הצלילים הראשונים זרקו אותי לאחור. לא למועדון, אלא לערב קייצי אחד בלייב פארק במערב ראשון לציון. אל הרגע ההוא שבו ג׳מירוקוואי עלה לבמה עם כובע הפנסים האייקוני, גרוב אחד ארוך ששטף קהל של אלפים והפך מוזיקה לחוויה פיזית. אותה תחושת תנועה, אותו חיבור בין גוף לרגש, חזרה אליי אמש במועדון המרץ 2 בקריית המלאכה, מול מילר טיברין ולהקת הנגנים שהתאספה סביבם.
אלבום חדש
המופע ציין את יציאת אלבום הבכורה של הצמד, ״לרקוד לבכות״, שיצא בקיץ האחרון, לאחר שהספקנו לטעום מתוכו את אחד השירים המדליקים – "אני מאחל לך", והיה הרבה יותר מערב חגיגי. על הבמה נפרש סאונד חי, נושם, כזה שלא מתבייש בגרוב, אבל גם יודע לעצור לרגעים אינטימיים. דיסקו מודרני, אינדי רוק ישראלי ואלמנטים אקוסטיים חמים התחברו לכדי רצף שירים שעובד על הרגליים לא פחות מאשר על הלב.
מאחורי ההרכב עומדים הראל מילר וג׳וני טיברין, חיבור שנולד מתוך נגינה משותפת בלהקה קודמת והבשיל לשפה מוזיקלית עצמאית וברורה. השניים אחראים לכתיבה, לעיבוד ולהפקה, ופועלים בגישה עצמאית שמאפשרת להם לשלוט בכל שכבה של הסאונד. סביבם נאספה להקת חלומות של מוזיקאים וירטואוזיים, שהוסיפו עומק, צבע ודינמיקה לביצועים החיים, והפכו את המופע ליחידה אחת מגובשת.
על הבמה
עומר פאנק על התופים וזוהר יעקב בכלי ההקשה הניחו תשתית גרוב עמוקה ומדויקת, בן מוגרמן על הבס חיבר בין הקצב למלודיה, ונוי בנג׳ו בגיטרה החשמלית הוסיף צבעים חדים ורגעי מתח. נדב ברקוביץ׳ על הקלידים והסינתים הרחיב את הסאונד לשכבות עשירות, בעוד טל טרבלסי והדר אברהם בקולות הליווי עטפו את השירים בהרמוניות שהשלימו את התחושה של להקה חיה, מגובשת ונושמת.
במהלך המופע הזמינו מילר טיברין לבמה את חברם דור אגאין אקא Rod Master לביצוע כמה קטעים מתוך אלבומו האחרון – Chain Reaction, פינה של גרוב וספוקן…
״לרקוד לבכות״ הוא אלבום אינדי דיסקו רוק ישראלי שעוסק באהבה, פרידה, בדידות ומימוש עצמי, ומושפע לא פחות מהרכבים בינלאומיים כמו Jungle, Parcels ו L’Impératrice, כמו גם ממסורת העיבוד והשיר של מתי כספי ויוני רכטר. על הבמה במרץ 2 היה ברור שמדובר בהרכב שנמצא בתנועה, כזה שמבין את כוחו של גרוב, אבל לא שוכח לספר סיפור. בין רחבה לדמיון, בין תנועה לרגש, מילר טיברין סימנו אמש שהם כאן כדי להישאר.
טעימה מתוך המופע
