במלאת שנתיים לטבח השבעה באוקטובר, קהילת שבט הנובה, שספגה את מספר האבדות הגבוה ביותר, בטקס הזיכרון המרכזי בהאנגר 11 תל אביב. הטקס מוקדש לזכר 412 הנרצחים במעמד משפחות שכולות, חברי קהילת הנובה ומשפחות החטופים. הטקס בהנחיית חן זנדר, אחות שכולה וכתבת חדשות 13.
בכניסה להאנגר ברחבה הגדולה נפתחים תעתועי הלב כשברקע מוקרנים על מסכי ענק תמונותיהם ושמות הנופלים, מיצג עץ הגעגוע המרהיב בתוכו טלפון נוסטלגי הנותן אפשרות לדבר ולספר לאהובים החסרים כל אשר על הלב וזאת כחלק מצילומים לסרט דוקומנטרי המלווה את הקהילה, מיצג אלטר מעוטר בסמלים היוצר תפילה חיה ללא מילים אך מלאה בכוונה, עמדות להדלקת נרות נשמה לצד אגרות כתיבה למעוניינים.
מתייחדים בדקת דומיה וקריאת יזכור מפי אופיר דור – אבא של עידן דור ז"ל. כעת סרטון של אחים שכולים על הגעגוע הקשה וההתמודדות עם השכול. עברי לידר לא משאיר עין יבשה אחת עם "זכיתי לאהוב"/ "וכשהשמש נמחקת בשמיים והלב מטפטף לי דרך העיניים החומות אז אני זוכר שיש ידיים שרוצות אותי קרוב, אני יודע שזכיתי לאהוב" ובשיא הביצוע מצטרפת ימית פרץ, אחות של רות ובתו של אריק פרץ ז"ל ומקריאה טקסט ישר מהלב: " אבא שלי ואחותי, אהבה שלא ידעה גבול. אב ובת, שבחייהם ובמותם לא נפרדו. רות, אחותי האהובה, נולדה עם שיתוק מוחין – אבל הנשמה שלה הייתה גדולה מהחיים. היא לא דיברה במילים, אבל כל מי שפגש אותה ידע – היא דיברה בלב, היא רקדה בלב. החיוך שלה, העיניים שלה – היו השפה היפה בעולם. ואבא שלנו אריק, שהיה הגיבור של הבית. הוא היה הידיים שלה, הרגליים שלה, הקול שלה בעולם. והיא – הייתה עבורו השמש. בכל מקום הוא נשא אותה בידיים מלאות גאווה, והפך את חייה למסיבה אחת גדולה של אור. אז הגיע הבוקר ההוא…וגם שם, בתוך החושך והרוע, אבא עשה את מה שתמיד עשה – הוא החזיק את רות בזרועותיו עד הרגע האחרון. הם עזבו את העולם יחד, עטופים זה בזו, באהבה שלא נפרדה מהם אף פעם. אנחנו נשארנו כאן, עם כאב שאין לו סוף, עם געגוע שלא נגמר. והיום אני יודעת כמה העולם זכה לראות אהבה שאין דומה לה. זכיתי לגדול בתוך האור של אבא ושל רות. זכיתי ללמוד על נתינה ואם יש נחמה קטנה בתוך הכאב- זה שאבא ורות עזבו את העולם יחד, שם, ברחבת הריקודים, במקום שכל כך אהבו. בריקוד אחרון של אהבה טהורה. ריקוד של אב ובתו, שזכו לאהוב זה את זו. אהבה שנשארת לנצח". ימית, תודה על המילים המרגשות, המחממות את הלב.
בקטע קריאה וגעגועים מרסקת את ליבנו סיגל שמר – אמא של רון שמר ז״ל ומוקרן סרטון הורים שכולים הממחיש כמה הכאב חזק מכל וקשה מאוד. הזמרת עדן בן זקן בשיא הרגש עם – "פיסה מזכרוני״/ " אתה לא בבית והלבד מוזר, קפה באמצע לילה קר .אני כל הזמן חושבת עלייך אם טוב לך ואם מצאת מקום אחר כזה שמפורר כל פיסה מזיכרוני".
ליהי טולדנו ורביב כנר מהפנטים בקולם המענג עם "הו, אלוהים תעשה שיבוא. מחכה ביום ובלילה. לא, אין לי כח שעוד יום יבוא. שושנים עצובות, והוא לא פה". מנכ״ל עמותת קהילת שבט הנובה, סולי לניאדו: "כמו שכתב ליאונרד כהן באחד משיריו האלמותיים" "יש סדק בכל דבר, כך נכנס האור." בליבן של המשפחות השכולות, בתוך השבר העמוק והאין-סופי, נפתח הסדק שממנו חודר גם האור – אור האהבה שלא כבתה, אור הזיכרון שממשיך להאיר את שמות יקיריכם, ואור החיים שאתם, בעוצמתכם ובנוכחותכם, ממשיכים להצית כאן בשביל כולנו.
ובתוך כל זה ועל רקע החדשות והתקווה של הימים האחרונים – הלב שלנו נקרע גם אל מול החטופים – אלה שעדיין לא שבו, ואלה שהוחזרו אלינו חסרי חיים. לא נשקוט עד שיחזרו כולם. תפילתנו ובקשתנו היא שנזכה לראות אותם שוב, לחבק אותם שוב כבר בימים הקרובים. כי הזיכרון והכאב הם לא עניין פרטי – הם של כולנו. אסיים בתפילה לחזרת כל החטופים בימים הקרובים, לשלום החיילים, החלמה לפצועים – מי בנפש ומי בגוף – ומעט נחמה לכלל חברי הקהילה ולעם ישראל כולו. יהי זכרם ברוך".
לקראת הסיום: אלמוג מאיר ז'אן, פדוי שבי, חטוף משוחרר : " לא נעמוד מנגד, לא נשקוט, כשמשפחות נקרעות מייסורים, חיות באי־ידיעה, חיים ללא אוויר. אני אופטימי שהימים הקרובים יתנו לנו אור בתוך חושך ארוך שאנחנו נמצאים בו, צריך להאמין ולקוות ביחד שאנחנו מתקרבים לסוף המלחמה. אסור לנו לעצור – עד שכולם חוזרים הביתה. זוהי משימת חיי. זוהי משימת חיינו – של כולנו כאן". נותר רק לקוות ונאמר אמן. על המסכים תמונות ושמות הנרצחים וההרכב The Heart of Nova מבצעים את ״מקום לדאגה & שבורי לב״.
14 מהמשתתפים במסיבה חטופים בשבי החמאס, מתוך 48 חטופים וחטופה הנמצאים בשבי חמאס בעזה. עמותת קהילת שבט הנובה מקיימת שורת פעילויות קהילתיות עבור כלל חברי הקהילה. במסגרת מגוון פעילויות שונות המתקיימות מדי שבוע, העמותה מנגישה ריטריטים למשפחות שכולות, סדנאות גוף ונפש, פעילויות ספורט, הכשרות במגוון תחומים לצד סיוע במיצוי זכויות. העמותה יוזמת תכניות לחיזוק כלל חברי הקהילה כגון תכנית חונכות, תכנית הסברה, קורסים מקצועיים, פרויקטים של תרבות דוגמת להקת HEART OF NOVA וכן פרויקטים להנצחת נרצחי הטבח. בנוסף, משקיעה בילדי הקהילה: ילדי המשפחות השכולות וילדי שורדי המסיבות ומסבסדת עבורם אירועי תרבות.
צפו בתיעוד של יניב לוי מהטקס
