אזהרת טריגר
במופע החדש של ליאור תבורי אין דמויות נשיות, מדובר בעולם גברי, אלפא בכל רמ"ח איבריו, נוקשה, קשוח ומלא אנרגיות מחוספסות
שני חלקים לשלם
אמש התקיים במרכז סוזן דלל מופע הבכורה של SUCCUS (מלטינית המשמעות היא – תמצית) , יצירתו החדשה של הכוריאוגרף ליאור תבורי. המופע נחלק לשתי מערכות, בחלקו הראשון המופע מבוסס על MARS , יצירה של תבורי אשר נכתבה ועלתה לבמה לפני כחמש שנים, ובחלקו השני מוצג תוכן חדש. הצופים הוזמנו להצטרף למסע רגשי ופיזי שבו עוצמה, אינטימיות ותשוקה משתלבים לישות אחת מזוקקת.
המוזיקה והספוקן וורד
MARS היא יצירת מחול לארבעה רקדנים שחוקרת את הספקטרום הרחב של הגבריות, מנשי ועד גברי, מסטרייט ועד גיי, וכל מה שבדרך ומעבר. העבודה נעה בין כוח לפגיעות, בין חוקים שהכוריאוגרף ליאור תבורי למד לבד לבין הגבולות שהוא בוחר למחוק כיום, כשהתנועה מודדת מרחקים, מגדירה יחסים ומרחיבה את המרחב האנושי על הבמה.
בחלק הראשון של MARS ההיבט המוזיקלי נשען על פס קול שיצרה רעות יהודאי. בין החומרים מופיע קטע מתוך האלבום Decade של אן ג'יימס שאטו, ספוקן וורד בצרפתית. הדובר נוקב בשמות עצמים שהוא רואה בדרכו בכפר, והקול הופך לגוף נוסף על הבמה.
המוזיקה לאורך רוב המופע למעט רגעי הסיום של הפרק הראשון הייתה קודרת ונויזית-תעשייתית, ויצרה אווירת ריחוק; אך הרגע שבו הסתיים הפרק הראשון לצלילי I Wanna Be Free של להקת קווין, מיתן מעט את הקדרות והחזיר תחושת חופש ורוח קלילה.
הבמה והתאורה
הבמה הייתה עירומה, קירות שחורים ומתקני תאורה גלויים. בחלק האחורי נחשפה הקונסטורקציה של הבקסטייג' כולל גרם מדרגות לפנסים שבתקרה. ריבוע על רצפת הבמה סומן בנורות לד לבן, אך האורות שנבחרו על ידי רותם אלרואי יצרו הילה שטשטשה את הרקדנים. רק לאחר שהרמתי את זרועי והסתרתי את התאורה הצלחתי לראות את הארבעה בבירור. הייתה לי תחושה של צפייה בתחנת חלל או אולם נטוש של מפעל ישן.
הרקדנים והתנועה
על הבמה רקדו נאור וולקר, גיא תמר לוי, ג'ושוע סוטון וסיימון גנגי. המופע כולו היה מחול אלפא־גברי נוקשה, מלא באנרגיה מחוספסת. הרקדנים נעים יחד, לעיתים כקבוצה ולעיתים פורקים לצמדים או ליחידים. האינטימיות והכוח מצטלבים ומתגוללים על הבמה.
החלק השני של המופע
בחלקו השני של SUCCUS היצירה מבקשת לנוע פנימה, אל אינטימיות ותשוקה. התאורה שונה הפעם, יותר חום ופחות אפקטים הפוגמים בנראות. הפעם הרבו ארבעת הרקדנים לעבוד בקבוצה מתואמת בתנועות ויצרו קומפוזיציות מעניינות ומתואמות שלעתים יצאו לאקרובטיקה בלתי אפשרית ממש. בפן המוזיקלי בלטה הרצועה Mother’s Love מהאלבום A Plane Over Woods של The Vernon Spring . החומרים שובצו בפס הקול על ידי נועם הלפר לצד חומרים מקוריים שכתב במיוחד ליצירה. הדמויות מתלכדות לישות אחת מזוקקת, תרכיז רגשי של קרבה, תשוקה ופגיעות.
הרגעים האחרונים של המופע לוו ברצועה המוזיקלית Hold Your Ows של Kae Tempest אף הוא למעשה ספוקן וורד, הפעם באנגלית, ובתמציתו של הנאום לעברית חופשית – "כשהזמן מפצל את החיים לחלקים קטנים, החזק את עצמך, כשכל דבר משתנה, לא יציב, ולא ברור – החזק את עצמך, החזק את הרגע הזה עד שהוא ירגיש אמיתי, עד שתרגיש את הכוח שבו" כן, מעבר לתנועה והתאורה גם למילה עצמה יש מקום חשוב במופע ובאמירה של תבורי.
מילה
היצירה SUCCUS מזמינה את הצופה להרגיש, לחשוב ולהיכנס למסע פנימי. כל רגע, כל חפיפה, כל תנועה וכל מילה בקול מספרים סיפור של גוף ולב.
המופע ישוב ויעלה בתחילת השנה האזרחית, כאן ממתינים כרטיסים
טעימות מהמחול
