אשרת"אושי" מסלה פותחת את "איילה" כאגדה תמימה, ואז מכניסה לתוכה את הזאב. הוא מתקרב כדי לטרוף, והאיילה רק מבקשת חיבוק וכתף רכה. במקום להגן עליה, הזאב מנצל את חולשתה וטורף אותה. מסלה חושפת כך פגיעה עמוקה, בדידות ואמון שהתנפץ ברגע אחד.
מסלה כתבה, הלחינה והפיקה את השיר. היא מספרת סיפור קצר, חד ומטלטל, בלי להעמיס מילים. הזאב מגלם איום, ניצול ואהבה שהפכה למלכודת. מולו ניצבת האיילה עם עדינותה ועם כוח שעוד מבקש להתעורר.
אל תוותרי על הלב
אחרי הטריפה פונה מסלה ישירות אל האיילה. היא מבקשת ממנה לשמור על ליבה ולגלות מחדש את יופייה. המילים "יש אהבה" מסמנות מוצא מתוך הכאב. הן גם מזכירות שהזאב אינו מייצג את כל האפשרויות.
בהמשך פונה מסלה אל עולם הדימויים של שיר השירים. היא מזכירה שושנת עמקים, עופר איילים וערוגות בושם. הדימויים המקראיים עוטפים את הפצע ביופי, בתשוקה ובתקווה. כך מחזירה מסלה לאיילה את זכותה לאהוב, לחשוק ולקבל אהבה.
העיבוד מפגיש גיטרה אקוסטית, כלי הקשה, בס ומסנקו אתיופי. יוסי פיין מעניק לבס עומק חם ויציב. בן איילון מניע את המקצב בעדינות. אדוניה גאודה מוסיף למסנקו קול קדום, מחוספס ומלא נשמה. יחד בונים הנגנים מעטפת שורשית, מרווחת ואינטימית סביב קולה של מסלה.
צליל ישראלי שמביט לאתיופיה
מסלה ממשיכה כאן את הדרך המוזיקלית שמובילה את יצירתה. היא מחברת עברית, מסורת אתיופית, ג׳אז ומקצבים אפריקאיים. כל המרכיבים צומחים מתוך זהותה ומשרתים את הסיפור שהיא מבקשת לספר.
לאורך השנים פיתחה מסלה קול עצמאי כיוצרת, זמרת, נגנית ומפיקה. היא עבדה עם יוסי פיין, מיקה קרני ואמנים נוספים. בשנת 2024 העניק לה משרד התרבות את פרס יצחק נבון.
ב"איילה" מצמצמת מסלה עולם שלם לכמה דימויים חזקים. הזאב כבר פגע, אך מסלה מסרבת להעניק לו את הסיום. היא מחזירה את האיילה אל ליבה ואל האפשרות לבחור מחדש. מתוך הבחירה הזאת צומחת התקווה.
