יש משהו כמעט סמלי בשני מוזיקאים ישראלים שיוצאים אל המדבר כדי לחפש צלילים חדשים. במיוחד כאשר מדובר בגיל רון שמע ובחיים לרוז. השניים אינם זרים למפגשים בין תרבויות מוזיקליות, אך הפעם הם הרחיקו עד לדיונות הסהרה. שם, הרחק מאולפני ההקלטות המוכרים, נולד פרויקט משותף עם מוזיקאים מישראל וממרוקו.
התוצאה הראשונה מגיעה כעת בדמות הסינגל "MUSA", מתוך האלבום החדש SHAMS PROJECT. האלבום יושק ב-25 באוקטובר בישראל ובמרוקו.
אולפן הקלטות על גמלים וג'יפים
במשך כחודש נדדה קבוצת המוזיקאים בדרום מרוקו ובאזור הסהרה. הם נעו בג'יפים ובגמלים, כשאיתם אולפן הקלטות נייד. בין הדיונות ושמי הלילה הם כתבו, הלחינו והקליטו את יצירות האלבום.
המסע הפגיש מוזיקאים יהודים ומוסלמים סביב שפה שאינה זקוקה למתרגם. לצד גיל רון שמע וחיים לרוז השתתפו אופיר ויפליך, אמיר שהאסר, אסמר ערוף, יוסוף אל אחאב וישמעיל בן פדאל, לצד אמנים נוספים.
החיבור הזה אינו מקרי. גיל רון שמע, ממייסדי להקת שבע, עוסק שנים בחקר מסורות מוזיקליות ושבטיות. חיים לרוז מביא איתו ניסיון עשיר כמפיק, מוזיקאי ודי ג'יי בינלאומי. יחד הם מחברים בין כלי נגינה מסורתיים, מקצבים אפריקאיים והפקה עכשווית.
שם הפרויקט, SHAMS, פירושו שמש בערבית. ואכן, השמש המדברית אינה רק תפאורה לסיפור. היא משמשת כאן נקודת מפגש בין אנשים, מסורות ותרבויות.
מוסא ומשה – שתי מסורות, דמות אחת
הסינגל הראשון נושא את שמו של מוסא, משה במסורת האסלאמית. דמותו של הנביא משותפת ליהדות ולאסלאם, והיא ניצבת במרכז היצירה החדשה.
במילות השיר מופיע המשפט: "ומשה הכה בסלע ויצאו ממנו מים". המשפט הקצר הזה נושא איתו סיפור מקראי שלם. במדבר, במקום שבו המים הם תנאי להישרדות, הופך הסלע למקור חיים. אלא שהיוצרים אינם מסתפקים בהתייחסות לסיפור העברי. במסורת הגנאווה המרוקאית שמור מקום מיוחד לסידי מוסא. הגנאווה, שהתפתחה מתוך מורשת קהילות שמוצאן באפריקה שמדרום לסהרה, משלבת מוזיקה, מקצבים מחזוריים ומסורות רוחניות.
כך נפגשות בשיר שתי מסורות עתיקות סביב דמות אחת. שתיהן עוסקות בנדודים, באמונה, בשחרור ובכמיהה לחיים. גיל רון שמע מסביר כי השיר מהלל את דמותו של משה שחוצה דתות, שפות ויבשות. לדבריו, המפגש בין הסיפור העברי לבין מסורת הגנאווה הופך את המים היוצאים מהסלע לסמל של חיים וחירות.
בין פיוט עברי למקצב אפריקאי
העולם המוזיקלי של SHAMS PROJECT נשען על מפגש בין מסורות צפון אפריקאיות וסהריות. אליהן מצטרפים יסודות של מוזיקה סופית, פיוט עברי, אפרוביט ומוזיקה ישראלית. במובן הזה, "MUSA" אינו רק שיר העוסק בדמות מקראית. הוא מציג את התפיסה המוזיקלית שמאחורי האלבום כולו. במקום להפריד בין מסורות, היוצרים מבקשים למצוא את נקודות החיבור ביניהן.
על המילים חתומים גיל רון שמע והמקור העממי. הלחן משלב את יצירתם של שמע ולרוז עם יסודות מסורתיים. השניים גם אחראים להפקה המוזיקלית. בעיבוד משתתפים אופיר ויפליך, ישמעיל בן פדאל ואמיר שהאסר. בנגינה שותפים שמע, לרוז, ויפליך ובן פדאל. את השירה הנשית מביאות אסמר עאביד ומרים סוהיל.
לצד הסינגל יוצא גם קליפ, שעליו חתום חיים לרוז. הקליפ מלווה את היצירה ומציג את שני היוצרים שמאחורי הפרויקט.
ומה בכל זאת מחפשים במדבר?
קשה להתעלם מהעיתוי שבו נולד הפרויקט. בשעה שהמזרח התיכון מתמודד עם מלחמה, קיטוב וחוסר ודאות, בחרו מוזיקאים ישראלים ומרוקאים לצאת למסע משותף. אפשר כמובן להתייחס אל SHAMS PROJECT כאל עוד פרויקט של מוזיקת עולם. אלא שמאחורי המושג הרחב הזה מסתתרת הפעם בחירה אנושית פשוטה. אנשים מרקעים שונים נפגשים, מקשיבים זה לזה ויוצרים יחד.
ואולי יש כאן גם קריצה היסטורית יפה. משה הוביל את בני ישראל במדבר בחיפוש אחר הארץ המובטחת. כעבור אלפי שנים יוצאים מוזיקאים בעקבות הצלילים של אותו מרחב קדום. במקום לחפש מים מן הסלע, הם מחפשים משהו אחר. מנגינה שתצליח לחבר בין עולמות.
וכשחושבים על כך, אולי דווקא במדבר, שבו כמעט אין גבולות טבעיים בין אדם לאדם, אפשר להיזכר במשהו שאנחנו נוטים לשכוח. לפני שהיו דתות, מדינות וסכסוכים, היו בני אדם שהקשיבו לקצב, שרו ורקדו יחד.
