Site icon הבלוג של יובל אראל

צרויה להב הלכה לעולמה

צרויה להב. צילום: אילן בשור יח"צ

צרויה להב. צילום: אילן בשור יח"צ

מי שכתבה את הפסקול של הרגש הישראלי ידעה תמיד להישאר מאחורי השירים

צרויה להב, מהקולות הייחודיים והעמוקים בזמר העברי, הלכה לעולמה לאחר מחלה קשה. בת 74 בלכתה. היא לא הייתה בפרונט כמו המבצעים ששרו את מילותיה, אבל קשה לחשוב על הפסקול הישראלי בלי השורות שיצאו מתוכה. להב הייתה הרבה יותר מפזמונאית. היא הייתה יוצרת רב תחומית, שידעה לנוע בין שיר, ספר ובמה, ולחבר ביניהם בלי מאמץ.

כך הודיע על דבר לכתה בנה, המוזיקאי והיוצר יונתן אלבלק – "אתמול בצהריים אמא שלי האהובה והיפה, צרויה להב נאספה אל האינסוף אחרי מאבק קצר וקשה עם המחלה הארורה. היא כתבה שירים שנגעו לאנשים בלב. היא היתה אישה מיוחדת, חכמה, טהורת לב ואוהבת חיים. היא היתה האמא הכי טובה שיכולתי לבקש. בהחלטת המשפחה לא תתקיים שבעה, וההלוויה תהיה פרטית גם היא."

בין איילת השחר לברוס ספרינגסטין

הסיפור שלה מתחיל בקיבוץ איילת השחר וממשיך במסלול לא שגרתי שכלל שירות בצוות הווי צנחנים, מעבר לארצות הברית ונגינה לצד ברוס ספרינגסטין בתחילת דרכו.

כבר שם נבנה הדנ״א היצירתי שלה – שילוב של שפה עברית חדה עם פתיחות לעולמות מוזיקליים רחבים יותר.

המילים שהפכו לנכסי צאן ברזל

לאורך השנים חתמה על שורה ארוכה של שירים שבוצעו על ידי אמני השורה הראשונה – ריטה, רמי קלינשטיין, יהודית רביץ, יהודה פוליקר, מירי מסיקה ואחרים. אלה לא רק להיטים. אלה טקסטים שמחזיקים בתוכם סיפור. כתיבה מדויקת, כנה, כזו שלא מפחדת להישיר מבט אל הרגש בלי לעגל פינות.

חיים שנכנסו לתוך השירים

המעבר שלה לעולם הספרות לא היה סטייה מהדרך אלא המשך ישיר שלה. ספריה זכו להכרה ולפרסים, והעמיקו את אותה שפה רגשית שהייתה קיימת גם בשירים. גם כשהיא עברה בין מדיומים, הקול נשאר אותו קול.

לא רק פזמונאית – יוצרת של עולם

היא פעלה גם בתיאטרון, בתרגום, בעריכה וביצירה לילדים. פרס אקו"ם למפעל חיים והכרה רחבה הגיעו בהמשך הדרך, אבל בפועל – ההשפעה שלה הייתה שם הרבה קודם.

רגע אחד ב-2013 – כשהקול חזר לקדמת הבמה

ב-2013, רגע לפני אלבום הבכורה שלה כזמרת, פגשנו אותה לשיחה אישית. זה היה מפגש עם יוצרת שכבר עשתה כמעט הכל, אבל בחרה לחזור אל עצמה מחדש.

באותה תקופה היא דיברה על המעבר מהפרונט אל מאחורי הקלעים – ועל הדרך חזרה. על הצורך להשמיע את הקול שלה, לא רק דרך אחרים.

האלבום "לא אותה אני", בהפקת יהודה פוליקר ולואי להב, סימן את הרגע הזה בדיוק – ניסיון לאסוף את השנים, את המילים, ולהעמיד אותן הפעם בקול שלה.

במבט לאחור, זה מרגיש כמו תחנה חשובה במסע שלה. לא רק עוד פרויקט, אלא סוג של סגירת מעגל.

המילים נשארות

יש יוצרים שנוכחים דרך הדמות שלהם. יש כאלה דרך הקול. צרויה להב הייתה נוכחת דרך המילים. גם עכשיו, כשהיא כבר לא כאן, הן ממשיכות להתנגן. וזה אולי הדבר הכי קרוב לנצח שאמן יכול לבקש.

אמנים שרים משיריה של צרויה להב

 

Exit mobile version