אחרי שינוי הנחיות פיקוד העורף והממשלה, תל אביב פתחה מחדש את המרחב הציבורי לאירועים ואמש התקיים "שרים בכיכר" בהפקת עיריית תל אביב-יפו. הערב יצא לדרך מיד לאחר הטקס ברחבת הכותל המערבי ונשמר מדויק לכל אורכו. אלפי משתתפים, בהם משפחות שכולות ותושבי העיר, מילאו את מדשאות פארק הירקון. ליאור אשכנזי הוביל את הערב בקול יציב ונוכחות שמחזיקה רגעים טעונים
מהכיכר אל הפארק
המעבר מכיכר כיכר רבין אל הפארק הפך בשנים האחרונות למציאות מוכרת. המרחב הפתוח יצר תחושת קהילה רחבה והעמיק את החיבור בין הקהל לבמה המרכזית. הפתיחה נשענה על רוך והובילה את הקהל פנימה דרך שירים וקטעי קריאה.
יובל רפאל ועידו מלכה פתחו עם דברים שרציתי לומר ויצרו שקט פנימי. יובל דיין המשיכה עם מישהו ונגעה במקום שבו הזיכרון פוגש את הלב. אברהם טל ונונו שמרו על קו עדין עם כל גלגל והמשיכו את הרצף הרגשי. שירי מימון חתמה את החלק הראשון עם אחרי הכל את שיר בביצוע מדויק ונקי.
לא רק שרים, מנציחים
קטעי הקריאה וסרטוני ההנצחה שילבו סיפורים אישיים בתוך המרחב הציבורי. ראש העיר עלה לבמה והכניס מימד ממלכתי שהעמיק את משמעות הערב.
דודו טסה ביצע היה לי חבר היה לי אח וחיבר בין זיכרון אישי ללאומי. סיפורי לוחמים מכל חלקי החברה הישראלית קיבלו מקום דרך סרטוני הנצחה. נסרין קדרי ובניה ברבי שרו רקמה אנושית אחת והדגישו חיבור בין קהילות. כנסיית השכל ביצעו שום דבר לא יפגע בי ושילבו מכתבים שהשאירו נופלים.
המילים קיבלו גוף והקהל נשאר קשוב לכל שורה שנשמעה מהבמה. רן דנקר ושי אמבר המשיכו עם מה שיבוא והחזיקו קו עדין של תקווה
סרטוני הנצחה נוספים הוסיפו שכבה אישית בתוך החוויה הציבורית הרחבה.
מירי מסיקה ביצעה אליפלט והביאה פרשנות רגשית לסיפור שממשיך להדהד. אילנית ודורון חתמו עם של יום חולין והחזירו את השגרה לשבריריות מוכרת. הקהל הצטרף לשירת התקווה וסגר מעגל של זיכרון, כאב ותקווה משותפת.
תיעוד האירוע באדיבות עיריית תל אביב יפו
