון וזיכרון תרבותי.

בין עבודותיו אפשר למצוא את "קונצ'רטו לגשש ותזמורת", "יוסי בנאי והמהפכה" ו"אני ואתה – מנגנים עם אריק איינשטיין". בעיניי, דווקא כאן מסתתר אחד הסיפורים המעניינים בטקס השנה. המעבד המוזיקלי אינו רק מי שמלביש שיר קיים בבגדים חדשים. במקרים רבים הוא מעניק לו משמעות נוספת. הוא מפרק את המוכר, מחבר אותו לעולם צלילים אחר ומזמין את הקהל להקשיב מחדש. העשייה של לקנר בתזמורת המהפכה וב"זהו זה!" מדגימה היטב את התהליך הזה.

האנשים ששמרו על המוזיקה, ואלה שבנו לה בית

לצד פרסי היצירה השנתיים, דירקטוריון אקו"ם יעניק שלושה פרסים מיוחדים. הבחירה בשלושת מקבליהם מרחיבה את נקודת המבט מעבר לאמנים המופיעים בחזית הבמה.

דליה גוטמן תקבל פרס על קידום היצירה והיוצרים בישראל. גוטמן, מפיקה ועורכת ותיקה ברשות השידור, יזמה תוכניות מוזיקה ותרבות רבות. היא שימרה והחזירה אל התודעה יצירות שהיו עלולות להיעלם. בין הפקותיה "דו רה ומי עוד", "כל המנגינות" ו"הדרן". עבודתה מזכירה עד כמה חשובים אנשי התיעוד והשימור. בלעדיהם, חלק גדול מהזיכרון המוזיקלי שלנו עלול להישאר בארכיונים נשכחים.

לסלו רוט, המנצח והמעבד בן ה־106, יקבל פרס מיוחד על מפעל חיים מוזיקלי ותרומתו לזמר העברי. סיפור חייו יוצא דופן. רוט שרד את אושוויץ ואת מחנות המשנה של מאוטהאוזן, שם נאלץ לנגן בתזמורת המחנה. לאחר המלחמה חזר לעשייה מוזיקלית, ניצח על האופרה בטימישוארה ועלה לישראל בשנת 1960. כאן ניצח על גופים מוזיקליים רבים, ובהם מקהלת צדיקוב. שושלתו המוזיקלית נמשכת גם באמצעות בנו, הגיטריסט פאול רוט, ונכדו, המוזיקאי פיטר רוט.

אשר ביטנסקי יקבל פרס על תרומתו להתפתחות תעשיית המוזיקה הישראלית. ביטנסקי פועל בענף כבר כשישה עשורים. לאורך השנים היה מעורב בקידום אמנים והרכבים רבים. בין השמות הקשורים בדרכו נמצאים כוורת, תמוז, יהודית רביץ, נורית גלרון, הקליק, איזבו ואחינועם ניני. הוא היה שותף גם לעשייה הטכנולוגית בחברת Waves. החברה זכתה בפרס גראמי טכני על תרומתה לעולם טכנולוגיות השמע.

שלושת הפרסים הללו מזכירים אמת פשוטה. מוזיקה אינה נוצרת רק בידי מי שעומד מול המיקרופון. מאחוריה פועלים מפיקים, מעבדים, עורכים, מנהלים, אנשי סאונד ואנשי ארכיון. אלה האנשים שבונים את התנאים ליצירה, מאפשרים לה להגיע לקהל ומשמרים אותה לדורות הבאים.

ומה מספרים נתוני ההשמעות?

בקטגוריית אקו"ם און־אייר, המבוססת על היקף ההשמעות, זוכה השנה "מה יהיה מחר" בביצוע פאר טסי. את השיר כתבו והלחינו פאר טסי, איתן דרמון, אבי אוחיון ומתן דרור. דרור אחראי גם לעיבוד.

בקטגוריית היצירה הלועזית המושמעת ביותר זוכה "Messy" בביצוע Lola Young. את הפרס יקבל המו"ל המייצג בישראל, דליה פאבלישינג בע"מ.

שני הפרסים הללו מוסיפים ממד אחר לתמונה. ועדת השיפוט מעניקה הכרה על הישגים אמנותיים, בעוד נתוני ההשמעות מציגים את הבחירות של תחנות השידור והקהל. לא תמיד מתקיימת חפיפה בין השתיים, וזה חלק מהעניין.

רשימת הזוכים המלאה בפרסי אקו"ם 2025/26

קטגוריה הזוכים
מפעל חיים ע"ש נעמי שמר ארקדי דוכין
מפעל חיים ע"ש אהוד מנור מיכה שטרית
הישג השנה למלחין ע"ש סשה ארגוב נדב "נאבי" אהרוני
הישג השנה לאלבום ע"ש עוזי חיטמן שולי רנד – "אירוע מתגלגל"
הישג השנה למעבד ע"ש יאיר רוזנבלום אמיר לקנר
תגלית השנה ע"ש ענבל פרלמוטר ליהי טולדנו
הישג השנה למחבר ע"ש יוסי בנאי טל קסטיאל
הישג השנה לשיר ע"ש משה וילנסקי "מלכת הדור" – עומר אדם; יוצרים: אודיה אזולאי וגל אדם; עיבוד והפקה: גל אדם ועיליי סידי
היצירה הישראלית המושמעת ביותר "מה יהיה מחר" – פאר טסי
היצירה הלועזית המושמעת ביותר "Messy" – Lola Young
פרס מיוחד לקידום היצירה והיוצרים דליה גוטמן
פרס מיוחד על מפעל חיים מוזיקלי ותרומה לזמר העברי לסלו רוט
פרס מיוחד על תרומה לתעשיית המוזיקה אשר ביטנסקי

תשעים שנות אקו"ם, שבעים שנות פרסים

אקו"ם נוסדה בשנת 1936, וכיום חברים בה יותר מ־14 אלף יוצרים ובעלי זכויות. לאורך השנים הפכה האגודה לאחד הגופים המרכזיים בשמירה על זכויות יוצרים בישראל. היא גובה תמלוגים על שימוש ביצירות ברדיו, בטלוויזיה, בהופעות ובפלטפורמות הדיגיטליות.

את הזוכים בפרסים המקצועיים בחרה השנה ועדה שכללה את נרקיס, יזהר אשדות, דורון מדלי ועומר בן רובי. דירקטוריון אקו"ם בחר בנפרד את מקבלי הפרסים המיוחדים.

יו"ר דירקטוריון אקו"ם, יואב גינאי, אמר בעקבות ההכרזה:"מזה תשעה עשורים מהווה אקו״ם את הכוח שמניע ומקדם את יצירת המוזיקה בישראל, על כלל גווניה וסוגיה. פרס אקו״ם שיוענק זו השנה ה־70 מהווה את אירוע השיא בכל שנה. זו דרכנו להוקיר יוצרות ויוצרים מכל הדורות ולהודות על תרומה אדירה לתרבות בישראל." 

אבל לצד החגיגות, ראוי לזכור שהאתגרים העומדים בפני היוצרים אינם נעצרים בטקסי הוקרה. עולם הסטרימינג, השימוש בבינה מלאכותית והמודלים החדשים של צריכת מוזיקה מציבים שאלות מורכבות. במיוחד בכל הנוגע לזכויות יוצרים ולתגמול ההוגן על עבודתם. דווקא בשנת התשעים להיווסדה, אקו"ם ניצבת בצומת משמעותי. היא נדרשת להמשיך להגן על היצירה האנושית גם כשהטכנולוגיה משנה את כללי המשחק.

ובחזרה אל שני החברים של נטאשה. ייתכן שהמפגש המחודש שלהם ברשימת חתני הפרסים הוא הסמל המדויק ביותר לטקס השנה. שני מוזיקאים שיצרו פעם צליל חדש, וכיום כבר מייצגים מורשת מוזיקלית. לצידם ניצבים יוצרים צעירים שמבקשים להמציא את הצליל הבא. כך נראית תרבות חיה. היא אינה מפסיקה להשתנות, אבל גם אינה שוכחת את מי שסללו לה את הדרך.

מתי ואיפה?

יום רביעי, 16 בדצמבר 2026, בשעה 20:00 | מוזיאון ארץ ישראל, רמת אביב, תל אביב

מנחה: צביקה הדר | ניהול מוזיקלי: אייל מזיג | בימוי: זיו דאלי | הפקה: לימור נתח דיין

Exit mobile version