יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי אחריו" (Dead Poets Society) שייך לסוג השני. מי שצפה ברובין וויליאמס עומד מול תלמידיו ומפציר בהם לתפוס את היום, כנראה לא שכח את הרגע הזה.
כעת, 37 שנים לאחר יציאת הסרט, הסיפור חוזר אל הקהל הישראלי בעיבוד בימתי חדש. תיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר מעלה את המחזה מאת טום שולמן, בבימויו של אלדר גוהר גרויסמן. יחזקאל לזרוב מוביל את צוות השחקנים, וההצגות הראשונות יחלו ב־28 בנובמבר.
כשהמורה לספרות הפך לגיבור קולנועי
בשנת 1989 הביא הבמאי האוסטרלי פיטר ויר למסכים את סיפורו של ג'ון קיטינג, מורה לספרות בפנימייה יוקרתית בארצות הברית. העלילה מתרחשת בשנת 1959, בתקופה שבה משמעת, מסורת והישגים אקדמיים עיצבו את עתידם של תלמידי המוסד. אלא שקיטינג, בגילומו הבלתי נשכח של רובין וויליאמס, ביקש ללמד אותם משהו אחר. הוא עודד אותם לקרוא שירה, להפעיל את הדמיון ולחשוב באופן עצמאי. במקום לשנן את הכתוב בספרים, הוא הזמין אותם להתבונן בחיים מזווית חדשה.
בהשראתו מחיים כמה מהתלמידים אגודת סתרים בשם "אגודת המשוררים המתים". הם נפגשים הרחק מעיני המורים, קוראים שירה ומשוחחים על החלומות שהעולם המבוגר מבקש לרסן. וויליאמס, שרבים הכירו בעיקר בזכות כישרונו הקומי, העניק לקיטינג דמות אנושית, רגישה וכריזמטית. לצדו הופיעו אית'ן הוק, רוברט שון לאונרד וג'וש צ'ארלס, אז שחקנים צעירים בראשית דרכם.
הסרט זכה בארבע מועמדויות לאוסקר, וטום שולמן קטף את הפרס על התסריט המקורי.
תפוס את היום, גם במחיר של מרד
שני רגעים קולנועיים הפכו למזוהים במיוחד עם הסרט. בראשון מציג קיטינג לתלמידיו את הביטוי הלטיני Carpe Diem, שפירושו "תפוס את היום". באמצעותו הוא מבקש להזכיר להם שהחיים קצרים מכדי לבזבז אותם על הגשמת חלומותיהם של אחרים.
ברגע אחר, שנחרת בזיכרון הקולנועי, נשמעת הקריאה "O Captain! My Captain!", מתוך שירו של המשורר האמריקאי וולט ויטמן. המחווה כלפי המורה מעניקה משמעות מוחשית להשפעתו על תלמידיו.
אבל מאחורי הרגעים מעוררי ההשראה מסתתר גם סיפור מורכב. הסרט אינו מסתפק בשבחי החופש האישי. הוא בוחן את המחיר שמשלמים צעירים כאשר רצונותיהם מתנגשים בציפיות המשפחה ובכללי החברה.
מהמסך אל הבמה
טום שולמן, שכתב את התסריט המקורי, עיבד בעצמו את הסיפור למחזה. כעת מביא אותו תיאטרון בית ליסין אל הבמה בתרגומו של אלי ביז'אווי ובבימויו של אלדר גוהר גרויסמן.
במרכז העלילה ניצב מורה צעיר שמגיע לפנימייה שמרנית ומלהיב את תלמידיו בגישתו הבלתי שגרתית. אלא שההתלהבות אינה נותרת בין כותלי הכיתה. ההורים והנהלת המוסד מתנגדים לדרכו, ואירוע טרגי מוביל לחקירה שמטלטלת את עולמם.
את דמותו של המורה יגלם יחזקאל לזרוב, שניצב בפני אתגר מסקרן במיוחד. הזיכרון הקולנועי של רובין וויליאמס עדיין מלווה את הסיפור, אך התיאטרון מאפשר להעניק לדמות פרשנות חדשה. לזרוב אינו נדרש לחקות את וויליאמס, אלא למצוא את קיטינג שלו. ואולי דווקא כיום, כאשר מערכות חינוך מתמודדות עם שאלות על הישגיות, סמכות וחופש המחשבה, הסיפור הזה מקבל משמעות מחודשת.
השחקנים והיוצרים
לצדו של יחזקאל לזרוב משתתפים טל גרושקה, דאלי שכנאי, אמיר קריאף, רותם קינן, יניב שביט, תומר בן רובי, ארנון הרינג, עומרי לקס ושחר גולו בן טוב.
הצוות האמנותי: מחזה: טום שולמן; בימוי: אלדר גוהר גרויסמן; תרגום: אלי ביז'אווי; תפאורה: נטע הקר; תלבושות: אורן דר; מוזיקה: ליאור רונן; תאורה: קרן גרנק; וידיאו ארט: עמרי רוזי; עוזר במאי: נעם ביצור.
מועדי ההצגות הראשונות
שבת, 28 בנובמבר – 17:00, 20:00
ראשון, 29 בנובמבר – 20:30
שני, 30 בנובמבר – 20:30
שלישי, 1 בדצמבר – 20:30
רביעי, 2 בדצמבר – 18:00, 21:00
תיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר, תל אביב. כרטיסים זמינים כאן.
האם מורה אחד יכול באמת לשנות את חייהם של תלמידיו? הסרט של פיטר ויר העניק לשאלה הזאת תשובה בלתי נשכחת. כעת מגיע תורו של התיאטרון להציע תשובה משלו.