הרגע שבו האמן עולה לבמה
לפני כמעט עשור קיימתי שיחה עם אחד האמרגנים הוותיקים בסצנה. ישראל הייתה אז מוקד למופעי אמנים מחו"ל ולמופעי הענק בפארק הירקון. הוא פרש בפניי את קווי ההתנעה של הפקת מופע בינלאומי.
לדבריו, הרגע שבו האמן עולה לבמה מול רבבות צופים מאושרים הוא רק קצה הקרחון. מאחורי הקלעים תהליך ההפקה מתחיל כמעט שנתיים קודם לכן. הכול מתחיל בהחלטה של האמן לצאת לסבב הופעות בינלאומי. משם מגיעים הגישושים והמגעים מצד המפיקים המקומיים שמנסים למצוא חלון בלוח הזמנים כאשר האמן מגיע לנקודות בעולם שמהן ניתן לדלג יחסית בקלות לישראל.
בהמשך מתחילה הלוגיסטיקה המורכבת. צוותי ההפקה מניעים ציוד, מתמודדים עם דרישות טכניות ומנהלים רשימת התחייבויות ארוכה. במקביל מתנהלות גם התחייבויות כספיות משמעותיות, ולעיתים חלק גדול מהתשלום מועבר זמן רב לפני שהאמן בכלל נוחת בארץ.
מפיק הופעות נוסף שפגשתי לאורך השנים ההן אמר לי פעם משפט שנשאר איתי עד היום. הוא נרגע רק כאשר הכול מסתיים, כאשר הקהל כבר בדרכו הביתה והאמן והצוות נמצאים על המטוס בדרך ליעד הבא.
כשהעולם מגיע לכאן
לעיתים ההפקות הגדולות ביותר משמשות גם בית ספר בלתי רשמי למפיקים המקומיים. כך למשל קרה כאשר Madonna פתחה בשנת 2012 את סיבוב ההופעות The MDNA Tour ב־אצטדיון רמת גן. המופע בתל אביב לא היה עוד תחנה בלוח ההופעות. הוא היה מופע הבכורה של הסיבוב כולו. במשך ימים אחדים הפך האצטדיון למתחם עבודה עצום שבו נעו עשרות משאיות ציוד ומאות אנשי צוות. מערכות תאורה ווידאו מורכבות הוקמו על הבמה, רקדנים ואנשי הפקה הגיעו מכל העולם, וכל פרט קטן במופע נבדק שוב ושוב.
במונחים של תעשיית ההופעות זו הייתה כמעט הרצה כללית של המופע כולו. רק שבמקום אולם חזרות קטן עמדו מול הבמה עשרות אלפי צופים. עבור מפיקים מקומיים זו הייתה הזדמנות נדירה להציץ מקרוב על הדרך שבה נבנית הפקה בינלאומית בקנה מידה עצום.
מקצוע שנולד בשטח
מי שפועל בעולם ההפקות יודע היטב שרוב המפיקים הגדולים לא למדו את המקצוע בכיתה. הם צמחו מתוך השטח, דרך אינספור שעות של תיאומים, פתרון בעיות ומשברים של הרגע האחרון. תעשיית ההופעות והאירועים פועלת שנים רבות כמעט ללא מסלול הכשרה מוסדר. מי שרוצה להיכנס לתחום מתחיל בדרך כלל כעוזר הפקה, ממשיך לתפקידים קטנים יותר ומתקדם בהדרגה עם הזמן והניסיון.
דווקא משום כך עולה בשנים האחרונות רעיון חדש. לנסות ולרכז את הידע המצטבר של התעשייה במסגרת לימודים מסודרת.
הדרך אל הבמה הגדולה
גם הדרך שעברו גיא בסר ושי מור יוסף אל עולם מופעי הענק ממחישה היטב עד כמה המקצוע הזה נולד מתוך השטח.
השניים החלו את דרכם בעולם ההפקות בתחילת שנות האלפיים עם אירועי צעירים ופסטיבלים גדולים. אחד המיזמים הבולטים שהובילו היה פסטיבל הסטודנטים פאנג'ויה באילת. במשך כמה ימים הפך הפסטיבל את העיר הדרומית למתחם הופעות ענק עם אלפי סטודנטים, במות מוזיקה והפקה מורכבת שנמשכה סביב השעון.
עבורם היה זה בית ספר מעשי להפקות גדולות. ניהול קהל רב משתתפים, עבודה מול רשויות, תיאום עם ספקים והקמה של מערכי במה ולוגיסטיקה בהיקף גדול. משם הדרך הובילה לבמה הגדולה באמת. בהמשך הקימו את פעילות Bluestone Group * Live Nation Israel והחלו להביא לישראל אמנים בינלאומיים. המעבר להפקות ענק ב־פארק הירקון סימן עבורם את הכניסה לליגה הגדולה של מופעי המוזיקה בישראל.
לימודי תרבות כבר קיימים
צריך לומר ביושר. תחום ההכשרה לניהול תרבות והפקת אירועים אינו חדש בישראל. עיריות, מוסדות תרבות ומכללות מפעילים כבר שנים מסלולים שונים להכשרת אנשי תרבות ומנהלי פרויקטים. אחת התוכניות המוכרות פועלת בעיריית תל אביב במסגרת תוכנית פרסיץ לניהול מוסדות תרבות. במסגרת התוכנית לומדים משתתפים על ניהול מוסדות תרבות, בניית תוכן אמנותי, ניהול תקציבים וגיוס משאבים לצד עבודה מול רשויות ופיתוח קהלים.
במקביל פועלים במכללות שונות קורסים להפקת אירועים וכנסים, לצד תוכניות להכשרת יזמי תרבות ומנהלי פעילות קהילתית. אלא שרוב המסלולים הללו מכוונים לעולם אחר במקצת. הם מתמקדים בעיקר בניהול תרבות עירונית, בהפקת אירועים קהילתיים או בארגון כנסים ואירועים מסחריים.
תחום אחד כמעט ואינו נלמד באופן מסודר בישראל. הפקת מופעי מוזיקה גדולים והפקות ענק.
המיזם החדש ProNation
כאן נכנס לתמונה מיזם לימודים חדש בשם ProNation. הפרויקט מוצג כשיתוף פעולה בין מפיקת האירועים אירית רחמים לבין חברת ההפקות Bluestone Group * Live Nation Israel שמובילים בישראל המפיקים גיא בסר ושי מור יוסף.
על פי אתר האקדמיה, המפיק הוא זה שמנצח על התזמורת. האדם שמסנכרן בין עולמות רבים ומוביל את ההפקה מתחילתה ועד סופה. החזון שמוצג שם מדבר על שילוב בין ניסיון בהפקות בינלאומיות רחבות היקף לבין הכשרה מקצועית שמבקשת להטמיע סטנדרטים של תעשיית ההפקות העולמית בתוך כיתות הלימוד.
בריאיון שפורסם בכלי תקשורת כלכלי סיפרה רחמים כי הרעיון למיזם נולד מתוך הניסיון שצברה בתעשיית האירועים. לדבריה, תחום ההפקות בישראל גדל מאוד אך רבים מהנכנסים אליו לומדים הכול תוך כדי עבודה. המטרה מבחינתה הייתה ליצור מסגרת שתאפשר ללמוד את המקצוע בצורה מסודרת ולהכיר את העולם הזה מבפנים. גם בסר הדגיש בהזדמנויות שונות כי הפקה היא מקצוע שנלמד בעיקר דרך ניסיון בשטח, אך ניתן להעביר את היסודות ואת דרך החשיבה שמאחורי הפקה גדולה.
הצצה לסילבוס של הקורס מלמדת כי הלימודים אמורים לעסוק בכל שלבי ההפקה. החל מפיתוח קונספט רעיוני ובניית הסיפור של האירוע, דרך תכנון תוכניות עבודה, לוחות זמנים ותכנון שטח, ועד להובלת צוותים, עיצוב חוויית קהל וניהול לוגיסטיקה מורכבת בזמן אמת.
לצד ההיבטים היצירתיים עוסק הקורס גם בצד העסקי של התחום. ניהול תקציבים, עבודה מול ספקים, חוזים ומשא ומתן, לצד מיתוג, שיווק ונוכחות דיגיטלית. גם הכלים הטכנולוגיים של התקופה הנוכחית נכנסים לתמונה, כולל שימוש בכלים דיגיטליים ובמערכות מבוססות בינה מלאכותית לתכנון וניהול הפקות.
הרעיון המרכזי פשוט. לקחת ניסיון שנצבר במשך שנים של עבודה מאחורי הקלעים ולהעביר חלק ממנו לדור הבא של אנשי התעשייה.
שני עולמות שנפגשים
החיבור בין רחמים לבין אנשי Bluestone מחבר למעשה שני ענפים שונים של אותה תעשייה. מצד אחד עומד עולם האירועים העסקיים והאירועים הפרטיים בקנה מידה גדול. מצד שני נמצא עולם מופעי הענק וההפקות הבינלאומיות.
בדרך כלל שני העולמות הללו פועלים בנפרד. האחד מתמקד בהפקת אירועים פרטיים או עסקיים. השני עוסק בהבאת אמנים בינלאומיים ובהפקת מופעים לקהל של עשרות אלפים. ProNation מבקש לחבר בין שני העולמות הללו בתוך מסגרת לימודים אחת.
דווקא עכשיו
השאלה המתבקשת היא האם זהו העיתוי הנכון להשיק מיזם לימודים להפקת מופעי ענק.
בשנים האחרונות הפכה הבאת אמנים בינלאומיים לישראל למשימה מורכבת יותר. שיקולים ביטחוניים, עלויות הפקה גבוהות ולוחות זמנים צפופים של סיבובי הופעות מצמצמים את מספר המופעים הגדולים שמגיעים לכאן.
מפיקים רבים בתעשייה מודים כי התקופה הנוכחית אינה דומה לשנים שבהן הופעות בפארק הירקון הפכו כמעט למסורת קיץ. ובכל זאת דווקא בזמנים כאלה עולה לעיתים הצורך להסתכל קדימה. אם וכאשר השוק יחזור לפעילות מלאה, התעשייה תזדקק שוב לאנשי מקצוע שיודעים לנהל הפקות גדולות ומורכבות.
ייתכן שמיזמים כמו ProNation מנסים להיערך בדיוק לרגע הזה. הרגע שבו הקהל יחזור למלא את המדשאות והאמנים הגדולים ישובו לעלות על הבמות בישראל.