Site icon הבלוג של יובל אראל

וואו, רגע שלא מותיר עין יבשה

גלעד כהנא, ג'ירפות. בארבי נמל יפו. צילום טוני פיין

גלעד כהנא, ג'ירפות. בארבי נמל יפו. צילום טוני פיין

בליל חמישי האחרון, מועדון בארבי בנמל יפו התמלא עד אפס מקום, כשהג'ירפות עלו לבמה במסגרת חגיגות 25 שנות פעילות – רבע מאה של מוזיקה ישראלית שמסרבת להיכנע לשגרה. גלעד כהנא והחבורה, שנחשבים לאחת הלהקות המקוריות והמשפיעות שפועלות כאן, עלו בהרכב מלא באנרגיה, יאיר קז על הבס, חגי פרשטמן על התופים, לוי בן ברוך בקלידים ואיתי זנגי על הגיטרות וכהרגלם בקודש נתנו שואו שלא דומה לשום דבר אחר.

הסט כלל את להיטי כל הזמנים: “וואו”, “רמי מואשם באחזקת סמים קלים”, “יש לו בחורות כמו מים”, “גג”, “צריך לסגור הכל”, “לא יודע למה זה קורה לי”, “אין כניסה לפילים”, “מי שלא חולס כועס” ו“יש לי חור בלב בצורה שלך”. כהנא, כהרגלו, ניווט בין ציניות פיוטית להומור שחור, בקו דק שבין פרפורמנס לתיאטרון.

גלעד כהנא. צילום טוני פיין
איתי זנגי. צילום טוני פיין
יאיר קז. צילום טוני פיין
לוי בן ברוך. צילום טוני פיין
חגי פרשטמן. צילום טוני פיין

יש לג'ירפות אורחות

במהלך המופע הצטרפו אל הג'ירפות על הבמה שתי אורחות מיוחדות, עלמה גוב ואלמוג דרור, אשר הביאו עימן, כל אחת בנפרד,  קול צלול ורגישות מרעננת.

גלעד כהנא ואלמוג דרור. צילום טוני פיין

רגע של אמת – יאיר הורן על הבמה

ואז הגיע הרגע שאיש לא ציפה לו. על הבמה עלו יאיר ועמוס הורן – יאיר ששרד את השבי בידי מחבלי חמאס ושב לישראל אחרי תקופה קשה ומטלטלת. הקהל עמד על רגליו, דמעות בעיניים, מחיאות כפיים שלא נגמרות. כהנא דיבר על כוח הרוח, על הצל של השנה האחרונה, ועל הצורך להמשיך לשיר גם כשלא פשוט לנשום.

האחים הורן עם הג'ירפות. צילום טוני פיין

זה היה רגע שהפך את ההופעה מזיכרון מוזיקלי לערב שנכנס ללב ההיסטוריה התרבותית של השנה – כזה שיצאנו ממנו אחרים.

כמה רגעים של שירים

Exit mobile version